האם דוד טעה בנשיאתו את הארון בעגלה?

הקדמה

נאמר בפרקנו:

א. וַיִוָעץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד.
ב. ויאמר דויד לכל קהל ישראל: אם עליכם טוב ומן ד' אלקינו, נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל, ועמהם הכהנים והלוִים בערי מגרשיהם, וְיִקָבְצו אלינו.
ג. וְנָסֵבָּה את ארון אלקינו אלינו, כי לא דרשנֻהו בימי שאול.
ד. ויאמרו כל הקהל לעשות כן, כי ישר הדבר בעיני כל העם.
ה. וַיַקְהֵל דויד את כל ישראל, מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת, להביא את ארון האלקים מקרית יערים.
ו. ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה, להעלות משם את ארון האלקים ד' יושב הכרובים, אשר נקרא שם.
ז. וירכיבו את ארון האלקים על עגלה חדשה מבית אבינדב, ועזא ואחיו נֹהגים בעגלה.

נשאלת השאלה: הרי מפורש בתורה שצריך לשאת את הארון בכתף, ולא בעגלה!

כך נאמר בפרשת נשא (במדבר פרק ז):

ב. ויקריבו נשיאי ישראל, ראשי בית אבֹתם, הם נשיאי המטֹת, הם העֹמדים על הפקֻדים.
ג. ויביאו את קרבנם לפני ד', שש עגלת צב ושני עשר בקר, עגלה על שני הנשִאים ושור לאחד, ויקריבו אותם לפני המשכן.
ד. ויאמר ד' אל משה לאמר:
ה. קח מאתם, והיו לעבֹד את עבֹדת אֹהל מועד, ונתתה אותם אל הלוִים, איש כפי עבֹדתו.
ו. ויקח משה את העֲגָלֹת ואת הבקר, ויתן אותם אל הלוִים.
ז. את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבֹדתם.
ח. ואת ארבע העגלֹת ואת שמֹנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבֹדתם, ביד איתמר בן אהרן הכהן.
ט. ולבני קהת לא נתן, כי עבֹדת הקֹדש עלֵהם, בכתף ישאו.

מפורש כאן שאת הארון, וכן את שאר כלי המשכן, צריך לשאת בכתף, ולא בעגלה. וכיצד יתכן שדוד וכל ישראל הרכיבו את הארון על עגלה?

א. הסבר רש"י בספר שמואל

כתב על כך רש"י בפירושו לספר שמואל (ב ו, ג):

אל עגלה חדשה - טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו: 'כי עבודת הקדש עליהם, בכתף ישאו' (במדבר ז, ט).
ולפי שאמר [דוד]: 'זמירות היו לי חקיך בבית מגורי' (תהלים קיט, נד), נענש לבא לידי כך, ומת עוזא על ידו.
לפיכך כשהביאו מבית עובד הביאו בכתף, שנאמר: 'ויאמר להם: אתם ראשי האבות ללוִים, התקדשו אתם ואחיכם, והעליתם את ארון וגו' כי למבראשונה לא אתם, פרץ ד' אלקינו בנו, כי לא דרשנוהו כמשפט' (דברי הימים א טו, יב).

לפי רש"י דוד טעה, מתוך שקרא לדברי תורה זמירות, ולכן נענש לשכוח פסוק מפורש, ומתוך כך עוזא מת, ונגרם לדוד ולכל ישראל צער.

מקור דברי רש"י הוא בגמרא במסכת סוטה (דף לה ע"א). כך נאמר שם:

דרש רבא: מפני מה נענש דוד?
מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר: 'זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי' (תהלים קיט, נד).
אמר לו הקדוש ברוך הוא: דברי תורה, שכתוב בהן: 'התעיף עיניך בו ואיננו' (משלי כג, ה), אתה קורא אותן זמירות? הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, דכתיב: 'ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש הקדש עלהם, בכתף ישאו' (במדבר ז, ט), ואיהו אתייה בעגלתא.

פירש רש"י שם:

נענש דוד - שמת עוזא על ידו.
זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי - כשהייתי בורח מפני אויבי ואגור מפניהם, הייתי משתעשע בחוקיך והיו לי לזמירות לשעשעני.
התעיף - לשון [כפול] 'וכפלת' (שמות כו, ט) מתרגמינן: 'ותיעוף', שאם תכפיל עיניך לסתום עין בהסח הדעת מהסתכל בהן - מיד 'ואיננו'.
לא נתן - עגלות משה לבני קהת, לפי שיש עליהם לשאת בכתף, כי לא היו ממונים אלא על דבר קדושת הארון והשולחן [והמנורה ומזבח הזהב].

לפי רש"י, מתוך שדוד קרא לדברי תורה זמירות, וד' מדקדק עם החסידים כחוט השערה, ד' גרם לדוד לשכוח פסוק מפורש.

גם הרמב"ם בהלכות כלי המקדש (פ"ב הי"ב) כתב שדוד שכח את הפסוק: "כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז, ט)". זו לשון הרמב"ם:

בעת שמוליכין את הארון ממקום למקום אין מוליכין אותו לא על הבהמה ולא על העגלות, אלא מצוה לנוטלו על הכתף. ולפי ששכח דוד ונשאו על העגלה - נפרץ פרץ בעוזא. אלא מצוה לנשאו על הכתף, שנאמר: 'כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו' (במדבר ז, ט).

אבל קשה: אם דוד שכח את הפסוק, האם גם כל ישראל שכחו אותו?

נראה שצריך לומר שכל ישראל חשבו שלא יתכן שדוד ישכח פסוק מפורש, ואם הוא שם את הארון בעגלה - כנראה שכך צריך לעשות.

ב. הסבר הרד"ק בספר שמואל

הסבר אחר כתב הרד"ק בספר שמואל (ב ו, ו):

והענין אשר שגה דוד בזה הדבר מקרא מפורש, חשב כי לא יהיה חטא בזה אם ישאוהו בעגלה, אף על פי שכתוב 'בכתף ישאו', כי אמר: באותו זמן במדבר צוה הא-ל, כי לפי שהיה המשכן נשא בעגלות, ציוה לשאת את הארון בכתף, להראות כי קדושת הארון גדולה מקדושת המשכן, אבל בזמן שלא היה שם משכן, חשב שאין חטא אם ישאוהו בעגלה.

לפי הרד"ק דוד לא שכח את הפסוק "ולבני קהת לא נתן, כי עבֹדת הקֹדש עלֵהם בכתף ישאו", אלא חשב שהפסוק מתיחס רק לזמן המדבר, כיון שאז נשאו גם את קרשי המשכן ויריעותיו, וכדי להדגיש את קדושת הארון ושאר כלי המשכן לעומת קרשי המשכן ויריעותיו נשאו את הכלים בכתף. אבל לדורות, שלא נושאים את המשכן, אלא רק את הארון - ניתן לשאת אותו בעגלה.

ג. הסבר המפרש המיוחס לרש"י בדברי הימים

הסבר אחר כתב המפרש המיוחס לרש"י בפסוקנו:

וירכיבו את ארון האלקים על עגלה חדשה - מה ראה דוד שהרכיבו על עגלה חדשה ולא במשא הלויים כאשר עשה כשהביא אותו משם לציון באחרונה?
לפי שאמר דוד: כל עומת שבא אלי כשהשיבוהו פלשתים על עגלה חדשה, כדכתיב: 'וישימו את ארון ד' על עגלה' וגו' לפיכך נענש.

נראה שכוונתו היא שדוד רצה להזכיר לכולם את הנסים הגדולים שעשה ד' לארון בהיותו בשדה פלשתים, שהוא הכה בהם מכה רבה מאד, עד שהם נאלצו להחזיר אותו.

נראה שזו גם כוונת הרד"ק בספר שמואל בפירושו השני: "ועוד כי בעגלה בא משדה פלשתים, ובזה שגה".

לפי פירוש זה אף על פי שדוד טעה, הוא טעה מתוך רצון להזכיר לבני ישראל את הנסים הגדולים שעשה ד' לארון, כדי שבני ישראל ידבקו בעבודת ד'! אבל אף על פי כן הוא טעה, שהיה לו לעשות מה שכתוב בתורה, ולא לשנות ממנה.

ד. הסבר רש"י במסכת מועד קטן

במסכת מועד קטן (דף כה ע"א) מסופר שכאשר נפטר רב הונא אי אפשר היה להוציא את מיטתו דרך הפתח, כיון שהמיטה היתה גדולה מהפתח. חשבו להעביר את גופתו למטה אחרת, קטנה יותר, שתצא דרך הפתח. אמר להם רב חסדא: "כך למדתי מרב הונא: חכם, כבודו במטה ראשונה. דאמר רב יהודה אמר רב: מנין לחכם שכבודו במטה ראשונה? שנאמר: 'וירכבו את ארון האלקים אל עגלה חדשה' (שמואל ב ו, ג)".

פירש רש"י: "אל עגלה חדשה - אותה עגלה ששיגרוהו פלשתים בה, ובאותה עגלה הביאו דוד מבית אבינדב לעיר דוד".

שברו את הפתח והרחיבוהו כדי להוציא את המטה.

לפי רש"י בגמרא דוד העלה את הארון באותה עגלה שבה שלחו הפלשתים את הארון!

לפי פירוש זה עוד יותר מובן שדוד רצה להזכיר לבני ישראל את הנסים הגדולים שעשה ד' לארון, כדי שבני ישראל ידבקו בעבודת ד'!

1. קושיה על רש"י מספר שמואל

המפרשים הקשו על רש"י שבספר שמואל (א, ו, יד) נאמר:

והעגלה באה אל שדה יהושע בית השמשי ותעמֹד שם, ושם אבן גדולה, ויבקעו את עצי העגלה, ואת הפרות העלו עֹלה לד'.

מפורש בפסוק שבקעו את עצי העגלה, וכיצד יתכן שדוד העלה את הארון אחרי עשרים שנה באותה עגלה? ("הכותב" ב"עין יעקב", המהר"ץ חיות ו"ניצוצי אור" לרב מרגליות).

2. תירוץ הקושיה על רש"י

ענו על כך המפרשים שעצי העגלה שאותם בקעו, אינם המשטח של העגלה, אלא הדפנות של העגלה, שאותם בקעו, כדי שיוכלו להוריד את הארון מהעגלה, אבל המשטח של העגלה נשאר שלם.

וכן מוכח מהפסוק הבא שם: "והלוים הורידו את ארון ד' ואת הארגז אשר אתו, אשר בו כלי זהב, וישִמו אל האבן הגדולה". ואם עצי העגלה כוללים גם את המשטח של העגלה - כיצד הורידו את הארון מהעגלה אחרי שכבר בקעו את העצים? אלא על כרחנו שעצי העגלה הם רק הדפנות של העגלה, אבל המשטח של העגלה נשאר, ועליו העלה דוד את הארון (הרב חנוך ארנטרוי ב"עיונים בדברי חז"ל" עמ' קג)!

כשם שלימדנו זכות על דוד מלך ישראל, כך ילמד ד' עלינו זכות, ויהי רצון שנזכה לראות בקרוב בשוב הארון למקומו בקדש הקדשים.