תנ"ך על הפרק - דברי הימים ב טו - מה משמעות נבואת עזריהו בן עודד? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

דברי הימים ב טו

908 / 929
היום

הפרק

וַעֲזַרְיָ֙הוּ֙ בֶּן־עוֹדֵ֔ד הָיְתָ֥ה עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃וַיֵּצֵא֮ לִפְנֵ֣י אָסָא֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ שְׁמָע֕וּנִי אָסָ֖א וְכָל־יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֑ן יְהוָ֤ה עִמָּכֶם֙ בִּֽהְיֽוֹתְכֶ֣ם עִמּ֔וֹ וְאִֽם־תִּדְרְשֻׁ֙הוּ֙ יִמָּצֵ֣א לָכֶ֔ם וְאִם־תַּעַזְבֻ֖הוּ יַעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃וְיָמִ֥ים רַבִּ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְלֹ֣א ׀ אֱלֹהֵ֣י אֱמֶ֗ת וּלְלֹ֛א כֹּהֵ֥ן מוֹרֶ֖ה וּלְלֹ֥א תוֹרָֽה׃וַיָּ֙שָׁב֙ בַּצַּר־ל֔וֹ עַל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וַיִּמָּצֵ֥א לָהֶֽם׃וּבָעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לַיּוֹצֵ֣א וְלַבָּ֑א כִּ֚י מְהוּמֹ֣ת רַבּ֔וֹת עַ֥ל כָּל־יוֹשְׁבֵ֖י הָאֲרָצֽוֹת׃וְכֻתְּת֥וּ גוֹי־בְּג֖וֹי וְעִ֣יר בְּעִ֑יר כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים הֲמָמָ֖ם בְּכָל־צָרָֽה׃וְאַתֶּ֣ם חִזְק֔וּ וְאַל־יִרְפּ֖וּ יְדֵיכֶ֑ם כִּ֛י יֵ֥שׁ שָׂכָ֖ר לִפְעֻלַּתְכֶֽם׃וְכִשְׁמֹ֨עַ אָסָ֜א הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְהַנְּבוּאָה֮ עֹדֵ֣ד הַנָּבִיא֒ הִתְחַזַּ֗ק וַיַּעֲבֵ֤ר הַשִּׁקּוּצִים֙ מִכָּל־אֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וּמִן־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לָכַ֖ד מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיְחַדֵּשׁ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֕ר לִפְנֵ֖י אוּלָ֥ם יְהוָֽה׃וַיִּקְבֹּ֗ץ אֶת־כָּל־יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַגָּרִים֙ עִמָּהֶ֔ם מֵאֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה וּמִשִּׁמְע֑וֹן כִּֽי־נָפְל֨וּ עָלָ֤יו מִיִּשְׂרָאֵל֙ לָרֹ֔ב בִּרְאֹתָ֕ם כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו עִמּֽוֹ׃וַיִּקָּבְצ֥וּ יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֑י לִשְׁנַ֥ת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא׃וַיִּזְבְּח֤וּ לַיהוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִן־הַשָּׁלָ֖ל הֵבִ֑יאוּ בָּקָר֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִֽים׃וַיָּבֹ֣אוּ בַבְּרִ֔ית לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם בְּכָל־לְבָבָ֖ם וּבְכָל־נַפְשָֽׁם׃וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִדְרֹ֛שׁ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל יוּמָ֑ת לְמִן־קָטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־אִשָּֽׁה׃וַיִּשָּֽׁבְעוּ֙ לַיהוָ֔ה בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל וּבִתְרוּעָ֑ה וּבַחֲצֹצְר֖וֹת וּבְשׁוֹפָרֽוֹת׃וַיִּשְׂמְח֨וּ כָל־יְהוּדָ֜ה עַל־הַשְּׁבוּעָ֗ה כִּ֤י בְכָל־לְבָבָם֙ נִשְׁבָּ֔עוּ וּבְכָל־רְצוֹנָ֣ם בִּקְשֻׁ֔הוּ וַיִּמָּצֵ֖א לָהֶ֑ם וַיָּ֧נַח יְהוָ֛ה לָהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃וְגַֽם־מַעֲכָ֞ה אֵ֣ם ׀ אָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ הֱסִירָהּ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה לַאֲשֵׁרָ֖ה מִפְלָ֑צֶת וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ אֶת־מִפְלַצְתָּ֔הּ וַיָּ֕דֶק וַיִּשְׂרֹ֖ף בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃וְהַ֨בָּמ֔וֹת לֹא־סָ֖רוּ מִיִּשְׂרָאֵ֑ל רַ֧ק לְבַב־אָסָ֛א הָיָ֥ה שָׁלֵ֖ם כָּל־יָמָֽיו׃וַיָּבֵ֞א אֶת־קָדְשֵׁ֥י אָבִ֛יו וְקָֽדָשָׁ֖יו בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב וְכֵלִֽים׃וּמִלְחָמָ֖ה לֹ֣א הָיָ֑תָה עַ֛ד שְׁנַת־שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מה משמעות נבואת עזריהו בן עודד?

הקדמה

נאמר בפרקנו:

א. ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלקים.
ב. ויצא לפני אסא, ויאמר לו: שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן. ד' עמכם בהיותכם עמו, ואם תִדְרְשֻהו יִמָצֵא לכם, ואם תעזבֻהו יעזֹב אתכם.
ג. וימים רבים לישראל ללא אלקי אמת, וללא כהן מורה, וללא תורה.
ד. וַיָשָב בצר לו על ד' אלקי ישראל ויבקשֻהו, וַיִמָצֵא להם.
ה. ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא, כי מהומֹת רבות על כל יושבי הארצות.
ו. וכתתו גוי בגוי, ועיר בעיר, כי אלקים הֲמָמָם בכל צרה.
ז. ואתם חִזְקו, ואל יִרְפו ידיכם, כי יש שכר לפעֻלתכם.
ח. וכשמע אסא הדברים האלה, והנבואה עֹדד הנביא, התחזַק ויעבֵר השִקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן, ומן הערים אשר לכד מהר אפרים, ויחדש את מזבח ד' אשר לפני אולם ד'.
ט. ויקבֹּץ את כל יהודה ובנימן והגָרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון, כי נפלו עליו מישראל לָרֹב, בראֹתם כי ד' אלקיו עמו.

יש לשאול: פסוקים א'-ב' מובנים, וגם פסוקים ז'-ט'. אבל מה משמעות פסוקים ג'-ו': האם הם מתיחסים לימי אסא, או לימים שקדמו לימי אסא, או שהם מנבאים לעתיד?

בדבר זה נחלקו המפרשים.

א. הסבר רש"י

כתב רש"י:

(ג) וימים רבים לישראל ללא אלקי אמת - עד שבאת אתה.
וללא כהן מורה - שאין מי ששואל להם שום דבר תורה, משום הכי לא יורו אתכם הכהנים.
(ד) וישב בצר לו על ד' אלקי ישראל - כלומר: עתה, כשבאת צרה להם, בקשו על ד' אלקי ישראל ויבקשהו, לפיכך וימצא להם המצוי, והושיעכם בכל אשר הלכתם.
(ה) ובעתים ההם אין שלום - באותן הימים רבים לישראל ללא אלקי אמת.
אין שלום ליוצא ולבא וגו' - ברחבעם כתיב: 'עלה שישק מלך מצרים על ירושלים, כי מעלו בד'' (דברי הימים ב יב, ב) וכל הפרשה, ואף לאביה היו מהומות רבות.
(ו) וכתתו גוי בגוי - דוגמא: 'ויכום ויכתום' (במדבר יד).
(ז) ואתם חזקו - לדרוש באלקים.

לפי רש"י פסוק ד' מתיחס לימי אסא, שבימיו חזרו לעבוד את ד', והצליחו, ופסוקים ג,ה,ו מתיחסים לימים שקדמו במעט לימי אסא: בימי אביו אביה, וסבו רחבעם, שלא עבדו את ד', ולא היה להם שלום, והגויים הכו אותם.

ב. הסבר הרד"ק והמצודות

הסבר אחר כתב הרד"ק:

ללא אלקי אמת - שיהיו בגלות בין עובדי עבודת גלולים, כאילו עובדי עבודת גלולים, כמו: 'ועבדתם שם אלהים' (דברים ד, כח), כמו שתרגם אונקלוס [ותפלחון תמן לעממיא פלחי טעותא], כי כשעובד עובדיהם כאילו עובד אותם.
או פירושו: ללא שופטי אמת, כמו: 'והגישו אדוניו אל האלהים', שפירושו השופטים, כי הגוים שופטי ישראל בגלות".

לפי הרד"ק כל הפסוקים מנבאים לעתיד, שעם ישראל יגלה, ויהיה נתון לשלטון הגויים עובדי עבודה זרה, ואז הם כאילו עובדים עבודה זרה, וכאשר ישראל יחזרו בתשובה ד' יקבל את תשובתם ויגאלם.

כן פירש גם ה"מצודת דוד" וביתר הרחבה:

(ג) ימים רבים - הנה יהיו ימים רבים לישראל שיעבדו ללא אלקי אמת, והם בימי אחז ומנשה, והדומים.
וללא כהן מורה - על הכהן להורות דרכי ד', כמו שנאמר: 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל' (דברים לג, י). ואמר שהם ישאלו דבר ללא כהן הראוי להורות, כי אם מאשר יבחרו הם, כנביאי הבעל והדומים.
וללא תורה - לא יחפצו בתורת ד', אבל יחפצו ללא תורה, והם דברי כהני עבודת כוכבים.
(ד) וישב בצר לו - וכאשר יהיה צר לישראל ישוב אל ד', וכאשר יבקשהו ימצא להם.
(ה) ובעתים ההם - בעוד יחזיקו במרדם.
ליוצא ולבא - בין בדרך ההליכה בין בחזרה.
הארצות - הם ארצות בני ישראל.
(ו) וכתתו גוי בגוי - ילחמו יהודה עם ישראל.
הממם - ישברם ויכתתם בכל מיני צרה.
(ז) ואתם - אבל אתם, כאשר החילותם לאחוז בדרכי ד' חזקו בה, ואל ירפו ידיכם ממנה לעזבה.
כי יש שכר - הרבה שכר נכון לפני המקום ליתן גמול פעולתכם.

לפי ה"מצודת דוד" הנבואה מתיחסת לימי אחז ומנשה, מלכי יהודה הרשעים, וכן לימי מלכי יהודה האחרונים, בסוף ימי בית ראשון, שבימיהם עלו עליהם ארם ואשור ובבל, והכו אותם מכות קשות, וכאשר היו מהם ששבו אל ד' - ד' נענה להם, כמו שלמדנו על מנשה בספרנו פרק ל"ג.

ג. הסבר הרלב"ג

הסבר שלישי כתב הרלב"ג:

והנה נמשך לישראל ימים רבים שיהיו ללא אלקי אמת, אבל יעבדו עבודה זרה, ולא נמצא להם כהן מורה התורה אליהם, ולזה נהיה ללא תורה. כי הכהנים הם אשר יורו משפטי ד' יתברך ליעקב ותורתו לישראל.
וכאשר שב ישראל בצר לו אצל ד' יתברך ובקשו אותו וזעקו לו - נמצא להם, וזה היה בימי השופטים, שנמצא זה בהם פעמים רבות.
והנה בעתים ההם, שהיו ישראל ללא אלקי אמת וללא תורה, לא היה שלום ליוצא ולבא, כי מחוץ היתה משכלת חרב, ומחדרים אימה, כי היו מהומות רבות על כל יושבי ארץ ישראל, והנה אז היה קם גוי לכתת גוי ישראל, אז יושבי עיר מהגוים ילחמו ביושבי עיר מישראל, כי אלקים המם ישראל אז בכל צרה.
ואתם חזקו ללכת בדרכי ד' יתברך, ואל ירפו ידיכם מלהסיר השקוצים אשר התחלתם בהסרתם, כי יש לפעולתכם שכר מאת ד' יתברך.
וכשמוע אסא את הדברים האלה שספר ממה שקרה בימי השופטים, שהיה עדות על דברי נבואתו, ושמע הנבואה, נבואת עודד הנביא, אז התחזק להעביר כל השקוצים, ולחדש מזבח ד' אשר לפני האולם, והוא מזבח העולה.

לפי הרלב"ג כל הפסוקים מתיחסים לימים שקדמו זמן רב לימי אסא: בימי השופטים, שבימיהם ראו בני ישראל בצורה מאד מוחשית שכאשר הם חוטאים הם נענשים ומשתעבדים לעמים אחרים, וכאשר הם חוזרים בתשובה - ד' מושיע אותם מידי אויביהם!

סיום

כתב החיד"א בפירושו "חומת אנך":

וימים רבים לישראל ללא אלקי אמת וללא כהן מורה וללא תורה - אפשר דסיבת הכל הוא 'ללא תורה', דבזמן שיש תורה אגוני מגנא ואצולי מצלא, וזכות תורה לשמה מהני לידבק בד' ולעובדו כדת מה לעשות. וכמו שאמרו ז"ל: 'אמר הקדוש ברוך הוא: בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין' (קידושין ל ע"ב).

יהי רצון שנהיה חזקים תמיד בתורה ובעבודת ד', וד' יהיה עמנו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך