תנ"ך על הפרק - במדבר י - חזקוני

תנ"ך על הפרק

במדבר י

127 / 929
היום

הפרק

הַחֲצֹצְרוֹת, מסע המחנות, הַפְּנִיָּה לְחֹבָב, נְסִיעָת הָאָרוֹן

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְר֑וֹת וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת׃וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃וַיִּסְע֖וּ בָּרִאשֹׁנָ֑ה עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֛ה בָּרִאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י יִשָׂשכָ֑ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֽוֹן׃וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי־גֵרְשׁוֹן֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן׃וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה רְאוּבֵ֖ן לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי שַׁדָּֽי׃וְעַל־צְבָ֖א מַטֵּ֣ה בְנֵי־גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם׃וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָה־צֽוּר׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעוֹנִֽי׃וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכָל־הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃וְעַל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃אֵ֛לֶּה מַסְעֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְצִבְאֹתָ֑ם וַיִּסָּֽעוּ׃וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ׃וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה ׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְהוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃וַעֲנַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יוֹמָ֑ם בְּנָסְעָ֖ם מִן־הַֽמַּחֲנֶֽה׃׆ וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃׆

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

עשה לך לצרכך שלא תצטרך לשלוח אחריהם.החנים קדמה הם דגל מחנה יהודה.החנים תימנה הם דגל מחנה ראובן יכול כשם שתוקע למזרח ולדרום כך תוקע לצפון ולמערב ת״‎ל תרועה יתקעו למסעיהם לשני המחנות דוקא ולכבודו של משכן הנוסע אחר שני דגלים אלו. וי״‎א תוקע לכל ארבע מחנות.ותקעתם תרועה שנית מכאן אתה למד שהיו תוקעים קר״‎ק.ותקעתם תרועה שנית. פרש״‎י סימן מסע המחנות תקיעה תרועה ותקיעה כך הוא נדרש בסיפרי מן המקראות המיותרים. וה״‎ק נאמר ברוח מזרחי תרועה ונאמר ברוח דרומי תרועה מה תרועה יתקעו אף תרועה האמורה במזרח תקיעה אחר תרועה ומה ברוח מזרחית תקיעה לפני תרועה דכתיב ותקעתם תרועה אף האמורה בדרום תקיעה לפני תרועה. וא״‎ת אמאי איצטריך קרא דגבי מזרח למילף מיניה תקיעה לפני תרועה בדרום הא ברוח דרום עצמו כתיב תקיעה לפני תרועה כדכתיב ותקעתם תרועה שנית ויש לומר דאי לא הוה קרא דכתיב במזרח ותקעתם תרועה ה״‎א דבדרום היו תוקעים תקיעה ושתי תרועות ותקיעה שהרי כתיב בדרום ותקעתם תרועה שנית תרועה יתקעו הלכך איצטריך קרא דגבי מזרח למילף מינה בדרום תקיעה לפני תרועה הרי לך קר״‎ק.ובהקהיל את הקהל פרש״‎י יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע ומעתה אין חלוק בין מקרא העדה וכו'. ברוב הפירושים כתוב כך והמליצה קצרה והכי קאמר יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע אף מקרא העדה כך ומעתה אין חלוק בין מקרא העדה למסע המחנות וכו'.והיו לכם לחקת עולם לחק נתנו ולא לדורות מכאן אמרו כל הכלים שעשה משה במדבר כשרים היו לדורות חוץ מן החצוצרות.וכי תבאו מלחמה מצינו לשון רבים גבי מלחמה כמו והיה כי תקראנה מלחמה.על הצר בשביל הצר דוגמא כי עליך הורגנו כל היום.ונזכרתם לפני ה' הולך ומפרש היאך יהיו נזכרים.ותקעתם בחצצרת כדי שישמעו ישראל וידעו כי הקרבנות קרבים ויכוונו לבם לשמים.ועל זבחי שלמיכם כבשי עצרת שהרי לא היו תוקעים רק לקרבן צבור וחובה.והיה לכם לזכרון שהרי ביום שמחתכם דהיינו במועדיכם ותקעתם על עולותיכם וכשתתקעו ותריעו למלחמה יזכור לכם זכות הקרבנות ונושעתם.וישכן הענן במדבר פארן כולל תבערה שהיא קברות התאוה, וחצרות ורתמה וקדש, וראיה לדבר שלא הזכיר מדבר פארן בפרשת מסעי.על פי ה' בתקיעת החצוצרות, ד״‎א בהעלות הענן מעל המשכן שהורד המשכן על ידי הלויים.והקימו את המשכן פרש״‎י בני גרשון ובני מררי כאן פוסק ומה שפירש שהיו קודמים להם מסע שני דגלים לאו אבני גרשון ובני מררי קאי אלא ענין אחר הוא להורות סדר מנהגם. וכן הפירוש אמאי קאמר קרא והקימו בני גרשון ובני מררי את המשכן תשובה לדבר שהיו קודמים להם מסע שני דגלים כלומר שני דגלים זה אחר זה היו נוסעים קודם בני קהת היינו מסע שני דגלים כמו שמצינו מפורש בענין. ובני גרשון ובני מררי שנסעו עם דגל ראשון כשהיו רואים הענן שוכן היו מקימים את המשכן בתוך כדי ביאת בני קהת כמו שפירש״‎י כאן היה דינו של ויהי בנסוע הארון להיות נכתב.מאסף לכל המחנת פרש״‎י לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה אובד דבר היה מחזירו לו, אתיא כמאן דאמר כתיבה היו מהלכין. כלומר הוא הולך ברוח צפון שהיה קבוע לו ומתוך שהיה מרובה באוכלוסין היו אוכלוסין מפוזרין אף על פני כל רוח מערב ומתוך כך היה מאסף ואם תאמר הרי דגל מחנה יהודה מרובה מדגלו אלא יש לומר שהיה מרובה באוכלוסין מאותו שהיה נוסע באחרונה.מאסף לכל המחנת כל אדם אפילו משאר דגלים כשלא היה יכול ליסע בדגל שלו היה מתאסף עם דגל מחנה דן שהיה אחרון אבל יותר לא היה יכול לעמוד פן ישאר יחידי ולכך קורא אותו מאסף לשון ואין מאסף אותו הביתה.נסעים אנחנו פירש״‎י שיתף משה את עצמו עמהם עדיין לא נגזרה גזרה וכסבור שהוא נכנס חז״‎ק שהרי בפ׳‎ שמות פירש״‎י שלח נא ביד תשלח אין סופו להכניסם לארץ ולפי הפשט שתף משה עצמו עמהם אמר עכשיו יאמרו ישראל אם מי שעשה נסים והוציאנו ממצרים ועשה לנו נסים וגבורות אינו נכנס איך אנו נכנסין. ד״‎א מפני יתרו שלא יאמר אם משה אינו נכנס איך אכנס אני.והטבנו לך מן השלל אבל לתת לו חלק בארץ לא היה הרשות בידם.כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך לא אניח הודאי בשביל הספק.אל נא תעזב אתנו אם לא הטבנו לך עד עתה.כי על כן ידעת חנתנו שהרי בשביל כן שדעתך היה לבא עמנו ידעת חנותנו.והיית לנו לעינים כמו אם נא מצאתי חן בעינך שהוא כמו לפניך אף כאן מכאן ואילך תהיה לפנינו ולעינינו עמנו. ד״‎א גרים אחרים יסתכלו בך ויתנו לב להתגייר.אשר ייטיב ה׳‎ עמנו להוסיף על שבעה עממים כדכתיב והרחבתי את גבולך והטבנו לך מאותו הטוב. וי״‎מ שנדרו לו את ארץ הקיני הוא שכתוב באברהם אבינו את הקיני ואת הקניזי לכך נקרא שמו קיני בהרבה מקומות כדכתיב וירא את הקיני, ויאמר שאול אל הקיני.ויסעו מהר ה' אצל הר סיני היו עד עכשיו.דרך שלשת ימים אינו אומר שלשת ימים אלא דרך שלשת ימים כלומר משנסעו מסיני עשו בחנייה ראשונה קודם שאכלו השליו שיעור מהלך שלשת ימים הם עשרים באייר וכ״‎א בו וכ״‎ב בו.וארון ברית ה' י״‎מ משה היה נושאו כדכתיב בתרי עשר ואשלח לפניך את משה ואת אהרן ומרים אבל הארון שעשה בצלאל היה באמצע הדגלים.וענן ה׳‎ עליהם יומם מה שפירש״‎י שבעה עננים כתובים במסעיהם לאו בפרשתא חדא כתיבי כדאיתא בת״‎כ מכאן אמרו ז׳‎ עננים הם וענן ה׳‎ עליהם יומם דהכא, ועננך עומד עליהם, בעמוד ענן אתה עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם דפרשת שלח, ובהאריך הענן בפרשה זו, ובהעלות הענן, ואם לא יעלה הענן, כי ענן ה׳‎ על המשכן דפרשת פקודי, ר׳‎ יהודה אומר י״‎ג היו שנים לכל רוח ושנים למעלה ושנים למטה ואחד לפניהם הגבוה מנמיכו והנמוך מגביהו ר׳‎ יאשיה אומר ארבעה ר׳‎ אומר שניים.ויהי בנסע הארן תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עתידה פרשה זו שתעקר מכאן ותכתב במקומה ולמה נכתבה כאן כדי להפסיק בין ויהי העם כמתאוננים לויסעו מהר ה׳‎ ששניהם פורעניות. והיכן מקומה אמר ר׳‎ יוסי בדגלים, כלומר תכף אחר ונסעו הקהתים נושאי המקדש וגו׳‎ ויהי בנסוע הארון וגו'ויאמר משה קומה ה' על שם שהענן היה מסתלק מעל המשכן בשעת המסעות.ובנחה כתיב ובנוחו קרי.ובנחה יאמר שובה על שם שהיה שוכן רבבות אלפי ישראל.רבבות. מתיבות חסרות בי״‎ת כמו כי ששת ימים עשה ה׳‎ שבי אלמנה בית אביך ועוד הרבה. ד״‎א קומה ה׳‎ ויפוצו אויבך זו היא תפלת הדרך.שובה ה׳‎ רבבות יהי רצון שישובו הרבבות והאלפים למקומם במספר ולא יפקד ממנו איש.שובה כמו והשיבה דוגמא ושב ה׳‎ את שבותך שהוא כמו והשיב.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך