תנ"ך על הפרק - שיר השירים ח - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

שיר השירים ח

798 / 929
היום

הפרק

מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יוֹנֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָׁ֣קְךָ֔ גַּ֖ם לֹא־יָב֥וּזוּ לִֽי׃אֶנְהָֽגֲךָ֗ אֲבִֽיאֲךָ֛ אֶל־בֵּ֥ית אִמִּ֖י תְּלַמְּדֵ֑נִי אַשְׁקְךָ֙ מִיַּ֣יִן הָרֶ֔קַח מֵעֲסִ֖יס רִמֹּנִֽי׃שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת רֹאשִׁ֔י וִֽימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר מִתְרַפֶּ֖קֶת עַל־דּוֹדָ֑הּ תַּ֤חַת הַתַּפּ֙וּחַ֙ עֽוֹרַרְתִּ֔יךָ שָׁ֚מָּה חִבְּלַ֣תְךָ אִמֶּ֔ךָ שָׁ֖מָּה חִבְּלָ֥ה יְלָדַֽתְךָ׃שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה׃מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כָּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ׃אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ׃אִם־חוֹמָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז׃אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃כָּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ׃הַיוֹשֶׁ֣בֶת בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקוֹלֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽינִי׃בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
אנהגך אביאך וכו'. פירוש ע"י תלמוד וקיום המצות בדבקות לשמו דוקא בזה יתרבה השפע לבנות בהמ"ק ויצדק בצד מה אנהגך דע"י התורה והמצות יושפעו אורים גדולים ותהיה השראת שכינה בבהמ"ק. ואז תלמדנו בכתוב וכל בניך למודי ה' ואז אוציא לאור חלקי שקבלתי בה"ס וז"ש אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני כלומר חלקי כפי שרש נשמתי ועי"ז יתמתקו הדינים שמאלו תחת ראשי ממש בלי הפסק כי הדין יתהפך למדת רחמים. וימינו תחבקני כי גדול עד שמים חסדו כן יתן לידידו: שימני כחותם וכו'. כלומר שבגלות היו שני ענינים כי רבים נהרגו על קדוש ה'. ויש אחרים שלא נהרגו אבל נצטערו הרבה מאד כראות עובדי ע"ז בשלוה והשקט ושולטים וגוזרים גזרות על עם ה' לומדי תורה ומקיימי מצות וכנגד הראשונה שימני כחותם על לבך. וכנגד השני אמר כחותם על זרועך. והדר מפרש כי עזה כמות שמסרו עצמם על ק"ה וכנגדם שימני כחותם על לבך. קשה כשאול קנאה נגד כת שניה ולזה שימני כחותם על זרועך. אגן הסהר להרב מהר"ר אליהו הכהן ז"ל: האלף לך שלמה. פירש בספר מקור חיים ומאתים לנוטרים את פריו שנותן פירות חמישית כ' לק' הם ר' עש"ב וברוחב. ולדרכו אפשר דרך דרש דאפילו בין אדם לחבירו אין זה רבית דכל דליכא קרן אלא פירות לבד שרי ואינו רבית כמו שהסכים הרב מהר"ש פרימו ז"ל ויתר אחרונים כמבואר בספר כהונת עולם עש"ב. והכא נמי שכר מצוות בהאי עלמא ליכא ונמצא דליכא קרן ושרי לאכול פירות בעה"ז וז"ש אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעה"ז. וליכא צד רבית כי הקרן קיימת לעה"ב ונמצא דליכא קרן. וז"ש ומאתים שהם הפירות. והיינו טעמא לנוטרים את פריו דוקא וירם קרן ובכי האי גוונא שרי. ותו לצד עילאה לא שייך זה והיינו דקאמר ברישא האלף לך שלמה מלך שהשלום שלו. הוא ברחמיו ירחם עלינו ככל צדקותיו ויזכנו לעובדו בלב שלם ולעסוק בתורתו הקדושה תורת חיים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך