רחב, מקצועה ופנימיותה
בפרק השני נשלח חיל חלוץ חשאי אל פנים הארץ.
מנגד, דמותה של רחב ומקצועה, אישיותה ועצתה יביאו אותנו לראות שהדברים המוחצנים מסתירים פנימיות מופלאה ואשת 'חרש'.
במה עסקה?
פירש רש"י(יהושע פרק ב):
אשה זונה - תירגם יהונתן פונדקיתא - מוכרת מיני מזונות:
האם רש"י, בעקבות התרגום, מנסה לצנזר לנו את הכתוב? ואם כן למה במקומות אחרים(בפרקנו בפסוק ב' ובפרק ו' פסוק כ"ג) הוא אינו חושש לפרש את מעשיה הלא נאותים כפשוטם?
לכן עלינו להבין את מציאות עמי כנען באותה תקופה – במקום אחד יכלו לספק גם את תאוות האכילה שלהם וגם תאוות הזנות. בעולם הערכים הכנעני אין סתירה בניהם והמתירנות הגואה הייתה נפוצה והביאה להגדשת הסאה של עמי כנען ולהוצאתם מא"י(ועיין רש"י בראשית ט"ו ט"ז)
מעלותיה
על רקע מעשיה, מדהים הוא המהפך שעברה; לא רק שאירחה את המרגלים וסייעה להחביאם מפני שלטונות יריחו, אלא בדבריה מתגלים עוצמות של אמונה ועוצמה רוחנית שבאים לידי ביטוי במילים: וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם:...כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת:
לשם מה עליה להכריז כי ה' הוא האלוקים? הרי את ההבטחה לה ולביתה הייתה יכולה לתבוע עוד קודם מבלי לוותר על האידיאולוגיה של ע"ז!
- לכן כנראה דבריה שמובאים בתנ"ך מעידים על כנות ועל אמונה בה'!
חריצותה וחכמתה באים לידי ביטוי גם בפרטים אחרים בפרק; למשל המקום בו בחרה להחביא את המרגלים הוא "בפשתי העץ הערוכות לה על הגג". אנו יודעים כי מעבר הירדן היה בי' בניסן כלומר בתקופת האביב, את הפשתה היה צריך לקצור ולייבש על הגגות. הפשתה בשלב זה של האביב יכולה להיות כבר ראויה למלאכתה כמו שמצאנו במכת הברד ברש"י(שמות ט לא):
והפשתה והשערה נכתה - נשברה לשון ...
כי השערה אביב - כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו.
וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה:
כלומר הפשתה באביב כבר דורשת קצירה ולכן הברד הזיק לה, והנה אנו רואים שרחב כבר דואגת לקצור ולשטוח ולערוך את הפשתה על גג הבית, כנראה לפני כולם.
רחב הופכת להיות 'האישה הראשונה' בישראל! היא מתחתנת עם יהושע ומהזיווג הזה יוצא לימים הנביא ירמיהו כמאמר המדרש אשר מביא רד"ק(יהושע ו כה):
"החיה יהושע" - ... ויש בו דרש כי יהושע לקח רחב לאשה...
ובמדרשים:
שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם ירמיהו חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונריה וחנמאל ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה.
(ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ)
הלך(הכושי) ועמד לו על הבור והיה קורא ואומר: 'אדוני ירמיהו', ואין קול ואין עונה. שהיה סבור ירמיהו שמא יונתן הסופר הרשע היה.
נתן ידיו בלבושיו וקרעם, והיה בוכה והולך.
כיוון ששמע קולו בוכה אמר: מי הוא שקורא אותי ובוכה? אמר לו: עבד מלך הכושי. חי אתה, סבור הייתי שהיית מת. הרי החבל, תנהו תחת אצילי ידיך...
אמר לו ירמיהו הלואי היה לי סולם. אמר לו הקב"ה: סולם אתה מבקש? מה זקנתך 'ותורידם בחבל'...
(ילקוט שמעוני שכו)
כלומר החבל של רחב מגיע עד ירמיהו...השרשרת נמשכת מאותו חבל הצלה ששימש בדרך קבע לבריחת המנאפים מחלונה של רחב הפך ליציאת החירום של מרגלי ישראל וברבות השנים זכותו עומדת לירמיהו הנביא, מבני בניה של רחב, אשר זוכה דווקא להצלת חבל ולא להצלת סולם.
חכמת הרחוב של רחב
מדוע המרגלים בילו אצלה? הרי הם מתוארים בלכתם אליה כמלאכים? כדי שלא יפלו ברשתה? על כך מספרים לנו חז"ל(זבחים קט"ז:) שכל השרים והנגידים התארחו אצל רחב. ולכן יכלה להעביר את גזרת החיפושים מביתה אל מעברות הירדן ולשבות את לב מלך יריחו. יחד עם זה פיקחותה שלחה את המרגלים דווקא לכיוון ההפוך כדי שיוכלו לחצות בבטחה לאחר ייאושם של הרודפים.
לסיכום הפרק – רחב המוחצנת לכאורה מתגלה בכל עוצמתה הרוחנית-פנימית מימי יהושע ועד חורבן הבית בימי הנביא ירמיה.