מה פירוש המושג "משכן העדֻת"?
הקדמה
בתחילת פרשת פקודי (לח, כא) נאמר: "אלה פקודי המשכן, משכן העדֻת, אשר פֻּקד על פי משה, עבודת הלויים ביד איתמר בן אהרן הכהן".
מה פירוש "משכן העדֻת"? נחלקו בכך המפרשים.
א. מחלוקת המפרשים
רש"י כתב: "משכן העדת - עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם" (ומקורו במדרשי חז"ל).
לעומתו כתב הרמב"ן: "אמר: 'המשכן, משכן העדות', בעבור כי יריעות שש משזר הם שיקראו 'משכן' במצוה (לעיל כו, א), ובמעשה (לעיל לו, ח). אבל 'משכן העדות' כולל הבית בכללו, שהוא המשכן הנעשה ללוחות העדות". כעין זה כתבו הראב"ע ומפרשים נוספים.
ה"משך חכמה" ביאר שבפסוק זה נמצא מקור לדברי המשניות במסכת זבחים (פי"ד משניות ד-ח).
ב. המשניות במסכת זבחים
במשניות (פי"ד משניות ג-ח) שם נאמר:
עד שלא הוקם המשכן - היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות.
ומשהוקם המשכן - נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים...
באו לגלגל - הותרו הבמות...
באו לשילה - נאסרו הבמות...
באו לנוב וגבעון - הותרו הבמות...
באו לירושלים - נאסרו הבמות...
ממה נובע ההבדל בין המקומות השונים? מדוע בחלק מהמקומות שבהם עמד המשכן נאסרו הבמות ובחלק הן הותרו?
ג. הסבר הירושלמי והתוספתא
כתב על כך הירושלמי (מגילה פ"א הי"ב): "רבי יסא בשם רבי יוחנן: זה סימן: כל זמן שהארון מבפנים - הבמות אסורות. יצא - הבמות מותרות".
כוונת הירושלמי היא שבזמן שהארון עמד במשכן ובמקדש, דהיינו במדבר, בשילה ובירושלים, היו הבמות אסורות, ואילו בזמן שהארון עמד מחוץ למשכן, דהיינו בגלגל, בנוב ובגבעון היו הבמות מותרות.
אמנם לשון הירושלמי הוא: "זה סימן", ואפשר להבין שזה איננו הטעם, אלא רק סימן בעלמא, אבל ה"יפה עינים" במסכת זבחים (קיח ע"ב) הביא את דברי הירושלמי והסביר: "בירושלמי מוכח שטעם היתר הבמות אז משום שלא היה הארון אצל המזבח. ובשילה, שהיה [הארון] אצל המזבח, היה איסור במות".
כלומר: כיון שעיקר המשכן הוא הארון, ממילא כאשר הארון לא היה במשכן - קדושתו ירדה, ולכן הותרו הבמות.
כך משמע גם בתוספתא במסכת זבחים (קרבנות פי"ג ה"ח): "אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה? אוהל מועד נטוי כדרכו, אין הארון נתון שם". משמע שהיתר הבמות תלוי בכך שאין הארון נתון שם.
נמצאנו למדים שכאשר הארון אינו נמצא במשכן - קדושת המשכן יורדת, ומתוך כך הבמות מותרות.
ד. הסבר ה"משך חכמה"
ה"משך חכמה" הביא מקור מפסוקנו להלכות אלו!
כתב ה"משך חכמה":
משכן העדות - הנה ביארתי לעיל (כה, כא) דארון מוכרח להיות בו העדות [-הלוחות]. והמשכן אימתי הוא נחשב לאהל מועד לאסור הבמות? רק כשיש בו ארון [שבו לוחות העדות]. כדתניא בתוספתא סוף זבחים: 'אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה? אוהל מועד נטוי כדרכו, אין הארון נתון שם'. וזהו שאמר שדין משכן יש לו [לאסור הבמות] רק כשהוא 'משכן העדות' - שהעדות [כלומר: הלוחות שבארון] נתון בו.
יש לציין שבבית המקדש השני לא היה הארון במקומו, ואף על פי כן היו הבמות אסורות, כיון שמאז שהוקם המקדש בירושלים, שהוא מקומו הנצחי, נאסרו הבמות עולמית.
(עיין בהרחבה בספרי "הדר הנביאים", במאמר "מה קרה למשכן שילה?")
יהי רצון שנזכה לבנין בית המקדש השלישי, שם תשרה השכינה לנצח.