ואלה תלדות עשו וי״ו מוסיף, למעלה כבר כתב לך תולדות יעקב עכשיו בא לכתוב לך תולדות עשו.עשו לקח את נשיו מבנות כנען וגו׳ כאן לא נזכרה בת בארי כלל ומצינו בפרשת תולדות שלקחה עשו לאשה אלא י״ל שמתה בלא בנים והאחרות המנויות כאן ילדו.עדה בת אילון היא בשמת בת אלון שבפרשת תולדות שנשתנה שמה וכן בת ישמעאל שנקראה כאן בשמת ובפרשת תולדות מחלת.אהליבמה בת ענה פרש״י היא יהודית . וא״ת הרי יהודית בת בארי היתה כדכתיב בפרשת תולדות וכאן הוא אומר בת ענה ואם יש בה ממזרות אמאי לא פרש״י מבין שניהם יצאה מבארי ומענה כמו שפי׳ גבי ענה בת צבעון. אלא י״ל דבארי וענה אחד הם.בת ענה בת צבעון בפרשה זו תמצא ענה אחיו של צבעון כדכתיב ושובל וצבעון וענה, וכתיב ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא שפרש״י שצבעון בא על אמו והוליד ממנה ענה א״כ הוא היה בנו ואחיו ולכך מונהו עם בני שעיר ועם בני צבעון והיינו דכתיב הוא ענה פי׳ הוא ענה דמעיקרא. ויתכן לומר בת ענה בן צבעון ומה שכתוב בת צבעון אינו מוסב אענה שהרי זכר היה אלא מוסב לאהליבמה כלומר אהליבמה שהיתה בת ענה ובת צבעון שבני בנים הרי הם כבנים דוגמא בת מטרד בת מי זהב. י״מ בפרק יש נוחלין ענה נקבה היתה מדכתיב בת ענה בת צבעון, והא דכתיב לקמן הוא ענה אשר מצא את הימים דמשמע זכר היה היינו על ידי שירשה במקום איה שהרי איה אחיו של ענה היה ולא מצינו שנמנה באלופים אלא שמע מינה איה מת וענה נשארה יחידה לאביה ולהכי מנו לה בבני שעיר החורי יושבי הארץ וירשה במקום זכר ונמנית באלופיהם.ואהליבמה ילדה את יעיש כתיב יעוש קרי.וילך אל ארץ הלך וכבש ארץ שעיר מן החורים, פרש״י אמר אלך לי מכאן וא״ת הרי בתחלת הפרשה כתוב ארצה שעיר שדה אדום אלמא שאפילו קודם ביאת יעקב היתה דירת עשו בארץ שעיר אלא י״ל בתחלה היה דר כאן וכאן ומשבא יעקב הלך לו מכל וכל מארץ כנען לארץ שעיר.מפני יעקב אחיו שהרי הוא מכר לו את הבכורה ודינו של יעקב לירש את יצחק אביו לכך הלך לו בארץ נכריה.ותמנע היתה פילגש ובדברי הימים משמע שתמנע היה זכר לפיכך צריך לומר דתרי תמנע הוו חד זכר וחד נקבה כמו שמצינו בדברי הימים ותמנע דהכא היתה אחות לוטן, ותמנע דדברי הימים הוא זכר והוא בן אליפז. ומ״מ תמנע דהכא קאי אתרוייהו ולפיכך יש טעם פסיק בין ותמנע ובין היתה וה״ק בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז, ותמנע הנקבה היתה פילגש לאליפז ודוגמא זו כתוב בספר יהושע ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי שבט המנשה עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם וגו', וצריך לומר שהחצי שבט המנשה קאי אלפניו ולאחריו.ותמנע היתה פילגש לאילפז פרש״י לא מנאה עם בר שעיר שהיתה אחותם מן האם ולא מן האב, משמע שאם היתה אחותם מן האב היה מונה אותם. חז״ק ועי׳ בפ׳ וירא גבי אחותי בת אבי מה שפרש״י ובת אביו מותרת לבני נח וכו'.ותלד לעשו את יעיש יעיש כתיב יעוש קרי.אלוף קרח הנזכר בבני אליפז י״מ שהוא תמנע שבבני אליפז הנזכר בדברי הימים שהרי בבני אהליבמה יש קרח אחר ובמסכת סוטה פרש״י יש קרח בן אליפז ויש קרח בן אהליבמה. וי״א ששניהם אחד הם ומה שהזכירו הכתוב עם אלופי אליפז לפי שדר עמהם ואהליבמה אמו מתה בעודו קטן ולקחתו עדה וגדלתו עם בניה וחיה והיה לה לבן וכן מצינו שעמלק נכתב מבני עדה בשביל שהוא בן שפחת בנה.אלה בני שעיר וגו׳ לא נודע יחס שלו והזכירו הכתוב להפריש בין יחס שלו ליחס עשו לפי שישראל עתידין להצטוות על בני עשו אל תתגרו בם וגו'.ישבי הארץ מתחלה היתה הארץ שלהם כדכתיב בפרשת דברים ובני עשו יירשום וגו׳ וישבו תחתם.וצבעון וענה כדאי היה צבעון שבא על אמו והוליד ממנה ענה ושוב בא על כלתו אשת ענה והוליד ממנה אהליבמה אשת עשו.ודשון ואצר ודישן לפי הניקוד והמסורת של ספרים מדוייקים כך סדר קריאתם דישון דישן דישון דישן דישן דישון דישן והם יומא דמפקי בהו ספרא דאורייתא דישון. ומתחיל בשבת דישון ביום ז׳ דישן ביום א׳ דישון ביום ב׳ דישן ביום ג׳ דישן ביום ד׳ דישון ביום ה׳ דישן ביום ו', ואל תתמה על ואלה בני דישון חמדן וגו׳ דקאי הוא אדישון קמא לומר שהיה לינקד דישון, התבונן שבכל המקומות שבמקרא כששנה הכתוב מה שהזכיר כבר הוא משנה כתיבתו או נקודתו כגון דברי הימים שהוא משנה ממה שהוא כתוב בתורה. ושירת וידבר דוד לה׳ משונה ממה שכתובה היא בתהלים וכן פנואל פניאל מחוייאל מחייאל, ובחלום פרעה דקות דקות רקות ועוד הרבה אין מספר, אף כאן ואלה בני דישן חמדן היינו בני דישן קמא.ואחות לוטן תמנע לפי שהוא גדול באחיו נתייחסה אחריו כגון אחות נביות אחות אהרן אחות נחשון.אשר מצא את הימם פרש״י הביא פסולים לעולם, וא״ת הרי לעיל בפרשת תולדות גבי כי גדל מאד פרש״י שהיו אומרים זבל פרדותיו וכו׳ אם כן משמע שהיו כבר, אלא ה״ק מצא את הימם הוא היה ראשון שהרכיב חמור על סוסיא אבל קודם לא היו פרדות ע״י עצמן של בהמות ולא ע״י אחרים ולשון מצא מתחלה מצא חכמה זאת שמתערבות שני מינין יצא מין אחר כגון פרדה מסוס וחמור שכל שאזניו דקות אמו סוסיא ואביו חמור וכל שאזניו גסות אמו אתון ואביו סוס. ולפי שאין רוח הקב״ה נוחה ממנהג זה אין לך בריה יוצאת מב׳ מינין שתוליד. ד״א בריות הבאות משני מינין אלו לא היו בברכת פרו ורבו כשיצאו מן התיבה לפיכך לא יולדות ולא מולידות.ואלה בני ענה שני ענה יש בפסוק זה ואינם אלא אחד.לפני מלך מלך לפני משה שהיה מלך בישראל כדכתיב ויהי בישרון מלך על שם שהושיע את ישראל. ואין לפרשו על שאול שהרי כתוב ביוסיפון כי המלכים האלו קרוב לארבעים מלכים נקובי שמות זה אחר זה מלכו קודם דוד וכאן אינן אלא שמנה ומאברהם עד שאול יש ארבע עשרה דורות לבני ישראל. אבל כשמלך דוד נטל הוא המלוכה מאדום כדכתיב וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדוד וכן תמצא בדברי הימים.וימלך תחתיו הדד השני הדד והשלישי הדר ברי״ש.ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם אלו האחרונים נעשו עיקר להימנות אלופי עיר ועיר כדכתיב למשפחותם בארץ אחוזתם וראיה לדבר שהרי בדברי הימים אינו מזכיר כלל אלופי פרשה ראשונה רק אלופי פרשה שניה.שלימא סדרא פרשת וישלח
