תנ"ך על הפרק - זכריה ב - האם חנוכיית החשמונאים הביאה לביטוי את מנורת זכריה וחזונו? / הרב יוסף כרמל שליט"א

תנ"ך על הפרק

זכריה ב

552 / 929
היום

הפרק

וָאֶשָּׂ֥א אֶת־עֵינַ֖י וָאֵ֑רֶא וְהִנֵּ֖ה אַרְבַּ֥ע קְרָנֽוֹת׃וָאֹמַ֗ר אֶל־הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י מָה־אֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י אֵ֤לֶּה הַקְּרָנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר זֵר֣וּ אֶת־יְהוּדָ֔ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל וִירוּשָׁלָֽם׃וַיַּרְאֵ֣נִי יְהוָ֔ה אַרְבָּעָ֖ה חָרָשִֽׁים׃וָאֹמַ֕ר מָ֛ה אֵ֥לֶּה בָאִ֖ים לַֽעֲשׂ֑וֹת וַיֹּ֣אמֶר לֵאמֹ֗ר אֵ֣לֶּה הַקְּרָנ֞וֹת אֲשֶׁר־זֵ֣רוּ אֶת־יְהוּדָ֗ה כְּפִי־אִישׁ֙ לֹא־נָשָׂ֣א רֹאשׁ֔וֹ וַיָּבֹ֤אוּ אֵ֙לֶּה֙ לְהַחֲרִ֣יד אֹתָ֔ם לְיַדּ֞וֹת אֶת־קַרְנ֣וֹת הַגּוֹיִ֗ם הַנֹּשְׂאִ֥ים קֶ֛רֶן אֶל־אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה לְזָרוֹתָֽהּ׃וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא וְהִנֵּה־אִ֑ישׁ וּבְיָד֖וֹ חֶ֥בֶל מִדָּֽה׃וָאֹמַ֕ר אָ֖נָה אַתָּ֣ה הֹלֵ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לָמֹד֙ אֶת־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לִרְא֥וֹת כַּמָּֽה־רָחְבָּ֖הּ וְכַמָּ֥ה אָרְכָּֽהּ׃וְהִנֵּ֗ה הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י יֹצֵ֑א וּמַלְאָ֣ךְ אַחֵ֔ר יֹצֵ֖א לִקְרָאתֽוֹ׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז לֵאמֹ֑ר פְּרָזוֹת֙ תֵּשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלִַ֔ם מֵרֹ֥ב אָדָ֛ם וּבְהֵמָ֖ה בְּתוֹכָֽהּ׃וַאֲנִ֤י אֶֽהְיֶה־לָּהּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה ח֥וֹמַת אֵ֖שׁ סָבִ֑יב וּלְכָב֖וֹד אֶֽהְיֶ֥ה בְתוֹכָֽהּ׃ה֣וֹי ה֗וֹי וְנֻ֛סוּ מֵאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֠י כְּאַרְבַּ֞ע רוּח֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם פֵּרַ֥שְׂתִּי אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ה֥וֹי צִיּ֖וֹן הִמָּלְטִ֑י יוֹשֶׁ֖בֶת בַּת־בָּבֶֽל׃כִּ֣י כֹ֣ה אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ אַחַ֣ר כָּב֔וֹד שְׁלָחַ֕נִי אֶל־הַגּוֹיִ֖ם הַשֹּׁלְלִ֣ים אֶתְכֶ֑ם כִּ֚י הַנֹּגֵ֣עַ בָּכֶ֔ם נֹגֵ֖עַ בְּבָבַ֥ת עֵינֽוֹ׃כִּ֠י הִנְנִ֨י מֵנִ֤יף אֶת־יָדִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְהָי֥וּ שָׁלָ֖ל לְעַבְדֵיהֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחָֽנִי׃רָנִּ֥י וְשִׂמְחִ֖י בַּת־צִיּ֑וֹן כִּ֧י הִנְנִי־בָ֛א וְשָׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָֽה׃וְנִלְווּ֩ גוֹיִ֨ם רַבִּ֤ים אֶל־יְהוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וְשָׁכַנְתִּ֣י בְתוֹכֵ֔ךְ וְיָדַ֕עַתְּ כִּי־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֥נִי אֵלָֽיִךְ׃וְנָחַ֨ל יְהוָ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ חֶלְק֔וֹ עַ֖ל אַדְמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וּבָחַ֥ר ע֖וֹד בִּירוּשָׁלִָֽם׃הַ֥ס כָּל־בָּשָׂ֖ר מִפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֥י נֵע֖וֹר מִמְּע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב יוסף כרמל שליט

האם חנוכיית החשמונאים הביאה לביטוי את מנורת זכריה וחזונו?

פרקנו, פרק ב', והפרקים הבאים, ג'-ד', נקראים גם כהפטרת שבת חנוכה (וגם כהפטרת בהעלותך). קביעה זו עשויה להביא אותנו למסקנה כי נס פח השמן וחידוש הדלקת המנורה בימי החשמונאים הוא התקיימות של נבואת זכריה. נבחן את הדברים.

זכריה שחי בתקופה הפרסית (ימי דריווש), מנבא על גאולה שבראשה עומדים זרובבל בן שאלתיאל, צאצאו של דוד המלך ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, מבני בניו של אהרון הכהן. גאולה שמאפייניה הנוספים באים לידי ביטוי בפסוקים הבאים:

דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִים... פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ. וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְ-הֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ... כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם יְ-הֹוָה. וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יְ-הֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי יְ-הֹוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ... בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְ-הֹוָה צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה...הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל יְ-הֹוָה. וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל יְ-הֹוָה וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם... וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְ-הֹוָה וִידַעְתֶּם כִּי יְ-הֹוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם... כֹּה אָמַר יְ-הֹוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים.
(זכריה א-ח)

מאפייני הגאולה הם:

  1. הגאולה באה בנחת ולא מתוך "חבלי משיח" – חבלי לידה כואבים. 
  2. אין בעיות בטחוניות ואין מלחמות. 
  3. השכינה חוזרת לשכון בירושלים ובמקדש. 
  4. יש שלום פנימי בעם ישראל בין ראשי המערכת הרוחנית וראשי המערכת הפוליטית.
  5. גם הגויים יכירו במלכות ד' וגאולת ישראל וייקחו חלק פעיל בתהליך.

לצערנו הרב, אף אחד מדברים אלה לא התרחש בימי החשמונאים. לחנוכיה המסמלת את ניצחון החשמונאים אין קשר למנורה של זכריה. 

החלטתה של ממשלת ישראל עם קום המדינה, לאמץ את מנורת זכריה והזיתים שמשני צדדיה כסמלה של מדינת היהודים החדשה, יש בה בבחינת הצבת רף גבוה מאוד מבחינת השאיפות להתקדמות בתהליך הגאולה. יש להודות לקב"ה שזכינו לראות את התחלת התהליך ולברך את ממשלת ישראל על הבחירה. 

מבחינה מעשית נציע להתחיל לעבוד כבר עכשיו על "וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם", בין המנהיגות התורנית והמנהיגות הפוליטית.

  באדיבות הרב, מתוך 'חמדת ימים' גליון בהעלותך תשע"ג

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך