תנ"ך על הפרק - דברים כ

מאת: ר' חזקיה בן מנוח ,

כי ה׳‎ אלקיך עמך כליו עמך כגון הארון וחצוצרות. והיה כקרבכם אל המלחמה כיון שמגיעים לספר מתנה עליהם כל התנאים הללו ואין צ״‎ל אם הקרבים למלחמה שהרי קרבים כתיב אבתריה שמע ישראל אתם קרבים היום וגו'. ונגש הכהן ודבר אל העם תני חדא כהן מדבר וכהן משמיע ותני אידך שוטר מדבר ושוטר משמיע אמר אביי מונגש עד ודברו כהן מדבר ושוטר משמיע מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע. אל תיראו בלב. ואל תחפזו לנוס. ואל תערצו במעשה. אשר בנה, אשר נטע אשר ארס, תנו רבנן למדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואחר כך יארש אשה וכן אמרו רבותינו במקום אחר הכן בחוץ מלאכתך זו בית ועתדה בשדה לך זו כרם אחר ובנית ביתך זו אשה וכדי ליראם במלחמה הזכיר משה שלשה אלו ולפי שמשלשה אלו הוכיחם בפרשת תבא אשה תארש בית תבנה כרם תטע ויהרהרו בלבם אם יארע להם תקלה במלחמה בשביל קללת משה הוא ולתת בלב החוטאים לשוב. ילך וישב לביתו פן ימות שהרי כל לבו ותאותו לגמור את מה שהתחיל ואין לבו למלחמה לכן ינוס ויניס אחרים. יחנכנו החי״‎ת בשו״‎א. ולא חללו לשון חלילים וכבר היה מנהגם לחול בכרמים כמו שמצינו בבנות שילה וכן נטעו כרמים וחללו. יחללנו היו״‎ד בשו״‎א והחי״‎ת בפת״‎ח. מי האיש הירא לסבול מכת אחרים. ורך הלבב להכות אחר. ילך וישמע לדברי הכהן מערכי המלחמה. וישב לביתו ויביא מים ומזון לבני המלחמה, אבל בונה ונוטע ומארס אינו מביא מים ומזון, בד״‎א במלחמת רשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. ופקדו לשון ויפקד המלך פקידים. למס ועבדוך פרש״‎י עד שיקבלו עליהם מסים ושעבוד כלומר ודי לך בכך, כלומר דכיון דהערים רחוקות ממך מאד לא מסתפינא אשר ילמדו אתכם אבל של שבעה עממים הקרובות צריך לגייר כמו שפרש״‎י בסמוך. לא תחיה כל נשמה פן יערערו הנשארים על ירושת קרוביהם והיינו דוקא כשתכנס בארצם להלחם עליהם אבל אם מארצם הם באים אליך בנפש חפצה להיות לך למס ועבדוך בארצך קודם שתלך אתה להלחם עליהם יכול אתה להחיותם. ולפי פירוש זה לא פשעו ישראל כשקבלו את הגבעונים. כי החרם תחרימם יכול תהא ביזתם אסורה לך ת״‎ל ובתים מלאים כל טוב. כי תצור אל עיר אין צרין על עיר של כנענים פחות מג׳‎ ימים קודם השבת ואם הקיפוה ואירע שבת להיות אין השבת מפסקת מלחמתה זה אחד מג׳‎ דברים שאמר שמאי הזקן אין מפליגין את הספינה לים הגדול אלא ג׳‎ ימים קודם השבת. בד״‎א בדרך רחוקה אבל בדרך קרובה מפליגין אותה וה״‎מ בשלוחי רשות אבל בשלוחי מצוה מצוה להם לפרוש איזה יום שירצו. לא תשחית את עצה את הסמוך לה. כי ממנו תאכל לאחר שתכבשנה. כי האדם עץ השדה פרש״‎י הרי כי משמש בלשון דילמא וכו'. ובתמיה שמא אתה חושב שעץ השדה מנהגו וענינו להכנס בתוך המצור מפניך כמו האדם ויש לך רשות לכרתו ויתיסר ביסורי רעב וצמא כעין אנשי העיר שבני החיל מרעיבים אותם במצור, ומאחר שאינו כן למה תשחיתנו. כי לא עץ מאכל הוא אפילו היה עץ מאכל אלא שיבש אתה רשאי לכרתו. ד״‎א צריך לסרס המקרא כי עץ השדה לבא מפניך האדם במצור וכי במקום אלא וה״‎ק לא תכרות כל עץ מאכל שבשדה אלא אותו עץ שאדם שבמצור יכול לברוח מפניך ולהכנס בו להיות כנגדך ולמנוע אותך לבא עד החומה כלומר יער הסמוך לעיר המצור אותו תוכל לכרות אפילו הם עץ מאכל. רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא וגו׳‎ אפילו רחוק הוא מן העיר. ולמה נאמר כן אם הרשות בידו לכרות עץ מאכל עץ שאינו מאכל לא כ״‎ש אלא כתב לך רק עץ אשר תדע וגו׳‎ ללמדך שאין עונשים מן הדין.ד״‎א אלא עץ השדה הרחוקים מן העיר שהאדם יכול לבא מפניך להמלט במצור כלומר עץ היער שבני אדם מן העיר עושים מהם בנינים סביבות לעיר כדי לבא מפניך להכנס ולהמלט בהם במצור אפי׳‎ הם עצי מאכל. רק עץ אשר תדע וגו׳‎ אפי׳‎ הוא סמוך לעיר. אתו תשחית וכרת לרבות כל דבר, אם סופנו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר כל עץ מאכל לומר לך שאילן סרק קודם לאילן מאכל יכול אפילו מעולה בדמים תלמוד לומר רק. ד״‎א כמשמעו ואותו לא תכרות ולמה כי האדם עץ השדה כי כח האדם הצר על העיר וחייו הם עץ השדה דוגמא כי נפש הוא חובל שפרושו כי חיי נפש הוא חובל שעל ידי שתאכל ממנו תוכל לעמוד שם. לבא מפניך במצור כדי להביא ולהכניס בני העיר מפניך במצור עד רדתה.

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך

מאמרים על הפרק

האיסור לעקור עצי פרי

"האדם עץ השדה"

מלחמת הקודש

כי ד' אלקיכם ההֹלך עמכם להלחם לכם עם אֹיביכם להושיע אתכם

מאמר על הפרק

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק