ויהי מקץ שנתים ימים. אלו אמר שנתים בלא ימים היה משמע שנים מקוטעות השתא דאמר ימים משמע מיום אל יום שלמים, י"ל (כמו) ויהי מקץ הימים ויבא (לעיל ד'), דרך מקראות להפוך התיבות [מצאתי], אבל לא פי' הכתוב אלו השנתים לאיזו זמן הוא מונה אם לתפיסתו של יוסף הוא מונה אם ליציאת שר המשקים:
והנה עומד על היאור. לפי שכל חיותם של מצרים מן היאור שמשקה את הארץ נראה לו השובע והרעב ע"י היאור וע"י זה החלום נעשה גדול פרעה על כל המלכים שנעשו כל אנשי ארצו עבדים קנויים לו כמו שאמר בסוף הפרשה והייתם עבדים לפרעה וגם כל הארץ אמרו שניצולו בשביל מה שהראה להן הק"ב שנאצרה התבואה בשובע לשני הרעב שאם לא נודע לא היו אוצרים והיו מתים בשני הרעב ואמר שכולם נוצלו ע"י פרעה זה דרך רחמנתו של הק' שכל אומה שהוא מוסר עמו ישראל להם מגביהם למעלה כדי שלא יאמרו ביד אומה שפלה מסר את בניו ולפיכך נעשה פרעה גדול כמו שפי' וגם יוסף אצר לו אוצרות גדולות עד שלקט כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען וגם בהמתם וקניינם ואדמתם וגופם לו לעבדים וכן מצינו בנבוכדנצר כשהגלה את ישראל כבש כל העולם כדכתיב (ירמיה כ"ז) והיה הגוי והממלכה אשר לא יתן את צאורו בעול מלך בבל וגו' וכן מצינו ברומי שהחריבו הבית שני שיצא טבעם בכל העולם כולו כמו שנא' (דניאל ז') ותיכול כל ארעא ותדושינה ותדוקינה:
ובריאות בשר. שמנות כמו (שופטים ג') ועגלון איש בריא מאד, שמן, וגם בריאות שבשבלים לשון שומן וחלב כמו חלב כליות חטה:
באחו. באגם כמו (איוב ח') ישגא אחו בלי מים:
עלות מן היאור. שירדו לשם להקר או לשתות:
ותעמדנה אצל הפרות. נתעכבו אצלם שלא אכלו אותם מיד לפי שלא כילה הרעב מיד את תבואות השבע כמו שאומ' בתחילת הרעב ובכל ארץ מצרים היה לחם:
ותאכלנה הפרות. לבסוף וכילה הרעב את הארץ:
וייקץ פרעה. כדי שיתבונן ולא ישכח מקצת הדברים ע"י ערבוב החלומות אם היה רואה ולא ייקץ בנתיים:
ושדופות. לשון שדפון:
ותבלענה השבלים. גדלו השבלים הדקות עד שכסו השבלים הטובות שנבלעו ונתכסו תחתיהן כמו (במדבר ד') ולא יבואו לראות כבלע את הקודש שהוא כד מחפיאן ית מני קודשא דבשבלים לא שייך בליעה ממש אלא כיסוי ואין דרך להראות דבר שאינו נוהג בעולם לאדם כדאמ' לא מעיילא ליה פילא בקופ' דמחטא:
והנה חלום. הנה נגמר החלום שלא חלם יותר על זה העניין. וי"מ והנה חלום כל זמן שהאדם ישן סבור הוא על החלום שהוא דבר אמת וכשהוא מקיץ נראה לו שהוא חלום ולמעלה היה לו לומר כמו כן והנה חלום אלא שהמתין עד שגמר דבריו ונר' לי ששני החלומות הוצרכו להבין הפתרון יפה שאם ראה מעשה הפרות היה נר' לסוף ז' שנים או ז' חדשים תתגבר אומה חלשה על אומה גדולה וינצחום ויגלום כי האומות נקראו פרות כמ"ד (עמוס ד') שמעו לי פרות בשן וכמו (ירמיה מ"ו) עגלה מצרים ומה שאכלום סימן שיכלום כמו (שם ז') כי אכלו את יעקב אבל כשראה השבלים נתפרסם הפתרון שובע ורעב ואם ראה השבלים ולא ראה הפרות לא היה נראה יפה האכילה והבליעה ומה שעמדו אצלם קודם שאכלום וגם מה שאמר ולא נודע כי באו אל קרבנה וגו' ויוסף אמר על השנות החלום כי ממהר אלהים לעשותו לא חש לגולות להם אלו הדברים דאי בשביל מיהור הדברים בלבד היה לו לראות סיגנון אחד בחלום שני פעמים:
ותפעם רוחו. היה מכה רוחו בקרבו כמו (ישעיה מ"א) מחזיק פטיש את הולם פעם ובנבוכדנצר נאמר ותתפעם רוחו שנעלם ממנו חלום ופתרון:
ואין פותר אותם. סבורין היו שהם שני חלומות לפרעה על דעתו ורצונו כל מה שהיו אומרים נראה בעיניו דברי הבאי:
את חטאי אני מזכיר. שתי חטאות שהן עלי אחד שהקצפתי את המלך ואחד מאותו נער שחילה פני לזוכרו ושכחתיו ואע"פ שאין דרך להזכיר את חטאו לפני מי שחטא לו אני מזכיר לעשות רצון המלך ועוד שיש לו לירא פן יפתר יוסף החלום ויתעלה ויזכר לי אשר שכחתיו ולכך גינהו שקראו עברי כלו' נכרי שאין דרך לתת עליהם איש נכרי וקראו נער עברי ועבד:
פרעה קצף על עבדיו. כלו' קצף המלך על עבדיו כי פרעה אינו שם איש אלא שם מלכות ולא היה מדבר עם המלך כאילו מדבר עמו פה אל פה אלא כאדם שמספר לפני המלך והמלך שומע ומפני אימת המלכות היה ירא לדבר עם המלך פה אל פה:
ויריצהו מן הבור. כל מצות המלך נעשית במהירות ובמרוצה:
ויגלח. שלא עשה שפמו ולא עשה רגליו כל זמן שהוא אסור:
ויחלף שמלותיו. שנה בגדי כלאו לבא לפני פרעה:
בלעדי. פי' רש"י אין החכמה שלי אלא אלהים יענה את שלום פרעה וי"ל בלעדי לבד ממני מה שאענה כלו' לא מדעתי אענה אם טוב ואם רע שאין הפתרון תלוי בדעת כי אני צריך על פי הפתרון החלום הן טוב הן רע אלא הק' יתן שיהא המענה לשלום פרעה ולפי שהיה ירא יוסף פן יהיה פתרון רע אמר לו כך שלא יקשה בעיניו:
צנומות. שבלים הגדילים על הסלעים שאין בהן גרגיר:
אחד הוא. ואין אלו שתי חלומות:
אשר הק' עושה. בעולמו הגיד לפרעה כדי שיבקש תקנה על זאת כי הוא מלך ובידו ספק לעשות:
יהיו שבע שני רעב. שבע שנים הנה לפי שאה שהוא שובע ואי דרך להיות רעב ושובע ז' שבועות ולא ז' ימים ולא ז' חדשים הבין שהם ז' שנים כי דרך שובע ורעב לילך אחר השנים ולפי שבשביל להודיע את הרעב בא החלום שיבקשו תקנה על הרעב פתח ברעב תחלה כי כל החלום לא בא אלא לעשות תקנה על הרעב והראה לו גם השובע שממנו יעשה תקנה לרעב והראה לו מכה ורפואתה:
ולא יוודע השבע כמו שאמרת ולא נודע כי באו אל קרבנה:
כי נכון הדבר וגו'. ומה שבא בשני סבנונין כדי שיוודע פתרונו יפה כמו שפי':
ועתה ירא פרעה וגו'. כי לך נגלה שתעשה תקנה לעולם:
יעשה פרעה. שאני אומר לו מיד לבקש החכם ויפקד החכם פקידים ויהיה הכל מזומן:
הנמצא כזה. אם נבקש איש חכם לעשות מה שאמר הנמצא כזה:
ישק. לשון ובן משק ביתי, וכמשק גבים שוקק בו (ישעיה ל"ג) וכן (תהלים ב' נשקו בר פן יאנף, וכן נשק שהוא כלי זיין גרנישו"ן (Garnison, Bewaffnung) בלע"ז:
רק הכסא. הכל יעשו מצותיך כמצותי אלא שאקרא מלך:
ויסר פרעה את טבעתו. כך דרך כשנותנין ממשלה כמו שמצינו באחשורוש:
בגדי שש. דבר חשוב שש ורקמה ממצרים:
רביד הזהב. כמו (משלי ז') מרבדים רבדתי ערשי פרמנ"ט בלע"ז [נר' לי כי סביב השפה עשה רביד הזהב אורלי"ץ אורפרי"ש בלע"ז והוה הזהב סביב צוארו. מצאתי]:
ויקראו לפניו אברך. לשון ויברך הגמלים שהיו כולם כורעים על ברכיהם ומשתחוים לו ואונקלוס תרג' כמו שאמ' רבות' אב למלך שכן בכרכי הים קורין למלך אבא:
ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. מפענח הצפונות:
אסנת בת פוטיפרע. ופוטיפרע ופוטיפר אחד הם ומרוב חכמה לקח יוסף את פוטיפרע לפי שקנאהו לעבד ואם היה יוסף או בניו יורדים מגדולתן יאמר פוטיפר או בניו כי עבדיו הם אם לקח אשה אחרת אבל השתא שלקח בתו לא יהיה רוצה שיהיו בני בתו עבדים:
ובלעדיך. בלא מצותיך:
ויקרא פרעה שם יוסף. כי כן דרך המלכים לשנות שם עבדיהם לפי שקשה להם לשון העברי כמו שעשה נבוכדנצר לדניאל שקראו בלשצר ולחנניה מישאל ועזריה מישך שדרך ועבד נגו:
לקמצים. כאילו אדם משליך במלא קמצו בתוך השבלים לשון בני אדם לומר כך הם באים כאילו משליכים אותו במלא קומץ שמשי"ל לשא"י ייטי"ט אפל"א פור"ץ ואונקלוס תרג' לשון מקמץ לאוצר:
כי נשני. השכיחני:
ויצעק העם אל פרעה. בתחלה הלכו אל המלך לשמוע מה יצוה עליהם והוא שלחם ליוסף:
