פסוק ח:במראות הצובאות. מכאן דאע"פ שאין עושין מפות לס"ת מדברים שנעשו לצורך הדיוט, אבל אם שינה צורתן ועשה מהן כלי אחר שרי, שהרי הכיור נעשה ממראות הצובאות [מג"א סי' קמ"ז ס"ק ה'].
פסוק כא:אלה פקודי וגו'. מכאן דאע"פ שגבאי הצדקה הכשרים אין מדקדקין אחריהם אפ"ה טוב שיתנו חשבון כמו שמצינו במשה רבינו שנתן חשבון מנדבות המשכן כמו שנאמר אלה פקודי המשכן וגו' [ב"ח ביו"ד סי׳ רנ"ז].
פסוק כב:כאשר צוה ה׳. תניא, בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה ברכות, ולמה שמונה עשרה א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, כנגד שמונה עשרה צוויין שבפרשת משכן שני, א"ר חייא, ובלבד מן ואתו אהליאב עד סיפא דספרא .
(ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג)
פסוק כב:את משה. כאשר צוה אותו משה אין כתיב כאן אלא כאשר צוה ה׳ את משה, ללמדך שאפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו כמו שנאמר למשה בסיני .
(ירושלמי פאה פ"א ה"א)
פסוק כו:בקע לגלגלת. שאל קונטרוקוס השר את ר׳ יוחנן בן זכאי, בגבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה, דכתיב בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקודש, ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר (פ׳ כ"ז) אמר ליה, משה רבנו גזבר נאמן היה ובקי בחשבונות, ומנה של קודש כפול היה .
(בכורות ה׳ א׳)