תנ"ך על הפרק - משלי לא - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי לא

748 / 929
היום

הפרק

דִּ֭בְרֵי לְמוּאֵ֣ל מֶ֑לֶךְ מַ֝שָּׂ֗א אֲ‍ֽשֶׁר־יִסְּרַ֥תּוּ אִמּֽוֹ׃מַה־בְּ֭רִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִ֑י וּ֝מֶה בַּר־נְדָרָֽי׃אַל־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים ׀ לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתוֹ־יָ֑יִן וּ֝לְרוֹזְנִ֗יםאואֵ֣ישֵׁכָֽר׃פֶּן־יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִֽ֝ישַׁנֶּה דִּ֣ין כָּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃תְּנוּ־שֵׁכָ֣ר לְאוֹבֵ֑ד וְ֝יַיִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישׁ֑וֹ וַ֝עֲמָל֗וֹ לֹ֣א יִזְכָּר־עֽוֹד׃פְּתַח־פִּ֥יךָ לְאִלֵּ֑ם אֶל־דִּ֝֗ין כָּל־בְּנֵ֥י חֲלֽוֹף׃פְּתַח־פִּ֥יךָ שְׁפָט־צֶ֑דֶק וְ֝דִ֗ין עָנִ֥י וְאֶבְיֽוֹן׃אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃בָּ֣טַח בָּ֭הּ לֵ֣ב בַּעְלָ֑הּ וְ֝שָׁלָ֗ל לֹ֣א יֶחְסָֽר׃גְּמָלַ֣תְהוּ ט֣וֹב וְלֹא־רָ֑ע כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיה׃דָּ֭רְשָׁה צֶ֣מֶר וּפִשְׁתִּ֑ים וַ֝תַּ֗עַשׂ בְּחֵ֣פֶץ כַּפֶּֽיהָ׃הָ֭יְתָה כָּאֳנִיּ֣וֹת סוֹחֵ֑ר מִ֝מֶּרְחָ֗ק תָּבִ֥יא לַחְמָֽהּ׃וַתָּ֤קָם ׀ בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃זָמְמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָנטענָ֣טְעָהכָּֽרֶם׃חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מָתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרֹעוֹתֶֽיהָ׃טָ֭עֲמָה כִּי־ט֣וֹב סַחְרָ֑הּ לֹֽא־יִכְבֶּ֖הבלילבַלַּ֣יְלָהנֵרָֽהּ׃יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישׁ֑וֹר וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃כַּ֭פָּהּ פָּרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָֽאֶבְיֽוֹן׃לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃מַרְבַדִּ֥ים עָֽשְׂתָה־לָּ֑הּ שֵׁ֖שׁ וְאַרְגָּמָ֣ן לְבוּשָֽׁהּ׃נוֹדָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ בְּ֝שִׁבְתּ֗וֹ עִם־זִקְנֵי־אָֽרֶץ׃סָדִ֣ין עָ֭שְׂתָה וַתִּמְכֹּ֑ר וַ֝חֲג֗וֹר נָתְנָ֥ה לַֽכְּנַעֲנִֽי׃עֹז־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן׃פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחָכְמָ֑ה וְתֽוֹרַת־חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃צ֭וֹפִיָּה הֲלִיכ֣וֹת בֵּיתָ֑הּ וְלֶ֥חֶם עַ֝צְל֗וּת לֹ֣א תֹאכֵֽל׃קָ֣מוּ בָ֭נֶיהָ וַֽיְאַשְּׁר֑וּהָ בַּ֝עְלָ֗הּ וַֽיְהַֽלְלָהּ׃רַבּ֣וֹת בָּ֭נוֹת עָ֣שׂוּ חָ֑יִל וְ֝אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל־כֻּלָּֽנָה׃שֶׁ֣קֶר הַ֭חֵן וְהֶ֣בֶל הַיֹּ֑פִי אִשָּׁ֥ה יִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃תְּנוּ־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִֽיהַלְל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים מַעֲשֶֽׂיהָ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

מה ברי. אפשר דהכונה דהיה לחוש שאתה בני וכמה דברו השונאים על זיווגי באביך ועכשיו יוסיפו צרה ומה בר בטני שהכל הולך אחר טהרת האשה ברעיוניה ואני ידעתי שכיונתי לש"ש. ומה בר נדרי שהייתי נודרת שתהיה ירא שמים כמו שאמרו רז"ל:אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין. אתה נושא אלו הנשים לברר ניצוצי הקדושה מז' מלכים. ואדרבא דרכיך למחות מלכין שיטמעו מחדש כמה ניצוצי המלכים אשר טרחו לבררם. ועתה ישובו לסט"א במקום לברר:אשת חיל מי ימצא. אפשר לרמוז דר"ת אחים כמשז"ל יבדוק באחיה תחילה ורז"ל דרשוה לכל הפרשה על התורה ורש"י ז"ל כתבה וביאר עליה. ואפשר לרמוז אשת חי"ל גימטריא מ"ח רמז למ"ח מעלות שהתורה נקנית בהם כמ"ש בפרק קנין תורה. ואמר מי ימצא ר"ל על חלקו שקבל בהר סיני והוא דרך מציאה. וס"ת אשת חיל מי ימצא גימטריא אמת שמי שכונתו לבקש האמת בלי שום פניה כלל רק לזכות לתורה שנקראת אמת הוא ימצא:ורחוק מפנינים מכרה. שהפנינים קונין אותם אחר שישנם בעולם אבל התורה אינה כן שאם ירצה עשיר לקנות התורה שלמד כבר החכם לא עשה כלום דכתיב אם יתן איש את כל הון באהבה בוז יבוזו לו. אמנם קודם שלמד הת"ח יכול העשיר לומר אני אתן לך כו"כ לשנה כדי שתוכל ללמוד ומה שתלמוד מכאן ולהבא יהיה לי חלק כך בלימוד ע"ד יששכר וזבולון וא"כ הוא רחוק מפנינים מכרה:זממה שדה ותקחהו. פירש"י זממה בזמם וברסן את עשו איש שדה ותקחהו מן העולם להאבידו עכ"ל ואפשר לומר במה שכתבתי אני עני לעיל סימן כ"ה במ"ש פ"ק דקדושין אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין דע"י התורה לשמה מלבד שאין יצה"ר שולט בו אלא שעושה היצה"ר טוב וז"ש בראתי לו תורה תבלין ליצה"ר דכשם שהתבלין מכשירין האוכל כך התורה מכשרת היצה"ר ועושה אותו טוב. וידוע דעשו הוא הסט"א וזה רמז זממה התורה שדה שהוא עשו והיצה"ר מסטרא דידיה ונתכנה על שמו והתורה זממה בזמם ורסן שלא ישלוט בעוסק בתורה לשמה ולא עוד אלא ותקחהו שעושה היצה"ר טוב על ידי התורה. א"נ אפשר במ"ש ז"ל ופירשו המפרשים דת"ח ניצול משמד ופירשנו בעניותנו דת"ח גדול יש בו ניצוץ משה רבינו ע"ה כמ"ש רבינו האר"י ז"ל עמ"ש משה שפיר קאמר. ומשה הוא יתר אות על שמד ואינו שולט בו. וז"ש זממה התורה זמם ורסן לעשו הגוזר שמ"ד שלא יגזור על הת"ח ותקחהו לת"ח שלא ישלוט בו שמד. ובתנחומא אמרו זממה שדה זו שרה שנטלה שדה המכפלה וכו' ואני עני פירשתי המאמר בקונטריס ראש דוד פרשת חיי שרה בס"ד:מפרי כפיה נטעה כרם. לפי הנדרש על התורה אפשר במשז"ל דהתורה שלומד הת"ח זורעה הקב"ה והפירות אוכל הת"ח בעה"ז כדכתיב אור זרוע לצדיק וזה רמז מפרי כפיה נטעה התורה כרם כדי להאכיל הפירות לת"ח:טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה. לפי הפשט דמיירי באשה ממש אפשר דהדין הוא אם ארצוי ארצה קמיה חייב לפוקדה אבל אשת חיל טעמה כי טוב סחרה שבעלה יעסוק בתורה והיא יש לה חלק ולכן כובשת יצרה כדי שבעלה יעסוק בתורה ולא יכבה בלילה נרה וליכא פקידה לכבות הנר:כפה פרשה לעני וכו'. כפי הפשט דמיירי באשה ממש כתיב כפה פרשה לעני בידה ואביון שמתבייש והוא בצער בביתו ידיה שלחה לאביון בביתו כדי שלא יתבייש וכבר אמרו דהצדקה שעושה האשה היא חשובה יותר שנותנת לחם ומקרבה הנאתה כמ"ש פ"ג דתעניות:מרבדים עשתה לה. אמרו במדרש זו בת שבע שש וארגמן לבושה שיצא ממנה שלמה שהיה לבוש שש וארגמן. ושמעתי ממורינו הרב מר קשישא כמהר"ר אליעזר נחום ז"ל שהיה מפרש בזה מה שסיים הכתוב נודע בשערים בעלה במ"ש בשבת דף ל' דכשבנה שלמה בית המקדש דבקו שערים זה בזה ולא היה יכול להכניס הארון ועשה כמה טצדקי עד שהביא ארונו של דוד הע"ה ואמר זכרה לחסדי דוד עבדך ונפתחו השערים ונכנס הארון באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדרה. ועתה שהכתוב משבח את בת שבע מרבדים עשתה לה וכו' אפשר שאיזה אדם יחשוב בלבו דענין בת שבע היה שלא כהוגן ח"ו לז"א בלום פיך מלדבר ולבד מלהרהר דהרי נודע בשערים בעלה כשנפתחו השערים לכבוד דוד וידעו כל העם כי דוד הע"ה בר ונקי מחטא עכ"ד הרב זלה"ה ועמ"ש אני עני בראש דוד דף זק"ן בס"ד:פיה פתחה בחכמה. אמרו במדרש זו סרח בת אשר וכו' צופיה הליכות זו אשת עובדיה וכו' ועמ"ש אני עני בראש דוד פרשת חיי שרה בס"ד:רבות בנות עשו חיל. י"מ דכל המעלות האלו בין כמה בנות ימצאו כלם כי רבות הנה וכל אחת תהיה לה איזה מעלות מהם ובין כלם יושלמו כל המעלות וז"ש רבות בנות עשו חיל בין כמה בנות בין כלם עשו חיל אלו מעלות האמורות. ואת עלית על כלנה דאת יחידית נמצאו ביך כל המדות:אשה יראת ה' היא תתהלל. יש לדקדק דיראת ה' הוא שם תואר והול"ל יריאת ה' בציר"י היא תתהלל. ופירש הרב החסיד מהר"ר יהודה הכהן ז"ל מרבני העה"ק ירושלם תוב"ב הקדמונים כי הבא לשבח אשה אחר פטירתה למעבד נייחא לנפשה אינו יכול לומר שבחיה כי היא כבודה בת מלך פנימה והוא מבחוץ. אבל יש מקום לשבחה ולומר הלא בניה ואחיה וכיוצא הם טובים ונכוחים ובודאי דהיא גם כן אשה כשרה ורבו מעלותיה. וז"ש אשה יראת ה' כלומר אשה מה תענה ומה תאמר. לז"א יראת ה' כלומר מיראת ה' אשר אני רואה שיש לבניה ולחתניה ואחיה היא תתהלל כי ודאי כמוה כמוהם עובדי ה' ביראה ואהבה הוא ברחמיו יזכנו לירא את ה' ולעסוק בתורה ובמצוה ביראה ואהבה ושמחה רבה ישמח חיים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך