ירמיה מוכיח את המלך יהויקים
ראינו בספר מלכים אודות רשעותו של המלך יהויקים. חז"ל הזכירו במקומות שונים את תועבותיו של יהויקים, ובפרט שאמר שאיננו זקוק לחסדי הקב"ה. הנביא ירמיהו מספר על העבירות של יהויקים ביחסי החברה בנוסף לחטאים שחטא בין אדם למקום. כאשר החל יהויקים בונה לעצמו ארמון לא שילם לפועלים שכר עבודתם בטענה ששכירות אינה משתלמת אלא בסוף העבודה ופועליו עדיין לא סיימו את עבודתם. על כך מוכיחו הנביא שהיה חייב לשלם להם לפנים משורת הדין לכן אמר: "הוי בונה ביתו בלא צדק", הכוונה שלא נהג בפועלים לפי מדת הצדק שהיא לפנים משורת הדין(צדק כמו צדקה דהיינו לפנים משורת הדין). ממשיך הנביא ואומר: "ועליותיו בלא משפט" כי לאחר שבנה את העליות וסיים את בנית הארמון חייב היה לשלם לפועליו מצד הדין דהיינו מצד מדת המשפט. אך המלך יהויקים עיכב בידיו את משכורת העובדים שהיה חייב על פי ההלכה לשלם.
בנין זה, אומר המלבי"ם, לא היה בית מגורים רגיל אלא היה ארמון מפואר ואפשר היה למלך לפרוע את כל חובו לפני שהשקיע בשפוץ הארמון ושכלולו.
הנביא ירמיהו מוכיח ליהויקים על ההבדלים הגדולים בינו לבין אביו, המלך יאשיהו. אביך דן משפט צדק גם כאשר אכל ושתה, כלומר, גם כשעסק בעניינים גשמיים כאכילה ושתיה, חשב כיצד להיטיב עם העם ולא לחרוג מחוקי התורה. צער העשוקים ודמעתם לא היו לנגד עיניך, וגם בדברים כה בסיסיים ששורת הדין מחייבת לבוא לקראת העני שמוסר נפש כדי להתפרנס וכדברי הכתוב: "ואליו הוא נושא את נפשו"(דברים כד טו), בכל זאת לא עזבת את תענוגיך כדי לסייע למעוטי היכולת אלא המשכת לעשוק אותם ולפגוע בהם.
הנביא ירמיהו מנבא על יהויקים נבואה קשה ואומר: "לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות, לא יספדו לו הוי אדון והוי הודו". כלומר, אפילו הספד רגיל שאדם מספיד את קרוביו הנפטרים לא יישאו עליו וקל וחומר לא יספדו עליו הספד שמספידים על מלכים כמו שקוננו על המלך יאשיהו. העם ישמח במותו כי אז יחדל העושק הממלכתי מעל העם. יתרה מזו, הוא לא יזכה לקבורה אלא גופתו תהיה מושלכת לקרח בלילה ולחורב ביום. מסביר הרד"ק שכאשר החזירוהו הכשדים לירושלים מת מחוץ לעיר וחיילי מלך בבל לא הניחו לקברו.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי חן -מלכים'