בגדי השרד

הביטוי "בגדי שרד" נזכר בפרקנו פעמיים ובסך הכל ארבע פעמים בפרשיות המשכן:

לראשונה נזכר הביטוי בשעה שנצטווה משה למנות את בצלאל על מלאכת המשכן, הכלים והבגדים: "וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד וְאֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃"(שמות לא י).

בשנית נזכר בשעה שמשה מכריז בפני העם על התרומות למשכן, וקורא לחכמים ולעושי המלאכה לבוא ולעשות את מלאכת הכלים והבגדים: "אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃"(שמות לה יט).

בשלישית וברביעית בפרקנו, כשהאמנים מסיימים את מלאכתם – "וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן..."(א); וכשהאמנים מביאים לפני משה את כל חלקי המשכן לקראת הקמתו – "אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃"(מא).

נחלקו המפרשים בביאור עניינם של בגדי השרד. במאמר זה נביא את שיטת רש"י ואבן עזרא ואת שיטת הרמב"ן.

שיטת רש"י ואבן עזרא: בגדי השרד הם כיסויי הכלים במסעות ישראל במדבר

פירש רש"י:

וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד - אוֹמֵר אֲנִי, לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבְּבִגְדֵי כְהֻנָּה מְדַבֵּר, לְפִי שֶׁנֶּאמר אֶצְלָם "וְאֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃". אֶלָּא אֵלּוּ בִּגְדֵי הַשְּׂרָד, הֵם בִּגְדֵי הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת מַסָּעוֹת: "וְנָֽתְנוּ֙ אֶל־בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת... וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃"(במדבר ד יב-יג), "וּפָרְשׂ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם בֶּ֚גֶד תּוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י"(במדבר ד ח). וְנִרְאִין דְּבָרַי, שֶׁנֶּאמר, "וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ"(שמות לט א), וְלֹא הָזְכַּר שֵׁשׁ עִמָּהֶם; וְאִם בְּבִגְדֵי כְהֻנָּה מְדַבֵּר, לֹא מָצִינוּ בְאֶחָד מֵהֶם אַרְגָּמָן אוֹ תוֹלַעַת שָׁנִי בְּלֹא שֵׁשׁ.
(רש"י שמות לא י)

מהצד הלשוני של הביטוי מסביר רש"י:

בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד - יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשׁוֹן עֲבוֹדָה וְשֵׁרוּת, כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא", וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, כַּתַרְגּוּם שֶׁל קְלָעִים וְתַרְגּוּם שֶׁל מִכְבָּר, שֶׁהָיוּ אֲרוּגִים בְּמַחַט עֲשׂוּיִים נְקָבִים נְקָבִים...
(רש"י שמות לא י)

ר' אברהם אבן עזרא (שמות לא י; וכן רשב"ם שם) הולך אף הוא בדרכו של רש"י:

וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד - בגדי הנסיעה, שיכסו בהם הארון והשולחן והמזבח והמנורה. והנה מלת שרד מגזרת פליט ושריד.
(אבן עזרא שמות לא י; וכן רשב"ם שם)

ר' חזקיה הסביר שנקראו בגדי שרד מלשון שריד, משום שנעשו משרידי הבגדים והיריעות שהוכנו ככיסוי למשכן:

מה שנשאר ממלאכת יריעות המשכן ובגדי כהונה ומהפרוכת והמסך עשו בגדים לכסות ארון העדות והשולחן והמנורה והמזבחות.
(חזקוני שמות לא י)

קושיות הרמב"ן על שיטת רש"י ואבן עזרא:

א. נאמר שבגדים אלה נועדו "לשרת בקודש". מה עניין שירות בקודש לכיסוי הכלים בעת המסע במדבר?

[רש"י בעצמו פירש את הביטוי במקום אחר (שמות כט ל) כמתייחס לעבודה במקדש. כמו כן כל הכתובים שציטטנו בתחילת המאמר מתורגמים: "לבושי שמושא לשמשא בקודשא"; לשון עבודה, ורש"י ציין זאת וחולק.]

ב. אם מדובר על בגדים שעניינם אינו מפורט במקום אחר בתורה, מדוע לא מצאנו פירוט על מידתם וכמותם.

רמב"ן: 'בגדי השרד' - בגדי כהן גדול

רמב"ן מגיע למסקנה שהביטוי בגדי השרד מכוון לבגדי הכהן הגדול הנזכרים בהמשך כל אחד מארבעת הפסוקים שציטטנו. לדעתו, נקראו בגדי שרד כי אחת המשמעויות של המילה שריד היא חשוב, יחיד במינו:

הנכון שנפרש, בגדי השרד... בגדים שיתייחד בלבישתם אחד העם, הגדול מאחיו. וכן [מצינו] "וּבַ֨שְּׂרִידִ֔ים (=היחידים, =החשובים) אֲשֶׁ֥ר יְ-הֹוָ֖ה קֹרֵֽא׃"(יואל ג ה). וירמוז (="בגדי השרד") לבגדי אהרן, ויקראם כן, שלא ילבשם רק יחיד בדורו, אהרן בחייו, ואחריו (=ממשיכו) הַכֹּהֵן֩ "הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת־הַבְּגָדִ֑ים"(ויקרא כא י). ועל כן קראם בגדי השרד – בגדי מלכות.
(רמב"ן שמות לא י)

הרמב"ן מתייחס לשאלתו של רש"י: מדוע לא נזכר ה"שש" בין הצבעים השונים שמהם עשו את בגדי כוהן גדול ומשיב:

ולא הזכיר ה"שש" - כי איננו חשוב!
(רמב"ן שמות לא י)

כלומר, ביחס לתכלת, הארגמן ותולעת השני, אין הפשתן אריג יקר וחשוב, לפיכך לא ראתה התורה לנכון להזכיר אותו.

  נערך מתוך המאמר "בגדי שרד – לכוהנים וללויים", מעלין בקודש ה (עיון במאמר המלא)