ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד. לדעת רז"ל שהיה משה מעמידו ומפרקו ג' פעמים בכל יום שנאמר הוקם תקים ויקם, אחד לתמיד של שחר, ואחד למלואים, ואחד לתמיד של בין הערבים, ובפרשה זו תמצא ג' הקמות הללו, תקים את משכן אהל מועד, וכתיב הוקם המשכן, וכתיב בתריה ויקם משה את המשכן.
ובמדרש היו בצלאל ואהליאב וכל חכם לב טורחים להעמידו ולא עמד וזהו שאמר הכתוב ויביאו את המשכן אל משה והיה מצר על כך לפי שלא היה לו חלק במשכן, אמר לו הקב"ה למשה א"א הקמתו ביד בשר ודם אלא עסוק אתה בו והוא עומד מאליו כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם, ואני כותב הקמה על ידך שנאמר ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן, אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו אמר לו עסוק בידך ואתה נאה להעמידו והוא עומד מאליו שנאמר הוקם המשכן, ואני מכתיב הקמתו על שמך שנאמר ויקם משה את המשכן, זהו שאמר הכתוב (תהלים מה) לרקמות תובל למלך, זה המשכן שהיה מצוייר שנאמר (שמות לה) ורוקם בתכלת ובארגמן, תובל למלך זה משה שנאמר (דברים לג) ויהי בישורון מלך, בתולות אחריה אלו ישראל שנקראו בתולות שנאמר (שיר ד) גן נעול אחותי כלה רעותיה שהם ריעים להקב"ה שנאמר (תהלים קכב) למען אחי וריעי, מובאות לך שהביאו המשכן אל משה.
כן עשה. זה תשלום העשיות שבספור המשכן. ומפסוק (שמות כה) ועשו לי מקדש ועד כאן תמצא רמ"ח עשיות במלאכת המשכן וכליו אחת לאחת למצוא חשבון, והם כנגד רמ"ח מצות עשה שבתורה ובלבד שתסיר את עשיות אלהי הנכר אשר בתוכם שאותם עשיות אינן מכלל החשבון מפסוק, (שם לב) קום עשה לנו עד (שם לג) ואדעה מה אעשה וכל השאר תמצאם רמ"ח בכוון. ולפי שישראל אמרו נעשה ונשמע ובטלו נעשה כשעשו את העגל ע"כ אותם עשיות שבספור העגל יצאו מן הכלל לפי שאין ע"ז במקום יחוד, ועוד הם כנגד רמ"ח אברים שבאדם ג"כ כי כשם שהמשכן שקול כנגד העולם וכולל כל העולם כן הוא כולל כל התורה ברמ"ח עשה שבה גם את האדם במאתים וארבעים ושמונה אברים שבו, ולולא האריכות הייתי מרחיב לך באור בענין זה כי האלהים עשה את זה לעמת זה.
הוקם המשכן. דרשו רז"ל מלמד שמשכן אחר הוקם עמו והוא משכן הנער ששמו מטטרון ששמו כשם רבו עד כאן במדרש.
ועוד במדרש בהר סיני רבה בפסוק (במדבר ז) ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן. ועוד בפרק אין דורשין א"ר סימון בשעה שאמר הקב"ה לישראל להקים את המשכן רמז למלאכי השרת שיעשו אף הם משכן ובעת שהוקם למטה הוקם למעלה והוא משכן הנער מטטרון שבו מקריב נפשותיהם של צדיקים לכפר על ישראל בימי גלותם ולכך כתיב את המשכן שמשכן אחר הוקם עמו.
ויקם משה את המשכן. דרשו רז"ל בפרק שתי הלחם מעלין בקדש ואין מורידין, מעלין בקדש מנין מן המחתות של עדת קרח שנעשו צפוי למזבח, ולא מורידין מן הכתוב הזה ויקם משה את המשכן ויקם את אדניו שהרי כמה פעמים ביום שהיה משה מקימן היה מפרקן ולא הזכיר בפירוש שיאמר בשום מקום ויורד משה את המשכן אלא ויקם.
ויקטר עליו קטרת סמים. משה רבינו ע"ה הוא המקטיר והמקריב הראשון, הוא הקריב כל שבעת ימי המלואים כי כן צוה לו הש"י בכל העבודות וערכת את ערכו והעלית את נרותיה והעלית את העולה ואת המנחה.
והנה הקטורת בכלל שאר הקרבנות והיה בכל שאר העבודות הכהן הראשון עד יום השמיני של מלואים שנתחנך אהרן בכהונה גדולה ונטל את שלו, וכן מצינו במשה שקראו כהן שנאמר (תהלים צט) משה ואהרן בכהניו.
ויכס הענן את אהל מועד. כן כתיב בהר סיני (שמות כד) ויכס הענן את ההר והיה אהל מועד מכוסה מכל צד בענן. ואמר וכבוד ה' מלא את המשכן כי תוך המשכן היה מלא כבוד ה' כי הכבוד שוכן בתוך הענן תוך המשכן, כי כן כתיב בהר סיני (שם כ) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים, כי שכן עליו הענן יאמר כי מפני ששכן עליו הענן על כן לא היה יכול משה לבא אל אהל מועד כלומר בלא קריאה אבל בקריאה הרי הוא רשאי לבא שם ולא שהקריאה משה משה תהיה לו תיור להכנס בעוד שהכבוד שם אלא שתהיה לו אות שכבר נשתלם שפע אור הכבוד מן המשכן זולתי מן הכרובים ועם זה היה משה רשאי לבא אל המשכן, וכן מצינו בהר סיני (שם כד) ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן וכתיב (שם) ויבא משה בתוך הענן, וזהו שהוצרך לכתוב ויקרא אל משה בסמוך כי הכל דבק ומחובר אע"פ שהספרים נפרדים הכל קשר אחד איש באחיהו ידובקו יתלכדו ולא יתפרדו.
וכתב הרמב"ן ז"ל יתכן הכתוב שאמר פעם אחרת וכבוד ה' מלא את המשכן ירמוז אל הכבוד השוכן בקרבו עכ"ל ז"ל.
והנני מעוררך כי יש כאן חמשה פסוקים ובכל פסוק ופסוק יזכור ענן והן כנגד ה' ספירות שהן ה' קולות שהזכירו החכמים בחמשה קולות נתנה תורה, ואע"פ שהשיג משה שבעה קולות שהן שבעה ספירות וכמו שבארתי בסדר וישמע יתרו כוונתם היתה באמרם בחמשה קולות אל הקולות הנסתרים שהם חמשה ולכן אמרו בחמשה קולות נתנה תורה שהרי השנים שהם התפארת והכבוד מבוארים בכתוב והם ה' אלהים וזהו ה' אלהיך, וכנגדם הזכיר כאן וכבוד ה' ב' פעמים כדי לרמוז על התפארת השוכן בקרבו הכבוד והבן זה, כי לזה כוון הרב ז"ל בלשונו שכתבתי שחזר והזכיר פעם אחרת וכבוד ה'. וכן מצינו בבית המקדש הוא שכתוב בדברי הימים (ב ז) וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מן השמים ותאכל העולה והזבחים וכבוד ה' מלא את הבית ולא יכלו הכהנים לבא אל בית ה' כי מלא כבוד ה' את בית ה', הא למדת שהזכיר כאן שבעה ספירות ה' פעמים ענן שני פעמים וכבוד ה' כי כן נרמזו בהר סיני שבעה קולות שהיו השגת משה וכמו שבארתי שם.
כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו. היה ראוי שיאמר הכתוב ענן ביום ואש תהיה בלילה, אלא שבא לרמוז על מדת יום ומדת לילה. וידוע כי עצם המלה יום אבל נכפלה המ' כי כן שם מדת רחמים מלה כפולה, ומלת לילה, עצם המלה ליל והה"א האחרונה רמז למדת הדין שעקר ממשלתה בלילה.
וכבר ידעת שנמתחה כנגד בכורי מצרים בחצי הלילה והוא סוד הלשון בתיבות המקרא וכן מה שכתוב (יהושע א) והגית בו יומם ולילה היה ראוי שיאמר והגית בו ביום ובלילה.
אבל בא לרמוז כי ספר התורה כלול מן הרחמים והדין תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
ומכאן תבין דבקות השכינה כי שם היו כאחת במדבר יושבים באהלים כענין שכתוב (שמות לג) ונצבו איש פתח אהלו, וכתיב (במדבר כד) מה טובו אהליך, והנה למעלה הזכיר בני ישראל לפי שהזכיר שם ענן והוא ענן ה', ובכאן הזכיר כל בית ישראל בכל מסעיהם לפי שהזכיר הענן והאש, ומה נאה במדבר דגלי ישראל מחנות קדושים שקולים כמחנה מלאכים ותרשישים בהיות השכינה נראית בענן לכלם אנשים ונשים, ודרשו רז"ל (תהלים פה) אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו, אמר הקב"ה בעוה"ז השריתי שכינתי ביניכם בבהמ"ק ובשביל עונותיכם נסתלקה מכם אבל לעתיד לבא אינה זזה מכם שנאמר (ויקרא כו) ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והייתי לכם לאלהים ע"כ, ובאור הדבר כי לעתיד תחזור הנבואה לישראל כקדמותה, והשכינה על מכונתה ויסודתה, ילמדו הכל דעת את ה' בשפע חכמה, ולא ילמדון עוד מלחמה, לב חדש יברא ולב אבן יוסר ויקרע, אין שטן ואין יצר הרע, וזאת נחמתנו בגאולתנו זו האחרונה, לשוב בקרב ישראל התפארת והכבוד כמבראשונה כי כן הבטיח ישעיה ע"ה בחתימת ספרו במבחר חזיונו במלות (ישעיה ס) כי בא אורך וכבוד ה', ואם בגאולה ראשונה אהבנו מלכנו אשר טוב דודיו מיין, ונראה לנו בכבודו בחוש העין, מתוך מחיצת ענן בארץ ערבה וציה, וה' שם היה, כענין שכתוב (במדבר יד) אשר עין בעין נראה אתה ה', הלא לעתיד לבא תרבה השגתנו יותר והכבוד עין בעין נראה מבלי מחיצה נבדלת ומבלי ענן מתראה, כהבטחת הנביא ע"ה (ישעיה נב) קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.
