תנ"ך על הפרק - תהילים קמה - קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת / הרב לייב מינצברג ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים קמה

712 / 929
היום

הפרק

תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃בְּכָל־י֥וֹם אֲבָרֲכֶ֑ךָּ וַאֲהַלְלָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר׃דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ׃הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּוגדולתיךוּגְדוּלָּתְךָ֥אֲסַפְּרֶֽנָּה׃זֵ֣כֶר רַב־טוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ וְצִדְקָתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְהוָ֑ה אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדָל־חָֽסֶד׃טוֹב־יְהוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כָּל־מַעֲשָֽׂיו׃יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַעֲשֶׂ֑יךָ וַ֝חֲסִידֶ֗יךָ יְבָרֲכֽוּכָה׃כְּב֣וֹד מַלְכוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ׃לְהוֹדִ֤יעַ ׀ לִבְנֵ֣י הָ֭אָדָם גְּבוּרֹתָ֑יו וּ֝כְב֗וֹד הֲדַ֣ר מַלְכוּתֽוֹ׃מַֽלְכוּתְךָ֗ מַלְכ֥וּת כָּל־עֹֽלָמִ֑ים וּ֝מֶֽמְשֶׁלְתְּךָ֗ בְּכָל־דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃סוֹמֵ֣ךְ יְ֭הוָה לְכָל־הַנֹּפְלִ֑ים וְ֝זוֹקֵ֗ף לְכָל־הַכְּפוּפִֽים׃עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן׃צַדִּ֣יק יְ֭הוָה בְּכָל־דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכָל־מַעֲשָֽׂיו׃קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל־קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת׃רְצוֹן־יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת־שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם׃שׁוֹמֵ֣ר יְ֭הוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־הָרְשָׁעִ֣ים יַשְׁמִֽיד׃תְּהִלַּ֥ת יְהוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר־פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כָּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קָדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב לייב מינצברג ז
מאת:

קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת

התפילה פנים רבות לה; יש שצרכיו ומשאלותיו מביאים אותו להעתיר בתפילה אל ה', ויש אשר בהתעטף נפשו עליו שופך שיחו לפני קונו. יש אשר קורא אל ה' לחלצו ממיצר ולמלטו מן המצוקה אשר נקלע אליה, ויש אשר מתוך צרה ויגון זועק ומשווע אל ה'. יש המתרפק עליו כתינוק הגמול עלי אמו, ויש אשר שופך כמים לבו נכח פני ה' ונושא אליו נפשו. יש אשר מגודל התפעלותו מנפלאותיו יתברך הוא מריע לפניו בקילוס והילול, ויש אשר מרוב הטובה המורעפת עליו נפשו הומה בשיר ותודה לא-להיו. יש אשר מחלה פני ה' בדברי רצוי ופיוס לסליחה ולכפרה, ויש אשר יתנה שבחם של ישראל להליץ בעדם בפני אביהם שבשמים. יש אשר רוממות ה' וקדושתו כובשים את לבו, ונגש אליו לבטא זאת בקידה והשתחוויה, ויש אשר מתוך ערגת נפשו לאל חי, ניצב לפניו בהשתפכות הנפש.

וכמו כן ביחסו של המתפלל אל ה'; יש אשר משתטח לפניו יתברך בהיותו הבורא אשר כל מציאותנו וקיומנו מאיתו והוא המהווה אותנו תמיד, ויש שעומד לפניו בגאות רגשות עצומים על כך שהוא א-להינו, א-להי ישראל, צור חיינו, מלכנו, רוענו ומגן ישענו, משגיח עלינו ומשגב בעדנו.

וכן ישנם כמה וכמה מצבים והלכי רוח בנפש האדם; יש ועומד בתפילה מתוך שקט נפשי, ויש מתוך סערת רוח. יש מתוך נימה של יאוש, ויש מתוך זיק של תקוה. יש מתוך שפלות הרוח, ויש מתוך רוממות הנפש. יש תפילה בעת התנוצצות זריחת החמה והתחדשות היום, אשר אז גם נפש האדם צחה ורעננה בחיות איתנה, ויש תפילה של דמדומי חמה בסיום כל המולת היום, שגם נפש האדם כבר מתשת, ונופלים עליו חבלי תנומה. וכמובן שבכל מצב מתחלף הסגנון וצורת ההבעה, וכל סוגי התפילות וכל אופני ומצבי העמידה רצויים הם לפניו יתברך, וכמו שכתוב בפרקנו: "קרוב ה' לכל קוראיו", ובלבד שיהיו באופן שמסיים הכתוב, "לכל אשר יקראוהו באמת"(תהילים קמה יח).

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך