תנ"ך על הפרק - שיר השירים א - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

שיר השירים א

791 / 929
היום

הפרק

שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃אִם־לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔יםרחיטנורַהִיטֵ֖נוּבְּרוֹתִֽים׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

שיר השירים אשר לשלמה. ר"ת שלמה יהיה ראש. המלך שלמה יהיה רש יחזור מלך. אל שדי רואה לבו שלם לבנות מקדש העליון. הרמ"ע ז"ל במאמר מאה קשיטה כ"י סימן פ"א ושם האריך בסודות וענינים עמוקים חכו ממתקים ע"ש:אשר לשלמה. אמרו רז"ל כל שלמה האמור בשיר השירים מלך שהשלום שלו ומשום הכי לא כתיב בן דוד כמ"ש במשלי וקהלת מפרשים: ישקני מנשיקות פיהו. אפשר דכנסת ישראל מתאוה לשמוע תורה מפיו כמו שיהיה לעתיד דכתיב וכל בניך למודי ה' וזהו מנשיקות תורה שבכתב ובע"פ פיהו. ובזה לא יש שכחה. ומעלה זו יותר מיינה של תורה דעי"ז היא מתקיימת וז"ש כי טובים דודיך מיין. ושמעתי מהרב המאה"ג מהר"ר ישראל נחמן נר"ו משם הרה"ח מר אביו כמהר"ר יוסף ז"ל תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל כי לכאורה יפלא איך דברי האדם יפעלו כל כך בקדושה ובסט"א. אך יש ראייה ודמיון שהיין הוא במרתף והוא בחבית סתומה וכשיהיה זמן דריכת הענבים אף שהוא רחוק מאד כמה מילין מהמרתף הנה היין שבחבית מתנועע מאיליו וזה ניכר ונודע ומזה יש קצת דמיון להבין כי כן הדבור פועל למעלה וז"ש ישקני מנשיקות פיהו וכ"ת שמים ביני לבינו ואיך יתכן לז"א כי טובים דודיך מיין והרי היין מתנועע בזמן שדורכין הענבים אפילו שהוא רחוק מאד אם כן אל תתמה שאני אומר ישקני מנשיקות פיהו זהת"ד בקצור: משכני אחריך נרוצה. אפשר דמזכירה כנ"י צדקתה ללכת אחריו במדבר וכמש"ה זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. ופירש מורינו הרב מהר"י הכהן ז"ל דקי"ל דהאיש אינו יכול לכוף אשתו להוליכה בדרך מסוכן ולא במקום שאין שם מזונות וזהו שבח ישראל והקב"ה מענותנותו מחזיק להם טובה ועוד יתירה שקורא זה חסד והוא לכתך אחרי במקום מסוכן במדבר בארץ לא זרועה דלא יש מזונות עכ"ד ואני בעניי אמרתי שזכו ישראל למדרגה עליונה לילך אחר השכינה כמ"ש וה' הולך לפניהם יומם וכו' וז"ש לכתך אחרי שזכית למדרגת זו לילך אחרי. וז"ש משכני כלומר למדבר ואני בצדקתי אחריך נרוצה למקום תהו בלי מזונות אף שאינו מן הדין ללכת אחר הבעל בדרך מסוכן וגם שלא יש מזונות. הביאני המלך חדריו אפשר ירמוז למ"ש ביונתן דליל פסח הביאם הקב"ה לביהמ"ק ואכלו שם קרבן פסח וזהו שאמר הביאני המלך חדריו לבה"מ נגילה ונשמחה בך. א"נ מזכיר צדקתה דביצ"מ זכו למדרגה עליונה ללכת אחר השכינה וז"ש משכני שהוצאתני ממצרים כי כל מה שעשית היה בשבילי ולא בשביל מה שהתריס פרעה וכמש"ל שארז"ל ובזה פירש רבינו מהרח"ו ז"ל פסוק את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל דוקא והראיה את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה' כמ"ש באורך במקומו וכל זה רמז באומרו משכני שאחר יצ"מ הודעת שהכל בשבילי ומשכתני בעבותות אהבה. וגם אני זכיתי במה שמסרתי עצמי על ק"ה במצרים בק"פ אחריך נרוצה לילך אחר השכינה ועי"ז הביאני המלך חדריו חדרי תורה ונתן לנו את תורתו נגילה ונשמחה בך ובתורתך שנבנית מכ"ב אותיות וז"ש ונשמחה בך:נזכירה דודיך מיין. שרומז לסודות עליונות שגלית לנו במעמד ה"ס כמ"ש רבינו בעל המכתם ז"ל. א"נ אפשר ונקדים מ"ש הרב מהרימ"ט ז"ל דהמשכן ובית ראשון ובית שני הכל היה בחינת ארוסין דהיה בחצר דידה. ולעת"ל בגאולה ב"ב יהיו נשואין בחצר דידיה דכתיב ושמתי כדכד שמשותיך וכו' זהו תורף דבריו בקצור נמרץ. וזה ירמוז לגאולה ב"ב. וז"ש משכני מן הגלות. ואז אחריך נרוצה כי הם נשואין בחצר דידיה הביאני המלך חדריו. ואז נגילה ונשמחה בך חיבת חופה ונשואין. נזכירה דודיך כי אז יתגלו לנו סתרי תורה מיין יינה דמנטרא ונהיה באחדות מישרים שהוא תואר לענוים כמ"ש סוף פרק כיסוי הדם אהבוך ורמז ליחוד קבה"ו אהב גימטריא ח' מלכות מדה ח' ושם הוי"ה גימטריא כ"ו וזה רמז אהבוך: שחורה אני ונאוה וכו' כאהלי קדר. אמרו במדרש מה אהלי קדר סמרטוטין מבחוץ ואבנים טובות מבפנים כך ישראל שחורה אני מבחוץ ונאוה מבפנים פירש הרב מהר"א שצריך שלא ירגיש בגוף שהוא שומר לנשמה. והנשמר שהיא הנשמה גדול ולא יקפיד על הגוף כלל וזהו שחורה גוף נאוה נשמה: אל תראוני שאני שחרחורת. כפול בשני חרבנות ששזפתני השמש כי ברוב רחמי ה' שמש ומגן ה' צבאות הוא רואה לרחמני כמ"ש ועוד ידו נטויה עלינו לרחם עלינו. בני אמי אדום שהם בני רבקה אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים ר"ת שנאה כי בנשאתם הם מריעים לי בכל ודין גרמ"א כרמי שלי בכפל כרמי תורה שירשתי מאבותי וגם שאני עצמי קבלתיה לא נטרתי: לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. כשבא פרעה על הים השתקתיך כמו שז"ל דכתיב ואתם תחרישון ונצולתם בזכות התורה כמשז"ל ע"פ והמים להם חומה וז"ש נאוו לחייך בתורים תורה שבכתב ותורה שבע"פ ואפילו שטענו טענת מודעא מ"מ לא טענו טענת מודעא אלא המון העם ולא החכמים. כמ"ש ר"מ וז"ש צוארך בחרוזים ופירשו המפרשים ז"ל ענקים שרומזים לחשובי וגדולי ישראל דאלו לא טענו טענת מודעא כאמור: תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף. ארז"ל תורי זהב נעשה לך זו ביזת הים עם נקודות הכסף זו ביזת מצרים. ויש לדקדק דהול"ל תורי זהב עם נקודות הכסף נעשה לך. ותו לדעת ר"ת דסבר דחלוקה ששונה בה עם היא עיקר היכי כתיב עם נקודות הכסף והרי ביזת הים היתה גדולה יותר מאד על ביזת מצרים ואמאי כתיב עם נקודות הכסף ולדעת ר"ת עם עיקר כמ"ש תוספות ישנים סוף יומא והגהות מיימוניות פ"ג דת"ת בשמו ע"ש. ואם נפשך לומר דנהי דביזת הים היתה גדולה מביזת מצרים מ"מ ביזת מצרים היא קיום מאמרו יתברך ואח"כ יצאו ברכוש גדול ומשו"ה קרי לה עיקר. הא ליתא דרז"ל אמרו דבביזת הים נתקיים ואח"כ יצאו ברכוש גדול. ואפ"ל דרך דרש כמ"ש בבמדבר רבה פ"ג דבשביל שהיו נשמרים מאד מזנות נגאלו וזש"ה מוציא אסירים בכשרות ע"ש וכתבו רבני אשכנז ז"ל דמשו"ה היתה ביזת מצרים להורות שלא חטאו בזנות ע"ד הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים. אמור מעתה כיון דביזת מצרים היתה ראיה על שלא חטאו בזנות היא עיקר דמשו"ה נגאלו ואי לא"ה לא היתה גאולה ומכ"ש ביזת הים ולהכי כתיב עם נקודות הכסף דהוא העיקר כדאמרן. והשתא דייק טובא קראין תורי זהב דהוא ביזת הים נעשה לך לקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ומשו"ה דוקא בה כתיב נעשה לך בפרו"ע פרעות בישראל מה שהבטיח ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וכתיב עם נקודות הכסף דהיא מילתא חדתא דאתיא מזהירותם בחטא של זנות. ומעין דוגמא אפ"ל במ"ש אני בעניי בקונטרס בתי הנפש לישב כמה חקירות דגלות מצרים אהני לכפר על מכירת יוסף ולקיים גזרת בין הבתרים ולכך היו ב' ביזות ביזת מצרים על שנשתעבדו על מכירת יוסף. וביזת הים על גזרת בה"ב דכתיב ואח"כ יצאו ברכוש גדול ושם הארכתי בס"ד ולפ"ז א"ש מ"ש תורי זהב נעשה לך שהוא לקיים ואח"כ יצאו וכו' ומשו"ה אמר נעשה לך. עם נקודות הכסף רמז לביזת מצרים שהיתה בעבור שעבוד מכירת יוסף:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך