תנ"ך על הפרק - עמוס ז - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

עמוס ז

525 / 929
היום

הפרק

כֹּ֤ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִנֵּה֙ יוֹצֵ֣ר גֹּבַ֔י בִּתְחִלַּ֖ת עֲל֣וֹת הַלָּ֑קֶשׁ וְהִ֨נֵּה־לֶ֔קֶשׁ אַחַ֖ר גִּזֵּ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃וְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ סְֽלַֽח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַֽעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃נִחַ֥ם יְהוָ֖ה עַל־זֹ֑את לֹ֥א תִהְיֶ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃כֹּ֤ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִנֵּ֥ה קֹרֵ֛א לָרִ֥ב בָּאֵ֖שׁ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וַתֹּ֙אכַל֙ אֶת־תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וְאָכְלָ֖ה אֶת־הַחֵֽלֶק׃וָאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ חֲדַל־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃נִחַ֥ם יְהוָ֖ה עַל־זֹ֑את גַּם־הִיא֙ לֹ֣א תִֽהְיֶ֔ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃כֹּ֣ה הִרְאַ֔נִי וְהִנֵּ֧ה אֲדֹנָ֛י נִצָּ֖ב עַל־חוֹמַ֣ת אֲנָ֑ךְ וּבְיָד֖וֹ אֲנָֽךְ׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר אֲנָ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י הִנְנִ֨י שָׂ֤ם אֲנָךְ֙ בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃וְנָשַׁ֙מּוּ֙ בָּמ֣וֹת יִשְׂחָ֔ק וּמִקְדְּשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יֶחֱרָ֑בוּ וְקַמְתִּ֛י עַל־בֵּ֥ית יָרָבְעָ֖ם בֶּחָֽרֶב׃וַיִּשְׁלַ֗ח אֲמַצְיָה֙ כֹּהֵ֣ן בֵּֽית־אֵ֔ל אֶל־יָרָבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר קָשַׁ֨ר עָלֶ֜יךָ עָמ֗וֹס בְּקֶ֙רֶב֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־תוּכַ֣ל הָאָ֔רֶץ לְהָכִ֖יל אֶת־כָּל־דְּבָרָֽיו׃כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר עָמ֔וֹס בַּחֶ֖רֶב יָמ֣וּת יָרָבְעָ֑ם וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃וַיֹּ֤אמֶר אֲמַצְיָה֙ אֶל־עָמ֔וֹס חֹזֶ֕ה לֵ֥ךְ בְּרַח־לְךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וֶאֱכָל־שָׁ֣ם לֶ֔חֶם וְשָׁ֖ם תִּנָּבֵֽא׃וּבֵֽית־אֵ֔ל לֹֽא־תוֹסִ֥יף ע֖וֹד לְהִנָּבֵ֑א כִּ֤י מִקְדַּשׁ־מֶ֙לֶךְ֙ ה֔וּא וּבֵ֥ית מַמְלָכָ֖ה הֽוּא׃וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּֽי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים׃וַיִּקָּחֵ֣נִי יְהוָ֔ה מֵאַחֲרֵ֖י הַצֹּ֑אן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ יְהוָ֔ה לֵ֥ךְ הִנָּבֵ֖א אֶל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֑ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֗ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א תַטִּ֖יף עַל־בֵּ֥ית יִשְׂחָֽק׃לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִשְׁתְּךָ֞ בָּעִ֤יר תִּזְנֶה֙ וּבָנֶ֤יךָ וּבְנֹתֶ֙יךָ֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וְאַדְמָתְךָ֖ בַּחֶ֣בֶל תְּחֻלָּ֑ק וְאַתָּ֗ה עַל־אֲדָמָ֤ה טְמֵאָה֙ תָּמ֔וּת וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
סלח נא מי יקום יעקב כי קטון הוא. אפשר דמזכיר ברמז זכות יעקב אע"ה שהיה עניו ומקטין עצמו נגד הכל. והגם שהכל גלוי לפניו יתברך יש מקטרגים למעלה וכאשר צדיק אחד למטה מליץ טוב מעורר מדת רחמים ובזכות הצדיק נסתם פי המקטרגים כמ"ש רבינו ישעיה ז"ל הובא בשיטה מקובצת קמא על דף ן' ומייתי טובה תוכח"ת מגולה ממ"ש פ' אין דורשין דאמר אליהו הנביא זכור לטוב לרבה בר שילא דהקב"ה אמר שמעתא מכלהו רבנן בר מר"מ ואמר רב בר שילא ר"מ תוכו אכל קליפתו זרק ותכף ומיד אמר משם ר"מ והוא פלא. וה"נ היו מקטרגים ונגזרה גזרה וכשעמוס הליץ טוב תכף נתבטלה גזרה: ונשמו במות ישחק. כתבו בשם מהרמ"א ז"ל יראה אין במות עשרת השבטים דומים לבית המקדש שביהודה כי בית המקדש גם שיחרב עודנו בקדושתו ולא ישום לגמרי כי על כן לא זזה שכינה מכתל מערבי אך במות שאר שבטים ישומו לגמרי ורמז הטעם בשום שי"ן במקום צד"י והוא כי ליצחק היו לו שני בנים יעקב ועשו ואלו בבמותם לע"א נטו אל בחינת עשו שיצא מיצחק ולא אל בחינת יעקב כי זוהמת נחש לא עברה עד עמדם על הר סיני ובכן אברהם הטיל חלק זוהמתו בהגר ויצא ישמעאל וחלק שהיה ביצחק יצא ממנה עשו ונרמז פה כי נטו בבמותם עשרת השבטים אל חלק עשו שיצא מיצחק ולא אל חלק שיצא ממנו יעקב והוא כי עי"ן וי"ו שבעשו ביעקוב ואות שי"ן דעשו הוטלה ביצחק כי שי"ן במקום צד"י ומטעם זה כינה אותם בסמוך אל יצחק ולא תטיף אל בית ישחק עכ"ל ויש להשיב קצת על דברי הרב ז"ל. ואפשר דאמר ונשמו במות ישחק דאמרו רז"ל כי ישחק נתן אות שי"ן ולקח צד"י כדי לקצר גלות מצרים וזה רמז לכו חזו דישחק נתן אות שין משמו כדי לקצר הגלות והם טורחים ללכת לגלות. א"נ ברגז רחם יזכור דיצחק מסר נפשו עליהם כמה זמני ולכן יחסם לישחק לרחם עליהם ולהיות רחום בדין: קשר עליך עמוס וכו'. אמרו רז"ל דהמלך לא הטה אזן לדבריו ולכן בא אח"כ לעמוס בדרך עצה שיברח:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך