תנ"ך על הפרק - בראשית כג - אחוזת עולםהאריכות בסיפור קניית שדה המכפלה על ידי אברהם נועדה לבטל מראש את טענת "ליסטים אתם" מצד הגויים. הבעיה מתחילה כשעם ישראל מתחיל להאמין להם / הרב חיים דרוקמן שליט"א

תנ"ך על הפרק

בראשית כג

23 / 929
היום

הפרק

אברהם קונה את מערת המכפלה, פטירת שרה

וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת׃וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר׃וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב חיים דרוקמן שליט

אחוזת עולם

בפרקנו מפורטת באריכות פרשת קניית מערת המכפלה. מדוע? וכי לא די לכתוב שאברהם קנה את המקום וקבר בו את שרה? לשם מה האריכות והפירוט?

הסבר אבן עזרא לאריכות הדברים בפרקנו

אבן עזרא (בראשית כג יט) מעלה שתי תשובות:

א) "לקיים דבר ה' לאברהם להיות לו נחלה". ברכישת שדה המכפלה החלה הבטחת הארץ להתגשם, בכך שאברהם זכה לנחלה בארץ.

ב) "להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות – לחיים ולמתים". ההרחבה בתיאור קניית שדה המכפלה מצביעה על מעלתה של ארץ ישראל וחביבותה. הארץ כה יקרה, עד שאברהם מוכן להתאמץ כל‑כך כדי לזכות שם בנחלה.

באופן דומה מסביר אבן עזרא (אבן עזרא בראשית לג יט) את הפירוט בקניית השדה שליד שכם על ידי יעקב: "להודיע כי מעלה גדולה יש לו לארץ ישראל, ומי שיש לו בה חלק – חשוב הוא כחלק עולם הבא". הווה אומר: אף שדרך התורה לקצר בדבריה, בשני המקרים הללו בחרה להאריך ולפרט, ואפילו ציינה את תהליך הרכישה ואת סכום הקניין, כל זאת כדי ללמדנו על מעלת הארץ לחיים ולמתים, שהמחזיק בחלק בה – חשוב כמחזיק חלק בעולם הבא.

צריך לרצות את הארץ

שאלה נוספת העולה מהפרשה היא מדוע טרחו אבותינו לרכוש נחלה בארץ. הלא בין כה הארץ כולה הובטחה להם בשבועה א-להית, ולכאורה די להם לשבת ולחכות שה' יוריש מפניהם את הארץ. מכאן נלמד יסוד חשוב: ההבטחה האלוהית מתממשת במציאות רק כאשר אנו רוצים בה ופועלים להשגתה. אמנם יש בידינו הבטחה על הארץ, אך הגשמתה של הבטחה זו תלויה בכך שאנו רוצים בה, ופועלים להשגתה בכוחנו האנושי כפי יכולתנו.

רואים עצמם כגזלנים

חז"ל אומרים שישנם שלושה מקומות "שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל, לומר גזולים הם בידכם"(בראשית רבה עט ז) – מערת המכפלה, בית המקדש והשדה שליד שכם. זאת משום שמפורש בתנ"ך לגבי כל אחד ממקומות אלו שישראל רכשום כדין. מדוע משתמשים חז"ל בלשון "להונות את ישראל"? הלוא אין האומות באות להונות ולרמות אותנו, אלא רק להתווכח על שייכות המקומות הללו לעם ישראל? אלא שהגויים באים לרמות ולשכנע אותנו בצדקת טענותיהם. הם רוצים שאנו נראה עצמנו כגזלנים. והשתכנעות ישראל מטענות האומות היא תחילת ההידרדרות.

להאמין בצדקת הדרך

כך מובא גם בפירושו הידוע של רש"י על הפסוק הראשון בתורה. הוא מסביר שהתורה פתחה בסיפור הבריאה, כדי "שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים", יענו להם ישראל: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". אין הכוונה שסיפור הבריאה נועד לשמש אמצעי הסברה כנגד האומות, אלא שעל ישראל עצמם להפנים את העובדה שה' ברא את העולם, ואין לטעות אחר הבלי האומות כאילו אנו גוזלים את הארץ, אלא היא ניתנה לנו על ידי הבורא, ואיש אינו יכול לערער על כך לעולם.

כשנפנים ונזדהה עם הבנה זו - טענות הגויים לא יוכלו לנו. הם עצמם יבינו שאין טעם לנסות להונות ולרמות אותנו שהארץ אינה שלנו. ההכרה בצדקתנו היא חיונית, שכן מהותו של עם ישראל היא המוסר והצדק, כך שאיננו מסוגלים להיות "ליסטים", ואפילו לראות את עצמנו ככאלה.

כאשר ישראל בטוחים בצדקתם, ואין מצפונם מעיק עליהם שמא ליסטים הם, אז ביכולתם לעמוד במלחמה מול רבים ולנצחם, כפי שראינו פעמים רבות בדורות האחרונים. אך כשיש לאנשים מישראל ספק שמא אנו באמת ליסטים, הרחמנות והמוסריות של עם ישראל עלולות להתבטא בצורה מעוותת, עד כדי רחמים כלפי האויב כאילו אנו גזלנו אותו. כשאין בטוחים מי הליסטים האמיתי ומי בעל הבית האמיתי – התפיסה המוסרית מתעוותת, ואפשר בטעות להצדיק את הרשע ולהרשיע את הצדיק.

קשר נצחי לאדמה

כפי שראינו, חז"ל ציינו שלושה מקומות שאין הגויים יכולים לערער את ביטחוננו בצדקת שייכותם אלינו: מערת המכפלה, בית המקדש וקבר יוסף. מקומות אלו מבטאים את הקשר של אבותינו לארץ ישראל, כיוון ששם הם התחילו לממש את הקשר לארץ על ידי קניין. אברהם קנה את מערת המכפלה; מקום בית המקדש אמנם נקנה בימי דוד, אך תחילת גילוי קדושתו המיוחדת הייתה בעקדת יצחק; ויעקב קנה את חלקת השדה בשכם ובכך המשיך בקניין הארץ ובגילוי הבעלות עליה.

מלבד המכנה המשותף של הקניין, ישנו מכנה משותף נוסף – מיתה וקבורה באותם המקומות. מערת המכפלה הינה אחוזת קבר; בהר המוריה נעקד יצחק; ובשדה שכם נקבר בסופו של דבר יוסף. מסירות נפש וקבורה בארץ מבטאים קשר עמוק אליה, חיבור ממשי לאדמה, שהוא קשר בל יינתק. מתוך קברים ומסירות נפש מתגלה הקשר הנצחי של עם ישראל לארץ, ושום כוח בעולם איננו יכול להפסיק קשר מיוחד ומופלא זה.

חז"ל מביאים משל על אב ובן שצועדים לעבר עיר, והאב נותן לבנו סימן כיצד יֵדעו שהם מתקרבים למחוז חפצם: "אם ראית בית הקברות לפניך – הרי היא המדינה קרובה לך"(מדרש תהילים כ ד). הכוונה העמוקה במשל היא שבית הקברות מהווה את הפרוזדור למדינה ואת ההתקשרות החזקה אליה. הנכונות של עם ישראל למסירות נפש למען הארץ היא שמחזקת בקרבם את הקשר הנצחי אליה. באופן זה, "אחוזת קבר" הופכת להיות "אחוזת עולם".

© המאמרים מעובדים ומקוצרים מתוך "התורה לדורנו", הוצאת אור עציון

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך