האם חנוכיית החשמונאים הביאה לביטוי את מנורת זכריה וחזונו?
פרקנו, פרק ב', והפרקים הבאים, ג'-ד', נקראים גם כהפטרת שבת חנוכה (וגם כהפטרת בהעלותך). קביעה זו עשויה להביא אותנו למסקנה כי נס פח השמן וחידוש הדלקת המנורה בימי החשמונאים הוא התקיימות של נבואת זכריה. נבחן את הדברים.
זכריה שחי בתקופה הפרסית (ימי דריווש), מנבא על גאולה שבראשה עומדים זרובבל בן שאלתיאל, צאצאו של דוד המלך ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, מבני בניו של אהרון הכהן. גאולה שמאפייניה הנוספים באים לידי ביטוי בפסוקים הבאים:
דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִים... פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ. וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְ-הֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ... כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם יְ-הֹוָה. וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יְ-הֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי יְ-הֹוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ... בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְ-הֹוָה צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה...הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל יְ-הֹוָה. וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל יְ-הֹוָה וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם... וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְ-הֹוָה וִידַעְתֶּם כִּי יְ-הֹוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם... כֹּה אָמַר יְ-הֹוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים.
(זכריה א-ח)
מאפייני הגאולה הם:
- הגאולה באה בנחת ולא מתוך "חבלי משיח" – חבלי לידה כואבים.
- אין בעיות בטחוניות ואין מלחמות.
- השכינה חוזרת לשכון בירושלים ובמקדש.
- יש שלום פנימי בעם ישראל בין ראשי המערכת הרוחנית וראשי המערכת הפוליטית.
- גם הגויים יכירו במלכות ד' וגאולת ישראל וייקחו חלק פעיל בתהליך.
לצערנו הרב, אף אחד מדברים אלה לא התרחש בימי החשמונאים. לחנוכיה המסמלת את ניצחון החשמונאים אין קשר למנורה של זכריה.
החלטתה של ממשלת ישראל עם קום המדינה, לאמץ את מנורת זכריה והזיתים שמשני צדדיה כסמלה של מדינת היהודים החדשה, יש בה בבחינת הצבת רף גבוה מאוד מבחינת השאיפות להתקדמות בתהליך הגאולה. יש להודות לקב"ה שזכינו לראות את התחלת התהליך ולברך את ממשלת ישראל על הבחירה.
מבחינה מעשית נציע להתחיל לעבוד כבר עכשיו על "וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם", בין המנהיגות התורנית והמנהיגות הפוליטית.
באדיבות הרב, מתוך 'חמדת ימים' גליון בהעלותך תשע"ג