א וְהָיָ֣ה אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁפּ֤וֹךְ אֶת־רוּחִי֙ עַל־כָּל־בָּשָׂ֔ר וְנִבְּא֖וּ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנֽוֹתֵיכֶ֑ם זִקְנֵיכֶם֙ חֲלֹמ֣וֹת יַחֲלֹמ֔וּן בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם חֶזְיֹנ֖וֹת יִרְאֽוּ׃ ב וְגַ֥ם עַל־הָֽעֲבָדִ֖ים וְעַל־הַשְּׁפָח֑וֹת בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֶשְׁפּ֖וֹךְ אֶת־רוּחִֽי׃ ג וְנָֽתַתִּי֙ מֽוֹפְתִ֔ים בַּשָּׁמַ֖יִם וּבָאָ֑רֶץ דָּ֣ם וָאֵ֔שׁ וְתִֽימֲר֖וֹת עָשָֽׁן׃ ד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ יֵהָפֵ֣ךְ לְחֹ֔שֶׁךְ וְהַיָּרֵ֖חַ לְדָ֑ם לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְהוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃ ה וְהָיָ֗ה כֹּ֧ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֛א בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה יִמָּלֵ֑ט כִּ֠י בְּהַר־צִיּ֨וֹן וּבִירוּשָׁלִַ֜ם תִּֽהְיֶ֣ה פְלֵיטָ֗ה כַּֽאֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה וּבַ֨שְּׂרִידִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה קֹרֵֽא׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
והיה אחרי כן. ר״ל אחרי ימים מרובים בזמן המשיח:
פסוק א:
אשפוך את רוחי. ר״ל רוח חכמה והכרת אלהות אשפוך על כל בשר כי אף העכו״ם יכירו אז וידעו שה׳ הוא האלהים:
פסוק א:
ונבאו בניכם ובנותיכם. לא כמו בימי הגולה שנעדרת הנבואה מישראל כי אז ינבאו בניכם ובנותיכם עם כי האבות לא נבאו:
פסוק א:
חלומות יחלומון. ר״ל חלום נבואי:
פסוק א:
חזיונות יראו. גם הוא ענין מראה נבואה:
פסוק ב:
אשפוך את רוחי. רוח חכמה לדעת את ה׳:
פסוק ג:
דם. ר״ל בארץ ישפך דם הרבה ויאמר זה על גוג ומגוג:
פסוק ג:
ואש. מן השמים תרד עליו אש כמ״ש ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו׳ אש וגפרית אמטיר עליו (יחזקאל ל״ח:כ״ב):
פסוק ג:
ותמרת עשן. עשן השריפה תעלה למעלה זקוף כאילן תמר:
פסוק ד:
יהפך לחשך. ר״ל מגודל הצרה הבא עליהם יחשך להם מאור היום:
פסוק ד:
ודם. יהפוך למראה דם כי אז לא תאיר כדרכה והוא ענין מליצה כי כשאדם בצרה העולם חשוך בעדו:
פסוק ד:
לפני בוא יום ה׳. כל זה יהיה לפני הגאולה וסמוך לה:
פסוק ד:
הגדול והנורא. כי אז יראה גדולת ממשלתו ומעשיו הנוראים:
פסוק ה:
כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט. ר״ל הקוראים בשם ה׳ המה ימלטו מן הצרה הבאה על העכו״ם:
פסוק ה:
כי בהר ציון. ר״ל כי הפליטה תהיה בהר ציון לבד כמו שהבטיח ה׳ וגם שם לא לכולם כי רק בהנשארים המבוררי׳ שבהם אשר כל א׳ מהם קורא אל ה׳ וצועק אליו ומשים בו בטחונו: