קהלת וחג הסוכות
האשכנזים נוהגים לקרוא בשבת חול המועד סוכות את מגילת קהלת. ויש להבין את הקשר בינה לבין החג.
הקשר העמוק בין קריאת המגילה לחג הסוכות
עיקרו של ספר קהלת הוא דברי שלמה המלך בתחילת הפרק: "הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃"(קהלת א ב). לכאורה קשה, כיצד יכול ילוד אישה לההביל את מעשה הבריאה של רבונו של עולם. אלא בודאי הכוונה שהם הבל כשהם מנותקים מרבונו של עולם, אך כשענייני העולם הזה הם בבחינת אמצעי לתורה ולמצוות, אזי "ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֺתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם׃"(קהלת יב יג).
זהו גם עניינו של חג הסוכות, בו נכנס היהודי עם כל חומריותו: אכילה, שתייה ושינה (אף על פי שבלי מודעות), אל המצווה.
זוהי ייחודיותו של אדם מישראל, המסוגל לרומם ולקדש את כל ענייני החומר לעבודת ה', מה שאין כן גוי. הגרי"מ חרל"פ זצ"ל מבאר (מי מרום ט עמ' קמב), שבזמן שהמקדש קיים גוי יכול להתנדב דווקא עולה ולא שלמים. מפני שנפש הגוי מסוגלת להבין שקורבן עולה כולו לגבוה, אבל אכילת בן אנוש קדשים משולחן גבוה, קידוש האכילה, אין ביכולת נפש הגוי להבין.
אולם עניינה של נשמת אדם מישראל הוא לרומם את העולם הזה לעבודת ה'. זהו הקשר העמוק שבין קריאת מגילת קהלת לחג הסוכות.
הסבר הנצי"ב
הסבר נוסף לקריאת מגילת קהלת בחג הסוכות מביא הנצי"ב (הרחב דבר במדבר כט יב א), שנהגו אומות העולם בזמן שלמה (כפי שיהיה לעתיד) לעלות לירושלים בחג הסוכות, משום שמקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם בחג זה, ובאו לעמוד על קרבנם ולדעת שפרנסתם תלויה בקרבנות שישראל מביאים בשבילם, ואם לא יעלו לא יבוא עליהם הגשם. במעמד זה קרא שלמה את מגילת קהלת לפני חכמי אומות העולם, שאף למאן דאמר (לפי השיטה) שקהלת ברוח הקודש נאמרה, מכל מקום נאמרה גם לפני חכמי אומות העולם. לכן מוסיף ומבאר שלא נזכר בה אלא שם א-להים (שהוא לא מיוחד רק לישראל).