תנ"ך על הפרק
במדבר יד
י׳ אָב תשפ״ב
הפרק
תְּלוּנַת העם, תגובת ה', תְּפִלַּת משה, עונש לדור, המעפילים
וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃ וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ׃ וְלָמָ֣ה יְ֠הוָה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ שׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה׃ וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה׃ וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה מִן־הַתָּרִ֖ים אֶת־הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם׃ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֙נוּ֙ יְהוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ אַ֣ךְ בַּֽיהוָה֮ אַל־תִּמְרֹדוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם׃ וַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃ אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־יְהוָ֑ה וְשָׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּֽי־הֶעֱלִ֧יתָ בְכֹחֲךָ֛ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ׃ וְאָמְר֗וּ אֶל־יוֹשֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה ׀ אַתָּ֣ה יְהוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃ וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָׁמְע֥וּ אֶֽת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃ מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃ יְהוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֺ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֺ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ סְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֺ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה׃ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃ וְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ׃ כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃ אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃ וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃ וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ עַד־מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־אָ֙נִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אִם־לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכָל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃ אִם־אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃ וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃ וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃ וּ֠בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֖וּ אֶת־זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד־תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָרֶץ֮ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנוּאָתִֽי׃ אֲנִ֣י יְהוָה֮ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־לֹ֣א ׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ׃ וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּוילונו וַיַּלִּ֤ינוּ עָלָיו֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃ וַיָּמֻ֙תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד׃ וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח׃ אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יְהוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃ וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְהוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃ וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה׃
פירוש על הפרק
וילונו על משה ועל אהרן שהיו שלוחי האל יתברך להוציאם ממצרים ולהצילם מכל אימת מות במדבר ואמרו שכל זה נעשה כדי לתתם ביד האמורי:
ולמה ה' מביא אותנו מה חטאנו לו שהשתדל על ידכם להביאנו לכך. כי חשבו שהיה כל אלה בתחבולה מאתו משנאתו אותם בשביל גלוליהם במצרים או לסבה אחרת כאשר העיד באמרו ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו:
ויפול משה ואהרן על פניהם בראותם מעוות לא יוכל לתקון (קהלת א, טו) כענין בסנהדרין שכבשו פניהם בקרקע כשלא ידעו מה לעשות מאימת המלך (סנהדרין פ, כ''ג):
הארץ אשר עברנו בה לתור אותה לתור המקום ויושביו, כאמרו וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה: טובה הארץ הנה בענין הארץ מה היא אנו מעידים שהיא מקום טוב מאד מאד בלי דופי לא כמו שהעידו חברינו באמרם שעם היותה זבת חלב ודבש היא אוכלת יושביה ובענין ואת העם היושב עליה אנו מעידים כי לחמנו הם ולא יעיזו פניהם נגדנו הפך עדות חברנו באמרם כי עז העם:
אם חפץ בנו ה' אמנם כי טובתה עד מאד היא בתנאי שיחפוץ בנו ה' כאמרו ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה והיה אם שמוע תשמעו וכו': והביא אותנו אל הארץ הזאת הפך מה שהעידו חברינו באמרם לא נוכל לעלות אל העם כי אמנם לא יתקוממו יושבי הארץ לקראתנו כלל כאמרו ידמו כאבן עד יעבור עמך ה' וכן היה שלא עשו שום גדר ושום הכנה למנוע את עלות העם עליהם: ונתנה לנו כי ראינו שלא קמה רוח באיש בפנינו ושדעתם לברוח: ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש היא מעצמה בלתי עבודת עובדי אדמה כמו ביערים כענין וכל הארץ באו ביער ויהי הלך דבש על פני השדה וזה לא היה אפשר אם היה בארץ או באוירה איזה דופי:
אך בה' אל תמרודו אמנם אם תרצו שתהיה הארץ לבם בזאת המדרגה מהטוב אל תמרדו בה' כאמרו והיה אם שמוע תשמעו ונתתי מטר ארצכם ואספת: ואתם אל תיראו הנה אם לא תמרדו יביאנו האל כי לחמנו הם כי ראינו שאין בדעתם להתקומם נגדנו כלל כמו שלא יתקומם הלחם נגד אוכליו כמו שהעידה רחב באמרה ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם: סר צלם מעליהסי וראינו שהסכימו לעזוב כל מגן וצנה כדי שימהרו לנוס מפנינו כענין הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בחפזם: עד אנה ינאצוני עד איזה גבול מהבזוי אסבול שיבזוני: ועד אנה לא יאמינו בי עד איזה גבול מהפלאות אעשה קודם שיבטחו בי וישענו על דברי:
אכנו בדבר כענין וגם יד ה' היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם: ואורישנו אעשה שיעזבו לאחרים חילם ויירשום כענין המתים יורשים את החיים (בבא בתרא פרק יש נוחלין) שהיה בחלוקת הארץ. ובזה קיים מה שנדר ליוצאי מצרים באומרו ונתתי אותה לכם מורשה:
ושמעו מצרים חשב משה שכשאמר האל יתברך אכנו בדבר יהיה הרצון להכות תכף את כולם והתעורר לשאול מה יעשה לשמו הגדול ואמר הנה ישמעו מצרים תכף שהרגת את אלה פתאום ויאמרו שעשית מבלתי יכולת בידך על יושבי הארץ הזאת וזה כי אמנם ראו כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ועם זה שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה ולא יחשבו שתהיה תקלתם בשביל שעזבת אותם בעונם: אשר עין בעין נראה שכבר נראה בעין עין השגחתך עליהם: אתה ה' ועננך עומד עליהם בהוה כאמרו כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו וכו': יגדל נא כח ה' לכבוש את מדת הדין:
פוקד עון אבות על בנים מאריך עד דור רביעי שאם יחזיקו מעשה אבותיהם בידיהם ויוסיפו להרע תתמלא סאתם בדור שלישי ותאבד תקות תשובתם ויפרע מהם ואם יחזיקו במעשה אבותיהם ולא יוסיפו להרע מהם ימתין עד דור רביעי ואז תתמלא סאתם באפס תקוה לתשובה ויאבדו:
סלחתי כדברך כשאמרתי אכנו בדבר כבר סלחתי בזה האופן שאתה אומר כי לא היתה הכונה שאמית את כולם יחדו אבל שאמית את כלם מעט מעט במדבר ולא יכנס איש מהם לארץ:
ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ. אמנם אני נשבע שכמו שהוא אמת שאני חי ושימלא כבודי את כל הארץ כן יהיה אמת כי כל האנשים והם בני עשרים אם יראו את הארץ שלא יראו את הארץ כלשון כל אם שאין אחריו תנאי כפול כמו אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך חי ה' אם יומת (שמואל.. א יט, ו) ודומיהם. וכל מנאצי לא יראוה וגם מבניהם שאינם בזאת הגזרה שלא הגיעו לכ' שנה כל אותם שינאצוני לעתיד לא יראוה כמו שקרה למתים על דכר קרח ועל דבר פעור ובנחשים ובשרפים: וזרעו יורישנה הוא יורישנה לזרעו לא כענין שאר דור המדבר שאף על פי שבניהם ירשו אותם לא היו הם המורישים אבל הורישם סדר האל יתברך במצותו למנחילי הארץ כמו שיעד באמרו ואורישנו:
עד מתי לעדה הרעה הזאת אף על פי שסלחתי כדברך להאריך להם שלא להמיתם תכף ולא כולם יחדו מכל מקום לא סלחתי לעדת המרגלים אשר הם מלינים עלי. שהם המחטיאים וחטא הרבים תלוי בהם ולא אאריך להם כלל ועם זה את תלונות בני ישראל אשר המה המרגלים מלינים עלי שמעתי ואשים פני לענשם לפיכך:
אמור אליהם חי אני נאם ה' אם לא שתי שלילות במקום חיוב. כלומר כי אמנם כאשר דברתם באזני באמרכם או במדבר הזה לו מתנו. ובאמרכם נשינו וטפינו יהיו לבז. וכן למרגלים באמרם ארץ אוכלת יושביה היא שהכל יתקיים בכם: כן אעשה לכם בזמנים מתחלפים ובזה נשבע מה שהעיד המשורר באמרו וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים. וכן יחזקאל (כ, כג) באמרו וגם אני נשאתי ידי להם במדבר להפיץ אותם בגויים:
ונשאו את זנותיכם שמרדתם בי באמרכם נתנה ראש:
במספר הימים שהאריכו במצותכם לראות אם אפשר לכבשה: יום לשנה תשעה באב של כל שנה כמבואר בתענית בתרא: תנואתי תכירו מה רע בטול המכוון שלי בסורכם ממנו כאמרו ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי ה':
והאנשים אשר שלח משה שהיו נאמנים אצלו ונהפכו לו לאויבים: וישובו וילינו עליו את כל העדה שהם הסנהדרין וראשי העם כשאמרו כי חזק הוא ממנו וזה עשו להוציא דבה על הארץ כדי שבעוד שהיו הזקנים עסוקים בתלונתם יוציאו הם אל ההמון דבה על הארץ וזה לא היו יכולים לעשות בפני הזקנים היודעים ומכירים בשקרם:
וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה באותה מגפה שאמרו הם שתקרה בארץ אוכלת יושביה והנה פעולת אויר הארץ היתה להם לזרא ומתו תכף:
למה זה אתם עוברים את פי ה' והוא לא תצלח. כי באופן זה תהיו חוטאים לא לתאבון והנאת עצמכם אבל להכעיס:
ויעפילו חזקו לבבם כענין ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם:
וירד העמלקי ולא הניחום לעלות:
תוכן עניינים
ניווט בפרקי התנ"ך
פרק א - בריאת העולם
1
פרק ב - גן בעדן, אדם ואשתו
2
פרק ג - חטא עץ הדעת
3
פרק ד - קין והבל
4
פרק ה - ספר תולדות אדם
5
פרק ו - הדרדרות הבריאה, נח והציווי על התיבה
6
פרק ז - תיבת נח והמבול
7
פרק ח - יְבֹשֶׁת המים
8
פרק ט - אִסּוּר רצח, ברית שלא יִשַּנֵה מבול, ברכה לשם ויפת וקללת כנען
9
פרק י - תולדות בני נח
10
פרק יא - מגדל בבל, מנח עד אברהם
11
פרק יב - יציאת אברם מחרן לארץ כנען, ירידת אברם מצרימה
12
פרק יג - הפרדות אברם מלוט, הבטחת ה' לאברם לתת לו את ארץ כנען
13
פרק יד - מלחמת המלכים
14
פרק טו - ברית בין הבתרים
15
פרק טז - עקרות שרה ולידת ישמעאל
16
פרק יז - מאברם לאברהם ומשרי לשרה, ברית מילה
17
פרק יח - ביקור המלאכים אצל אברהם, תפילת אברהם על סדום
18
פרק יט - הפיכת סדום, מעשה לוט ובנותיו
19
פרק כ - אברהם ושרה בגרר
20
פרק כא - לידת יצחק, גירוש ישמעאל, הברית בין אברהם לאבימלך
21
פרק כב - העקידה
22
פרק כג - אברהם קונה את מערת המכפלה, פטירת שרה
23
פרק כד - מציאת שידוך ליצחק ונישואיו עם רבקה
24
פרק כה - פטירת אברהם, תולדותיו, לידת יעקב ועשו, מכירת הבכורה
25
פרק כו - יצחק ורבקה בגרר
26
פרק כז - ברכת יצחק לבניו, ציווי רבקה ליעקב לברוח ללבן
27
פרק כח - ציווי יצחק ליעקב ללכת ללבן ולָשֵׂאת אשה, ברכתו, חלום יעקב
28
פרק כט - יעקב אצל לבן, נישואיו ללאה ורחל, לידת ארבעה מבניו
29
פרק ל - לידת שבעה בנים נוספים ודינה, יעקב מתעשר
30
פרק לא - יעקב וביתו נפרדים מלבן
31
פרק לב - יעקב מתכונן למפגש עם עשו, יעקב והמלאך
32
פרק לג - יעקב ועשו נפגשים, יעקב מתיישב בשכם
33
פרק לד - מעשה דינה
34
פרק לה - יעקב בבית אל, פטירת רחל והולדת בנימין, פטירת יצחק
35
פרק לו - תולדות עשו ומלכי אדום
36
פרק לז - חלומות יוסף ומכירתו
37
פרק לח - מעשה יהודה ותמר
38
פרק לט - יוסף בבית פוטיפר ובבית הסוהר
39
פרק מ - יוסף, שר האופים ושר הטבחים
40
פרק מא - חלום פרעה, יוסף מתמנה למשנה למלך ונושא אשה
41
פרק מב - אחי יוסף יורדים למצרים ומובלים אליו
42
פרק מג - יעקב נאלץ להוריד את בנימין מצרימה למפגש עם יוסף
43
פרק מד - עלילת יוסף על האחים ודברי יהודה ליוסף
44
פרק מה - יוסף מתוודע אל האחים ומזמין את יעקב
45
פרק מו - יעקב וצאצאיו מתיישבים במצרים
46
פרק מז - מפגש יעקב ופרעה, קניית יוסף את הארץ, שבועת יוסף ליעקב
47
פרק מח - ברכת יעקב ליוסף ובניו
48
פרק מט - ברכת יעקב לשבטים ופטירתו
49
פרק נ - חניטת יעקב במצרים וקבורתו במערת המכפלה, פטירת יוסף
50
פרק א - בני ישראל מתרבים במצרים ופרעה משעבדם
51
פרק ב - לידת משה, הריגתו את המצרי, בריחתו למדין, מות פרעה
52
פרק ג - התגלות ה' למשה בסנה
53
פרק ד - המשך הדיון של משה עם ה', חזרתו למצרים
54
פרק ה - משה ואהרן אצל פרעה, הכבדת השעבוד
55
פרק ו - דיבורי ה' למשה, משפחות בני ישראל
56
פרק ז - משה ואהרן (שוב) בבית פרעה, מכת דם
57
פרק ח - מכות צפרדע כִּנִּים ועָרֹב
58
פרק ט - מכות דבר שחין וברד
59
פרק י - מכות ארבה וחושך
60
פרק יא - ההתראה על מכת בכורות
61
פרק יב - קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, פֶּסַח מִצְרַיִם ופסח דורות, מכת בכרות ויציאת מִצְרַיִם
62
פרק יג - פרשות "קדש לי" "והיה כי יביאך"
63
פרק יד - קריעת ים סוף
64
פרק טו - שירת הים
65
פרק טז - פרשת המן
66
פרק יז - מַסָּה וּמְרִיבָה, מלחמת עמלק
67
פרק יח - יתרו בא ומייעץ
68
פרק יט - ההכנות למתן תורה
69
פרק כ - מתן תורה ומצוות נוספות
70
פרק כא - פרשת עבד עברי, דיני נזיקין
71
פרק כב - עוד דיני נזיקין ומצוות נוספות
72
פרק כג - מצוות נוספות
73
פרק כד - מעמד ברית, משה עולה לקבל את הלֻחֹת
74
פרק כה - ציווי התרומה, תבנית הארון, תבנית הַשֻּׁלְחָן, תבנית המנורה
75
פרק כו - תבנית המשכן
76
פרק כז - תבנית מזבח העולה, תבנית החצר, ציווי העלאת נר תמיד
77
פרק כח - בגדי הכהונה
78
פרק כט - אופן משיחת הכהנים ואופן קידוש המשכן
79
פרק ל - מזבח הקטורת, הכיור, אופן מניית העם, השמן והקטורת
80
פרק לא - מינוי בצלאל ואהליאב, ציווי על השבת, קבלת הלֻחֹת
81
פרק לב - חטא העגל, תפילות משה, התאספות בני לוי
82
פרק לג - משה מתיישב מחוץ למחנה, ומבקש שה' ישכון רק בקרב ישראל
83
פרק לד - הַלֻּחֹת השניים, י"ג מידות, מצוות שונות
84
פרק לה - בנ"י מצווים על השבת ותורמים למלאכת המשכן
85
פרק לו - סוף ההתרמה, זימון החכמים העושים במלאכה, מעשה המשכן
86
פרק לז - מעשה הארון, השלחן, המנורה, מִזְבֵּחַ הַקְּטֹרֶת, השמן והַקְּטֹרֶת
87
פרק לח - מַעֲשֵׂה מִזְבֵּחַ הָעוֹלָה, הַכִּיּוֹר וְהֶחָצֵר, פִּקּוּדֵי הַמִּשְׁכָּן
88
פרק לט - מַעֲשֵׂה בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה, סִיּוּם עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן, כֵּלָיו והַבְּגָדִים
89
פרק מ - הקמת המשכן, האש והענן על המשכן
90
פרק א - פָּרָשַׁת קָרְבַּן עוֹלָה
91
פרק ב - פָּרָשַׁת קָרְבַּן מִנְחָה
92
פרק ג - פָּרָשַׁת קָרְבַּן שְׁלָמִים
93
פרק ד - פָּרָשַׁת קָרְבַּן חַטָּאת
94
פרק ה - פָּרָשַׁת קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָשַׁת קָרְבַּן אָשָׁם
95
פרק ו - דינים נוספים של העולה, של המנחה ושל החטאת
96
פרק ז - דינים נוספים של האשם ושל השלמים, איסור אכילת חלב ודם
97
פרק ח - משיחת המשכן ואהרן ובניו
98
פרק ט - היום השמיני למילואים
99
פרק י - מעשי בני אהרן, איסור עבודה לשתויי יין
100
פרק יא - החיות המותרות והאסורות באכילה
101
פרק יב - טומאת וטהרת היולדת
102
פרק יג - טומאת צרעת הגוף והבגדים
103
פרק יד - טהרת המצורע, צרעת הבתים
104
פרק טו - טומאת וטהרת הזב והזבה
105
פרק טז - סדר עבודת הכהן הגדול
106
פרק יז - אִסּוּר שְׁחִיטַת חוץ והקרבה בַּבָּמוֹת, כִּסּוּי הדם, טֻמְאַת נְבֵלָה
107
פרק יח - אזהרה על תועבות הגויים בתחום העריות
108
פרק יט - מִצְוֹת רַבּוֹת
109
פרק כ - מִצְוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת, העונשים על העריות
110
פרק כא - צִוּוּיִּם מיוחדים לכהנים וכהנים גדולים, פסולי כהונה
111
פרק כב - מצוות רבות נוספות
112
פרק כג - פָּרָשַׁת המועדות
113
פרק כד - ציווי העלאת נר תמיד, לחם הפנים, הַמְקַלֵּל, מכה נפש ובהמה
114
פרק כה - שְׁמִטָּה ויוֹבֵל, אִסּוּר רִבִּית, כמה מצוות בעניין עבד עברי
115
פרק כו - מספר אזהרות, ברכה על שמירת תורה ומצוות, קללה על ביטולן
116
פרק כז - הלכות ערכים וחרמים
117
פרק א - מפקד בני ישראל ללא הַלְוִיִּם, הפקדת הַלְוִיִּם על המשכן
118
פרק ב - צִוּוּיִּ על חניה לפי דגלים, קיום הַצִּוּוּי, נסיעה כפי החניה
119
פרק ג - תֹּלְדוֹת אהרן, הַלְוִיִּם - משרתים, מפקד הַלְוִיִּם והַבְּכֹרֹת, החלפתם
120
פרק ד - פקודת הַלְוִיִּם לפי משפחות: קהת, גרשון ומררי
121
פרק ה - שִׁלּוּחַ טמאים מהמחנה, גוזל ונשבע, תרומה, קדשים, סוטה
122
פרק ו - תורת הנזיר, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים
123
פרק ז - קרבנות הנשיאים בתום מלאכת המשכן, חנוכת המזבח
124
פרק ח - העלאת הַנֵּרֹת, מעשה הַמְּנֹרָה, טהרת וכפרת הַלְוִיִּם, גיל עֲבֹדָתָם
125
פרק ט - פסח מדבר, הַצִּוּוּי על פסח שני, הַגֵּר בפסח, הענן
126
פרק י - הַחֲצֹצְרוֹת, מסע המחנות, הַפְּנִיָּה לְחֹבָב, נְסִיעָת הָאָרוֹן
127
פרק יא - הַמִּתְאוֹנֵנִים, הַמִּתְאַוִּים, תְּפִלַּת מֹשֶׁה, הַזְּקֵנִים, אֶלְדָּד וּמֵידָד
128
פרק יב - מעשה מרים, מעלת נבואתו של משה, עונש מרים
129
פרק יג - שליחת המרגלים, חזרתם וממצאיהם
130
פרק יד - תְּלוּנַת העם, תגובת ה', תְּפִלַּת משה, עונש לדור, המעפילים
131
פרק טו - מנחה ונסכים, חלה, קָרְבָּנוֹת על עבודה זרה, מְקֹשֵׁשׁ, צִיצִת
132
פרק טז - מחלוקת קרח, עונש המשתתפים
133
פרק יז - מִחְזוּר הַמַּחְתּוֹת, תלונת העם וְעָנְשָם, מטה אהרן, חשש העם
134
פרק יח - שמירת המקדש, מַתְּנֹת כְּהֻנָּה, מעשר ראשון, מעשר מן המעשר
135
פרק יט - פָּרָה אֲדֻמָּה, טֻמְאַת מֵת
136
פרק כ - מות מרים, תלונת העדה, מקרה הסלע, הַפְּנִיָּה לאדום, מות אהרן
137
פרק כא - מלחמת ערד, תלונת העם וְתֹּצְאֹתֶיהָ, שירת הבאר, המלחמה בסיחון ובעוג
138
פרק כב - בלק שוכר את בלעם לקלל
139
פרק כג - בלעם מברך את ישראל פעמיים
140
פרק כד - בלעם מברך את ישראל פעם נוספת ומנבא על ישראל והאומות
141
פרק כה - בנות מואב ובני ישראל, קנאת פינחס והפרס, צִוּוּי לְהִלָּחֵם במדין
142
פרק כו - מפקד בני ישראל, אופן חלוקת הנחלות, פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם
143
פרק כז - בְּנוֹת צְלָפְחָד וְדִינָן, צִוּוּי ה' לְמֹשֶׁה לַעֲלוֹת הָהָרָה, מִנּוּי יְהוֹשֻׁעַ
144
פרק כח - קרבנות התמיד, שבת, ראש חודש, פסח ושבועות, חג המצות
145
פרק כט - קרבנות ראש השנה, יום הַכִּפּוּרִים, סוכות, שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
146
פרק ל - פרשת נדרים
147
פרק לא - מלחמה במדין, הגעלת וטבילת כלים, חלוקת השלל מהמלחמה
148
פרק לב - ראובן, גד וחצי המנשה נוחלים בעבר הירדן המזרחי
149
פרק לג - מסעי בני ישראל, אזהרה על הורשת הארץ
150
פרק לד - גבולות ארץ כנען, מנחילי הארץ
151
פרק לה - עָרֵי הַלְוִיִּם, עָרֵי מִקְלָט ורוצח בשגגה
152
פרק לו - טענת בני מנשה, חתונת בְּנוֹת צְלָפְחָד
153
פרק א - מֹשֶׁה גולל בפני ישראל את תחילת קורות המדבר
154
פרק ב - מֹשֶׁה גולל בפני ישראל את סוף קורות המדבר
155
פרק ג - מֹשֶׁה ממשיך לגלול בפני ישראל את סוף קורות המדבר
156
פרק ד - מֹשֶׁה מַתְרֶה בְיִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וּמַבְדִּיל שָׁלֹשׁ עָרֵי מִקְלָט
157
פרק ה - מֹשֶׁה מזכיר את מתן התורה ומזהיר לקיימה
158
פרק ו - אזהרות נוספות, פרשת שמע, שאלת הבן
159
פרק ז - הבדל ישראל והעמים ומצוות קשורות, ברכה בזכות קיום המצוות
160
פרק ח - קִיּוּם הַמִּצְוֹת מְחַיֶּה, זִכָּרוֹן נִסֵּי הַמִּדְבָּר, הָאָרֶץ הַטֹּבָה וּבִרְכָתָהּ וָעוֹד
161
פרק ט - ה' מוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם מִפְּנֵי רִשְׁעָתָם, מֹשֶׁה מַזְכִּיר מֵחֲטָאֵי הַמִּדְבָּר
162
פרק י - מֹשֶׁה מַזְכִּיר אֶת הַלֻּחוֹת הַשְּׁנִיִּם וּמִקְרִים נוֹסָפִים, יִרְאַת וְאַהֲבַת ה'
163
פרק יא - מֹשֶׁה מדבר במגוון נושאים וביניהם פרשת "והיה אם שמוע"
164
פרק יב - מִצְוֹת רַבּוֹת הקשורות למקדש
165
פרק יג - לֹא תֹסֵף וְלֹא תִגְרַע, נְבִיא שֶׁקֶר, מֵסִית ומדיח, עִיר הַנִּדַּחַת
166
פרק יד - לא לְהִתְגּוֹדֵּד, לא לִקְרֹח, מאכלות אסורות, מעשר שני ועני ועוד
167
פרק טו - שמיטת כספים, צדקה, הענקה, בכור
168
פרק טז - הרגלים, ספירת העומר, עֲלִיָּה לָרֶגֶל, שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, אִסֻּרֵי מַצֵּבָה וַאֲשֵרָה
169
פרק יז - חובת הריגת עובד עבודה זרה, זקן ממרא, מינוי מלך והלכותיו
170
פרק יח - דיני הכהנים, איסור כישוף, החובה לשמוע לנביא, דיני נביא שקר
171
פרק יט - עָרֵי מִקְלָט, לֹא לָחוֹס עַל רוֹצֵחַ וְחוֹבֵל, לֹא לְהַסּיג גְּבוּל, דִּינֵי עֵדִים
172
פרק כ - דִּינֵי מִלְחָמָה, וּבֵינֵיהֶם: היחס לְשִׁבְעָה עַמִּים, עֲצֵי מַאֲכָל בְּעֵת מָצוֹר
173
פרק כא - עֶגְלָה עֲרֻפָה, אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, בֵּן סוֹרֵר וּמֹרֶה, אִסּוּר הַלָּנַת מֵת
174
פרק כב - מִצְוֹת רַבּוֹת
175
פרק כג - מִצְוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת
176
פרק כד - מִצְוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת
177
פרק כה - מלקות, אסור חסימת בהמה, יבום, חליצה, רודף, היחס לעמלק
178
פרק כו - מקרא בכורים, ודוי מעשר, אזהרת משה ללכת בדרך ה׳
179
פרק כז - צווי על קיום מעמד ברכה וקללה בהר גרזים והר עיבל
180
פרק כח - ברית בערבות מואב / ברכות ותוכחות
181
פרק כט - ברית ערבות, אזהרה על האלה, המכות - על עזיבת ה'
182
פרק ל - פרשת התשובה, משה מזהיר לבחור בחיים
183
פרק לא - משה מחזק את ישראל ויהושע, מצות הקהל וכתיבת ספר תורה, יהושע נכנס לתפקיד
184
פרק לב - שירת האזינו, צווי על משה למות
185
פרק לג - ברכה משה לבני ישראל טרם מותו
186
פרק לד - ה' מראה למשה את הארץ, משה מת, שבח למשה
187
פרק א - חזוק ליהושע, צווי להכין צידה, פניה לשנים וחצי השבטים
188
פרק ב - שני מרגלים נשלחים ליריחו, מפגשם עם רחב, המרדף והדווח
189
פרק ג - הכנה למעבר הירדן, תפקיד הכהנים במעבר, נסי מעבר הירדן
190
פרק ד - צווי על הקמת אבני זכרון, יהושע מתגדל, מעבר הירדן לפרטיו
191
פרק ה - לב מלכי עבר הירדן נמס, מילת העם, פסח בערבות יריחו
192
פרק ו - כיבוש יריחו, הצלת רחב, קללה למי שיבנה מחדש את יריחו
193
פרק ז - מעילת עכן בחרם ותוצאותיה, מלחמת ישראל בעי וכשלונם
194
פרק ח - מלחמת ישראל בעי והצלחתם, קיום מעמד הברכה והקללה
195
פרק ט - תרמית הגבעונים
196
פרק י - מלחמת יהושע במלכי הדרום, כיבוש חלקים נרחבים מהארץ
197
פרק יא - מלחמת יהושע במלכי הצפון
198
פרק יב
199
פרק יג
200
פרק יד
201
פרק טו
202
פרק טז
203
פרק יז
204
פרק יח
205
פרק יט
206
פרק כ
207
פרק כא
208
פרק כב
209
פרק כג
210
פרק כד
211