וארבע כנפים לאחת להם
למרות האמור 'במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור'(ספר בן סירא ג כא) מתירה הגמרא דיון במעשה מרכבה לאנשים ראויים ובתנאים מיוחדים ["אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב בית דין... והוא שלבו דואג בקרבו. אמר רבי אמי: אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמישה דברים"(חגיגה יג.], ולא עוד אלא שהגמרא עצמה עוסקת בפירושם של ביטויים מסוימים שבפרקנו כגון "חשמל", "רצוא ושוב", "כמראה הבזק", "דמות פניהם" ועוד. אף המפרשים, ראשונים ואחרונים, לא דילגו בפירושם על פרקנו, וההלכה נפסקה כר' יהודה המתיר להפטיר במעשה המרכבה. לפיכך נרשה לעצמנו לעסוק בעיון זה בפרט מפרטי המרכבה, לא חס ושלום כלומדים וכמביטים במה שאסור, אלא כלומדים את דברי חז"ל והמפרשים, המעבירים לנו מסרים הנובעים ממעשה המרכבה והנוגעים לעבודת ה' שלנו.
בתארו את ארבעת חיות המרכבה מציין יחזקאל: "וארבעה פנים לאחת וארבע כנפיים לאחת להם"(יחזקאל א ו). להלן תיאור מפורט יותר של הכנפיים: "ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה לאיש, שתים חוברות איש ושתים מכסות את גויותיהנה"(יחזקאל א יא).
הגמרא שואלת על הסתירה ממראה כנפי הכרובים בנבואת ישעיהו:
כתוב אחד אומר "שש כנפיים שש כנפיים לאחד"(ישעיהו ו ב) וכתוב אחד אומר "וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם"(יחזקאל א ו)! לא קשיא; כאן בזמן שבית המקדש קיים, כאן בזמן שאין בית המקדש קיים. כביכול שנתמעטו כנפי החיות. הי מנייהו אימעיט (=אילו מהן נתמעטו)? אמר רב חננאל אמר רב: אותן שאומרות שירה בהן... ורבנן אמרי: אותן שמכסות בהן רגליהם.
(חגיגה יג:)
המלבי"ם הסביר באריכות את ההבדלים בין חזון המרכבה של ישעיהו לזה של יחזקאל [הדברים קשורים לעיוננו בפרק הבא - שישעיהו דומה לבן כרך ויחזקאל לבן כפר]:
כבר ידענו מסוד קדושים שהמרכבה שראה יחזקאל היה בעולם היצירה שהוא עולם המלאכים [המקובלים חילקו את הנבראים לארבעה עולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. מעל עולם האצילות נמצא עולם הכיסא ועיין נפש החיים סוף שער א במיוחד פרק יג]. והיה המראה ההוא למטה ממחזה המרכבה שראה ישעיהו שהיה בעולם הכיסא. כי באשר ישעיהו ראה את המלך בעוד שהייתה השכינה במקומה, וישראל על אדמתם, אז הייתה ההנהגה ע"י ה' בעצמו וה' הכין את כסאו, ולכן ראה את המלך אשר על כסא רם ונישא... אבל יחזקאל ראהו בגולה בחוץ לארץ, שאז לא ינהיג לעשות דבר מלך שלטון בדרך פלאי ונסיי, רק ינהיג על פי סדר הטבע שהם האופנים. לכן ראה חיות הקודש והאופנים מתנשאים לעומתם... ובעת הנסיעה שנסע בגולה ראהו יחזקאל רוכב במרכבה כמנהג המלכים בנסעם ממקום למקום שיכינו לו מרבבה לצאת לדרך... וכבר אמרו חז"ל שישעיהו נדמה כבן כרך שיראה את המלך יושב על כסא מלכותו ומשרתיו עושי רצונו עומדים סביבו... ובן הכפר יראהו בעת ייסע המלך דרך הכפר ממקום למקום, שיראהו נוסע במרכבה.
(מלבים יחזקאל א ד)
[הרב הוטנר כתב בעניין המרכבה על פי דברי המהר"ל על האותיות המשותפות במילים בכור-ברך-רכב ומאמר חז"ל שהאבות הן הן המרכבה:
וכגון מעשה המרכבה... הנה דרך היא מהדברים הממעטים את השם (רש"י בתחילת לך לך). כשאדם נכבד קבוע במקומו שמו נמצא במזל של גידול ועליה, ככתוב: "בהיכלו כולו אומר כבוד". אבל כשהוא מצטרך להיות נע ונד ממקומו, הרי טבעם של טלטולי הדרך להמעיט את השם... לעומת זאת יש נסיעה שנועדה לשם ריבוי הפאר והאדרת והכבוד; נסיעה כזו היא נסיעה במרכבה... חשיבותה של מרכבה היא בזה שהיא משמשת אות כבוד לרוכב בה, אף שהוא מטולטל בדרך ונמצא במצב של התמעטות כבוד.
(פחד יצחק פסח מאמר פא עמ' רפג)
]
על כן מסביר המלבי"ם את חסרון שתי הכנפיים במרכבת יחזקאל לפי המאן דאמר (=מי שאומר) בגמרא שאלו היו שתי הכנפיים המכסות את הרגליים:
שהכנפיים ישמשו אל העפיפה, ויצייר שיש להם שתי כנפיים לעוף כרגע בכל מקום אשר ישולחו מאת יוצרם.
ואם מצד שהכנף מורה על הסתר וההעלם ומצד זה יש להם עוד שתי כנפיים לכסות את גויותיהם... וישעיהו ראה לכל אחד שש הכנפיים כי הוא ראה את השרפים שעומדים ברום עולם הכיסא ויש בהם שני מיני העלמות וסתרים.
(מלבי"ם יחזקאל א ו)
הכנפיים משמשים למלאכים גם כדי לעוף וגם כדי להסתיר פניהם ורגליהם. כיוון שחזונו של ישעיהו היה גבוה ונעלה מזה של יחזקאל היה חייב להיות למלאכים הסתר גדול יותר, לכן יש בחזונו כנפיים יתרות.
הרב דסלר הסביר בעקבות הגמרא, שהכנפיים שנתמעטו אצל יחזקאל הן כנפי השירה:
בתקוני זהר איתא ששש הכנפיים הן כנגד שש התיבות "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" וכנגד שש התיבות של פסוק "שמע ישראל ה' אל-הינו ה' אחד". ועיין שערי רחמים (הנהגות הגר"א דף כא) שכתב הגר"א ששתי הכנפיים שנתמעטו בחורבן הן כנגד התיבות "כבוד מלכותו", והיינו בבחינת "ה' א-להינו נמצא שבחורבן בית המקדש שבלב לא יבחין עוד האדם אחדות הדין והרחמים, דהיינו הבחנת הטוב שבייסורים.
(מכתב מאליהו ח"ה עמ' 284)
הרב דסלר מסביר שהביטוי "ה' א-להינו" הוא שילוב של מידות הדין והרחמים, כשאדם מבין שגם כאשר ה' דן אותו הוא עושה זאת מתוך רחמים עליו; "את אשר יאהב ה' יוכיח". אם שתי הכנפיים שנתמעטו בחורבן הם כנגד הביטוי "ה' א-להינו", משמע שבתקופת יחזקאל שוב לא היה גילוי מובהק של השילוב בין הדין לחסד, כמו בימי ישעיהו.
ארבע הכנפיים הפרושות, המפורשות בכתוב, מיתרגמות בתרגום יונתן ללא פחות ממאתיים חמישים ושש כנפיים. וכך הביא יונתן: "ארבעה פנים [ראשים] לאחת. וארבע פנים לכל אחד ואחד. ששה עשר פנים לכל בריה ובריה. מספר הפנים של ארבע הבריות מאתיים חמישים ושש כנפיים"(התרגום לעברית מובא בדעת מקרא יחזקאל א הערה 16. גם רש"י, רד"ק ושאר המפרשים הביאו את התרגום). מה התכלית של ריבוי הכנפיים, הרי ראינו מגמה של צמצום כנפי השרפים בחזון יחזקאל מזה של ישעיהו?
כפי שהדגשנו, אחד מתפקידי הכנפיים הוא לכסות ולהסתיר. המפרשים חוזרים על כך שוב ושוב. "וכנפיהם היו פרודות למעלה מפניהם ומכסות אותן... ככנף חיה זו פרושה לצד כנף חיה זו, ושל זו לצד זו והפנים שבינתים מכוסים"(רש"י יחזקאל א ו). "וכנפיהם היו פרושות למעלה מפניהם ומכסות אותם שלא להביט בשכינה"(מהר"י קרא יחזקאל א ו).
ללמדך שגם הגילויים הגדולים שנתגלו ליחזקאל במעשה מרבבה לוטים ומוסתרים ברנ"ו (=256) הסתרות.