פסוק א:וַיִּשֶׁב מִמֶּנּוּ. וְלֹא הֵמִית אִיש.
פסוק ג:וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת־עָרֵיהֶם. נָדְרוּ אָז לַעֲשׂוֹתָם חֵרֶם בְּהִכָּנְסָם לָאָרֶץ, וְכֵן עָשׂוּ כַּמְבֹאָר בִּתְחִלַּת סֵפֶר שׁוֹפְטִים (שופטים א:יז).
פסוק ח:עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף. שֶׁיִּהְיֶה הַנָּחָשׁ מֵחֹמֶר מוֹרֶה שְׂרֵפָה, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ עַל שְׂרֵפָתוֹ בְּהֶבֶל פִּיו, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ הָיָה עֲוֹנָם וּפֻרְעָנוּתָם, וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.
פסוק ט:נְחַשׁ נְחֹשֶׁת. אַחַר שֶׁהֵבִין כַּוָּנַת קוֹנוֹ הִסְכִּים לַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁל נְחֹשֶׁת וְלֹא שֶׁל זָהָב, כְּדֵי שֶׁיַּזְכִּיר לָהֶם עֲוֹנָם מִצַּד מַרְאֵה הַחֹמֶר וּשְׁמוֹ וְתַבְנִיתוֹ, שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה הַנָּחָשׁ בְּהֶבֶל פִּיהֶם בְּדַבְּרָם נֶגֶד ה׳ וְנֶגֶד פָּעֳלוֹ וְנֶגֶד עַבְדּוֹ.
פסוק יג:מֵעֵבֶר אַרְנוֹן. הַיּוֹצֵא. בְּאוֹתוֹ חֵלֶק אַרְנוֹן וּמִדְבָּר הַיּוֹצֵא.
פסוק יג:כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב. כִּי לֹא הָיָה גְּבוּל מוֹאָב אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הָאֱמוֹרִי, וּבַחֵלֶק שֶׁנִּכְנְסוּ לֹא הָיָה לְמוֹאָב נֶגְדּוֹ שׁוּם גְּבוּל.
פסוק יד:בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה׳ אֶת וָהֵב בְּסוּפָה. יְסֻפַּר לַה׳ לְדוֹר עִם שְׁאָר מִלְחֲמוֹתָיו.
פסוק יד:אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. הִנֵּה אוֹתוֹ הַחֵלֶק מֵאַרְנוֹן אֲשֶׁר עָבְרוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם וְלֹא הִתְקוֹמֵם סִיחוֹן אָז, אֶת וָהֵב נָתַן לָהֶם בְּסוּפָה, וְאֶת הַנְּחָלִים שֶׁהֶעֱמִיד הָאֵל יִתְבָּרַךְ אָז רוּחַ סְעָרָה וּמִשְׁפַּךְ נְחָלִים רַבִּים שֶׁמָּנְעוּ אֶת סִיחוֹן מִלָּבוֹא לְהִתְקוֹמֵם.
פסוק טו:וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים. נֶאֱמַר כְּמוֹ כֵן בְּאוֹתוֹ הַסֵּפֶר עִנְיַן מִשְׁפַּךְ אוֹתָם הַנְּחָלִים.
פסוק טו:אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב. הִגִּיעַ עַד הָעִיר הַנִּקְרֵאת עֵר שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נֶגְדָּהּ. מִכָּל מָקוֹם לֹא הִתְפַּשֵּׁט אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמְדוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל, אֲבָל נִשְׁעָן וְנִדְחַק אֶל גְּבוּל מוֹאָב.
פסוק טז:וּמִשָּׁם בְּאֵרָה. וּמִשָּׁם הָיָה נוֹטֶה אוֹתוֹ הַמִּשְׁפָּךְ שֶׁל נְחָלִים אֶל מְקוֹם הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אֶל מֹשֶׁה ״אֱסֹף אֶת הָעָם״. וְנִמְצָא שֶׁמְּקוֹם אוֹתוֹ הַבְּאֵר שֶׁהָיָה שָׁם לִבְאֵר עָמֹק בִּלְתִּי עוֹלֶה, הָיָה שָׁפָל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל בְּעֵת הַשִּׁירָה. וּבִהְיוֹת שֶׁאוֹתוֹ הַבְּאֵר עָלָה עִמָּם אֶל עֵבֶר אַרְנוֹן הַגָּבוֹהַ אֲשֶׁר מִשָּׁם הָיוּ הַנְּחָלִים נִשְׁפָּכִים לְמַטָּה, רָאוּ שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ נָתַן כֹּחַ בְּאוֹתָם הַמַּיִם לַעֲלוֹת, וּבְכֵן הִתְחִילוּ שִׁירָתָם וְאָמְרוּ ״עֲלִי בְאֵר״. אַמְנָם מַה שֶּׁסִּפְּרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות פרק הרואה) מִמִּלְחֶמֶת הָאֱמוֹרִיִּים, אָז נִרְאֶה שֶׁנִּרְמָז בְּאָמְרוֹ ״סֵפֶר מִלְחֲמֹת ה׳״, וְלֹא בֵּאֵר הַכָּתוּב פְּרָטֵי הַנִּסִּים מִפְּנֵי כְּבוֹדָם שֶׁל מֹשֶׁה וְשֶׁל אַהֲרֹן. כִּי אָמְנָם לֹא הֻצְרְכוּ כִּי אִם לְהַרְאוֹת לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהָיָה רָאוּי שֶׁיּוֹדִיעוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אִם הָיְתָה פְּעֻלָּתָם בְּמִצְוַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאוֹתָם הַמַּיִם שֶׁהוֹצִיא מִן הַסֶּלַע לֹא הָיוּ מַיִם טִבְעִיִּים נִמְשָׁכִים בְּפֶלֶא מֵאֵיזֶה מַעְיָן אוֹ נָהָר, אֲבָל הָיוּ בִּלְתִּי טִבְעִיִּים שֶׁנֶּהְפַּךְ הַסֶּלַע לַאֲגַם מַיִם בִּרְצוֹן בּוֹרְאוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם טֶבַע שְׁאָר הַמַּיִם שֶׁתְּנוּעָתָם נוֹטָה אֶל הַמֶּרְכָּז, וְלָכֵן עָלוּ עִמָּם אֶל מָקוֹם גָּבוֹהַ מִמְּקוֹם מְקוֹרָם, וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַעֲלוֹתָם אֵיבְרֵי הַמֵּתִים בִּתְנוּעָתָם כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּלְזֶה לֹא הִתְעָרֵב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּזֹאת הַשִּׁירָה שֶׁהָיָה עִנְיָנָהּ לְבָאֵר מַה שֶּׁחָסַר בִּפְעֻלָּתוֹ מֵרְצוֹן בּוֹרְאוֹ אֲשֶׁר הִשְׁלִימוֹ הוּא יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּקָּדֵשׁ בָּם״, שֶׁהֶרְאָה עִנְיַן אוֹתָם הַמַּיִם שֶׁהָיָה בָּהֶם כֹּחַ הֲפָכִי לְטֶבַע שְׁאָר הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר.
פסוק יח:בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים. שֶׁלֹּא הָיְתָה הַבְּאֵר מְלֵאָה כְּמִשְׁפָּט נוֹבֵעַ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ.
פסוק יח:וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. וּבָזֶה הִתְבָּאֵר שֶׁנָּתַן מְצִיאוּתוֹ מֵאוֹתוֹ הַסֶּלַע בַּמִּדְבָּר.
פסוק יט:וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל. וְעִם זֶה לֹא הוֹסִיף וְלֹא חָסֵר בַּעֲלוֹתוֹ וּבְרִדְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי כְּפִי טֶבַע הַמַּיִם אִם הָיָה נוֹבֵעַ מִמָּקוֹם אַחֵר.
פסוק כה:בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל בְּנוֹתֶיהָ. שֶׁכָּל הֶעָרִים שֶׁכָּבַשׁ סִיחוֹן עִם כָּל שְׁאָר עָרֵי מַלְכוּתוֹ הָיוּ בָּנוֹת לְחֶשְׁבּוֹן שֶׁהָיְתָה עִיר מַלְכוּתוֹ מִקֶּדֶם, עַל דֶּרֶךְ ״וְנָתַתִּי אוֹתָם לָךְ לְבָנוֹת״ (יחזקאל טז:סא).
פסוק כו:כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא. וְהַטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁכָּל עָרֵי הָאֱמֹרִי הֵן בָּנוֹת לְחֶשְׁבּוֹן, הוּא מִפְּנֵי שֶׁחֶשְׁבּוֹן הָיְתָה עִיר מַלְכוּת לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי קֹדֶם שֶׁכָּבַשׁ עָרֵי מוֹאָב.
פסוק כז:עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים. הַמְסַפְּרִים בְּאוּר מְשָׁלִים שֶׁרָאוּ בַּחֲלוֹם חֲזָיוֹן, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִּלְעָם כְּאָמְרוֹ ״וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ״ (במדבר כג:ז).
פסוק כז:בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן. אַתֶּם יוֹשְׁבֵי עָרֵי מוֹאָב, בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן וְהִכָּנְעוּ לְסִיחוֹן, כִּי הוּא יְנַצֵּחַ וְיִמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם.
פסוק ל:וַנִּירָם אָבַד. וְנִיר וּמַלְכוּת סִיחוֹן וְאִשּׁוֹ וְלַהֲבָתוֹ שֶׁהֵם שָׂרֵי צְבָאוֹתָיו יֹאבַד, כִּי אַחַר שֶׁסִּפְּרוּ נִצְּחוֹנוֹ שֶׁל סִיחוֹן סִפְּרוּ כְּמוֹ כֵן אָבְדַן מַלְכוּתוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק לא:וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי. וּמִכָּל זֶה שֶׁסִּפֵּר הִתְבָּאֵר שֶׁיִּשְׂרָאֵל אָז לֹא יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ מוֹאָב, אֲבָל יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר יִפְתָּח בְּאָמְרוֹ (שופטים יא:טו) ״לֹא לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ מוֹאָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן״.
פסוק לב:וַיִּלְכְּדוּ בְּנוֹתֶיהָ. הַמְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה לָכְדוּ אֶת בְּנוֹת יַעְזֵר.
פסוק לב:וַיּוֹרֶשׁ. מֹשֶׁה אַחַר כָּךְ הוֹרִישׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּיַעְזֵר.
