פסוק ב:בקרית ארבע. מאי קרית ארבע, א"ר יצחק – זוגות, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה .
(עירובין נ"ג א')
פסוק ב:ויבא אברהם לספוד. [מלמד דהספידא יקרא דשכבי הוא], דאי ס"ד יקרא דחיי, וכי משום יקרא דאברהם משהו לה לשרה .
(סנהדרין מ"ו ב')
פסוק ד:ואקברה מתי מלפני. מי שמתו מוטל לפניו פטור מכל מצות האמורות בתורה, ואע"פ שאינו מוטל לפניו, מכיון שמוטל עליו לקוברו כמוטל לפניו דמי, שנאמר ואקברה מתי מלפני [וההיא שעתא לאו לפניו הואי] .
(ברכות י"ח א')
פסוק ט:מערת המכפלה. פליגי בה רב ושמואל, חד אמר שני בתים זה לפנים מזה, ומאי מכפלה שכפלה בזוגות , וחד אמר שני בתים זה ע"ג זה, והיינו מכפלה .
(עירובין נ"ג א')
פסוק יג:נתתי כסף השדה. שטרי מכר דידן אע"פ שכתוב בהן ומכרתי ונתתי אינם שטר ראיה, לפי דנתתי גם להבא משמע, כדכתיב נתתי כסף השדה קח ממני [ר"ן פ"א דקדושין].
פסוק יג:קח ממני. ולהלן (כ"ה י') כתיב השדה אשר קנה אברהם, מלמד דקיחה אקרי קנין ומלמד שאין קיחה אלא בכסף .
(קדושין ב' א')
פסוק טז:עובר לסוחר. א"ר אלעזר, רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים, מנלן – מעפרון, מעיקרא כתיב ארץ ארבע מאות שקל כסף ולבסוף כתיב וישקול אברהם לעפרון ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, דלא שקל מיני' אלא קנטרין .
(ב"מ פ"ז א')
פסוק טז:עובר לסוחר. א"ר חנינא, כל כסף האמור בתורה סתם הוא סלע חוץ מן כספו של עפרון, שאף על פי שכתוב בתורה סתם אפילו הכי הם קנטרין, דכתיב ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, ואיכא דוכתא דקרו לקנטרי תקלי .
(בכורות נ' א')
פסוק יז:בכל גבולו סביב. המוכר את השדה לא מכר את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה , דאמר קרא ויקם שרה עפרון וגו' אשר בכל גבולו סביב, מי שצריך לגבול סביב, יצאו אלו שאין צריכין לגבול סביב .
(ב"ב ס"ט ב')
פסוק יז:בכל גבולו סביב. מאי סביב, אמר רב משרשיא, מכאן למצרים מן התורה .
(שם שם)