פסוק ב:בית הרכבים. הם בני יונדב בן רכב ומזרע יתרו היו:
פסוק ב:בית ה׳. אל בית ה׳:
פסוק ב:אל אחת הלשכות. אל אחת מן הלשכות:
פסוק ב:והשקית. השתדל להשקותם יין:
פסוק ד:איש האלהים. נביא ה׳:
פסוק ד:אשר אצל. הלשכה ההיא היתה אצל הלשכה אשר השרים נאספים שמה וממעל ללשכת מעשיהו:
פסוק ה:וכוסות. לשפוך בהם יין מהגביעים לשתות מהם:
פסוק ו:אבינו. ר״ל ראש המשפחה:
פסוק ו:עד עולם. עד סוף כל הדורות:
פסוק ז:ולא יהיה לכם. אף בקנין או במתנה לא יהיה לכם בית בנוי ושדה זרוע וכרם נטוע:
פסוק ז:באהלים. העשויים על פני השדה שאפשר להעתיקם ממקום למקום:
פסוק ז:למען תחיו וכו׳. כי בית ושדה וכרם יש בהם סבה המעכבת את האדם במקום שהם ולפעמים יאבד עם אנשי המקום ההוא אבל היושב באהלים ואין לו שדה וכרם בקל יוכל להעתיק ממקום למקום (וטעם מניעת שתיית היין לא הוצרך לפרש כי ידוע הוא שמביא למעשים מגונים):
פסוק ז:אשר אתם גרים שם. במקום נטיית האהלים:
פסוק ח:ונשמע בקול. רצה לומר קבלנו מאמריו:
פסוק ח:בנינו ובנותינו. ר״ל אף הקטנים והקטנות:
פסוק ט:לשבתינו. לשבת אנחנו בהם:
פסוק ט:וזרע. ר״ל כל מין זרע אף גן זרוע:
פסוק י:ונשב. עד הנה ישבנו באהלים:
פסוק י:ונשמע ונעש. ר״ל כמו שקבלנו על עצמינו כן עשינו ככל אשר וכו׳:
פסוק יא:ויהי בעלות. ר״ל ומה שנשב עתה בבתי העיר הסבה היא כי בעלות נ״נ אל הארץ (וזהו מה שעלה בימי יהויקים כמ״ש במ״ב) אז אמרנו אלו לאלו בואו ונבוא לירושלים מפחד הכשדים ואנשי ארם אשר עמהם לבל ישללו אותנו ולכן נשב בירושלים:
פסוק יג:לאיש יהודה. לאנשי יהודה:
פסוק יג:הלא תקחו מוסר. רצה לומר באמת מהדבר הזה יש לכם ללמוד לשמוע אל דברי:
פסוק יד:הוקם. הנה נתקיים את דברי יהונדב וכו׳:
פסוק יד:ולא שתו. והנה הם לא שתו (ולא אמר מה שמנעו לקחת בית ושדה וכרם כי מניעת שתיית היין ראו בעיניהם ולא כן אלו):
פסוק יד:כי שמעו. ר״ל לא מנעו מרצון נפשם כי אם לשמוע מצות אביהם:
פסוק יד:השכם. ר״ל בזריזות רב בהשכמה אני מדבר אליכם ע״י הנביאים ועכ״ז לא שמעתם:
פסוק טו:ואשלח. רצה לומר ואחר שעברתם על דברי שלחתי אליכם הנביאים בהשכמה ובזריזות לאמר שובו עתה כל איש מדרכו הרעה ומעתה היטיבו מעלליכם:
פסוק טו:ושבו. ואז תשבו על האדמה וכו׳:
פסוק טז:כי הקימו. רצה לומר ובעבור כי בני יהונדב הקימו מצות אביהם והעם הזה לא שמעו אלי ולא למדו מהם:
פסוק יז:לכן. הואיל ולא שמעו ולא למדו מהם לכן וכו׳:
פסוק יז:אשר דברתי עליהם. הפורעניות שיעדתי ע״י הנביאי׳:
פסוק יז:יען. בעבור שדברתי עליהם דברי ולא שמעו:
פסוק יז:ואקרא להם. לשוב אלי:
פסוק יח:אשר שמעתם. לקבל מאמריו:
פסוק יח:על מצות. אל מצות:
פסוק יח:ותשמרו. ר״ל שמרתם בלב ולא שכחתם בהם:
פסוק יח:ותעשו. וגם עשיתם ככל אשר צוה אתכם עם כי רבים המה:
פסוק יט:לא יכרת וכו׳. ר״ל לא יהיה נפסק מזרע יונדב מלהיות איש מהם עומד לפני כל הימים כלומר עד עולם יהיו מהם יושבים בסנהדרין ומורים בדברי תורה כן ארז״ל, או שיהיו יראי ה׳ וחושבי שמו ונכנעים לעבודתו: