תנ"ך על הפרק

קהלת ח

י״ח אֱלוּל תשפ״א

לפרק הבא 815 / 929 לפרק הקודם
היום

הפרק

מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃אֲנִי֙ פִּי־מֶ֣לֶךְ שְׁמ֔וֹר וְעַ֕ל דִּבְרַ֖ת שְׁבוּעַ֥ת אֱלֹהִֽים׃אַל־תִּבָּהֵ֤ל מִפָּנָיו֙ תֵּלֵ֔ךְ אַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּדָבָ֣ר רָ֑ע כִּ֛י כָּל־אֲשֶׁ֥ר יַחְפֹּ֖ץ יַעֲשֶֽׂה׃בַּאֲשֶׁ֥ר דְּבַר־מֶ֖לֶךְ שִׁלְט֑וֹן וּמִ֥י יֹֽאמַר־ל֖וֹ מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃שׁוֹמֵ֣ר מִצְוָ֔ה לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם׃כִּ֣י לְכָל־חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו׃כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ יֹדֵ֖עַ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֑ה כִּ֚י כַּאֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֔ה מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֙וּחַ֙ לִכְל֣וֹא אֶת־הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטוֹן֙ בְּי֣וֹם הַמָּ֔וֶת וְאֵ֥ין מִשְׁלַ֖חַת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְלֹֽא־יְמַלֵּ֥ט רֶ֖שַׁע אֶת־בְּעָלָֽיו׃אֶת־כָּל־זֶ֤ה רָאִ֙יתִי֙ וְנָת֣וֹן אֶת־לִבִּ֔י לְכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֧ט הָאָדָ֛ם בְּאָדָ֖ם לְרַ֥ע לֽוֹ׃וּבְכֵ֡ן רָאִיתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּן־עָשׂ֑וּ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃אֲשֶׁר֙ אֵין־נַעֲשָׂ֣ה פִתְגָ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה מְהֵרָ֑ה עַל־כֵּ֡ן מָלֵ֞א לֵ֧ב בְּֽנֵי־הָאָדָ֛ם בָּהֶ֖ם לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע׃אֲשֶׁ֣ר חֹטֶ֗א עֹשֶׂ֥ה רָ֛ע מְאַ֖ת וּמַאֲרִ֣יךְ ל֑וֹ כִּ֚י גַּם־יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה־טּוֹב֙ לְיִרְאֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽירְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃וְטוֹב֙ לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָֽרָשָׁ֔ע וְלֹֽא־יַאֲרִ֥יךְ יָמִ֖ים כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁ֛ר אֵינֶ֥נּוּ יָרֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃יֶשׁ־הֶבֶל֮ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה עַל־הָאָרֶץ֒ אֲשֶׁ֣ר ׀ יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מַגִּ֤יעַ אֲלֵהֶם֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה הָרְשָׁעִ֔ים וְיֵ֣שׁ רְשָׁעִ֔ים שֶׁמַּגִּ֥יעַ אֲלֵהֶ֖ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה הַצַּדִּיקִ֑ים אָמַ֕רְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃וְשִׁבַּ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ אֶת־הַשִּׂמְחָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־ט֤וֹב לָֽאָדָם֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּ֛י אִם־לֶאֱכ֥וֹל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׂמ֑וֹחַ וְה֞וּא יִלְוֶ֣נּוּ בַעֲמָל֗וֹ יְמֵ֥י חַיָּ֛יו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃כַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֤תִּי אֶת־לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְלִרְאוֹת֙ אֶת־הָ֣עִנְיָ֔ן אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה עַל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י גַ֤ם בַּיּוֹם֙ וּבַלַּ֔יְלָה שֵׁנָ֕ה בְּעֵינָ֖יו אֵינֶ֥נּוּ רֹאֶֽה׃וְרָאִיתִי֮ אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִים֒ כִּי֩ לֹ֨א יוּכַ֜ל הָאָדָ֗ם לִמְצוֹא֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂה֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּ֠שֶׁל אֲשֶׁ֨ר יַעֲמֹ֧ל הָאָדָ֛ם לְבַקֵּ֖שׁ וְלֹ֣א יִמְצָ֑א וְגַ֨ם אִם־יֹאמַ֤ר הֶֽחָכָם֙ לָדַ֔עַת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִמְצֹֽא׃

מאמרים על הפרק

לפרק ח'

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ר' חיים יוסף דוד אזולאי ,

מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. אפשר לרמוז במ"ש ספר כתובה משם הרב פני יהושע במה שאמרו כל העוסק בתורה מזיקין בדלין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף דהמזיקין נקראו בני רשף שהם באים מס"מ ול"י כי ס"מ חציו בקדושה אל. וכשתחשוב ס"ם ל"י גימטריא רשף כמספר סם תף ועל ידי קריאתו בתורה גימטריא תרי"א והוא שם אל המהפך אותיות רשף לרחמים כי אל רש"ף גימטריא תרי"א עכ"ד ואפשר זה רמז מי כהחכם שלומד בתורה לשמה ובזה משבר פשר גימטריא סם תף ויודע לשון ויודע בם אנשי סוכות והיינו חכמת אדם תאיר פניו דיש בו השראת שכינה ועי"ז יודע פשר משבר פשר. ועז פניו תוקף הדין ישונא ויתמתק: שומר מצוה לא ידע דבר רע וכו'. אמרו במסכת כלה מה יעשה אדם ויהיו בניו עשירים ויתקיימו יעשה חפצי שמים וחפצי אשתו וכו' אלו הן חפצי אשתו וכו' ישמחנה בשעת תשמיש וכו' שנאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע וכו' ואפשר לרמוז במ"ש הרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרופולי ז"ל דקליפת זנות נקראת לר"י וזש"ה ותזני על שמך דאותיות הקודמות על אותיות שמך הם לר"י עכ"ד ואפשר לרמוז דהכא דמיירי בעושה המצוה לשם שמים הוא מפריד קליפה זו שלא תשלוט וז"ש שומר מצוה לא ידע רע ר"ת לר"י שהוא מבריח מעליו קליפה זו. ובאמצע התיבות הללו תיבת דבר שהוא לשון זיווג על דרך ראוה מדברת. דכשהוא לשם שמים מפריד קליפה זו ולא ידע דבר רע. א"נ אפשר לרמוז בהאי קרא מה שכתבתי אני בעניי בדרושים באורך ותורף הדבר בקצור הוא דאין מעבירין על המצות כשהם מצות חלוקות. אך במצוה עצמה להמתין לעשותה באופן היותר טוב שרי ועדיף טפי על דרך שכתב הרב תרומת הדשן ז"ל להמתין לברך על הלבנה עד מוצאי שבת קדש. אך במצות חלוקות לגמרי אין מעבירין על המצות כמו שהעלה הגאון מהר"ר צבי אשכנזי ז"ל בתשובותיו סימן ק"ו. וז"ש שומר מצוה שהוא ממתין לעשותה כמו ברכת הלבנה להמתין לברך עד מ"ש לא ידע דבר רע דאין בו חטא שמעביר על המצוות. אך זה דוקא במצוה אחת לעשותה באופן משובח שומר מצוה דייקא. אבל עת ומשפט אם הם מצות חלוקות איכא אין מעבירין וגם בתמידין ומוספין נחשב הכל מצוה אחת ידע לב חכם להתבונן בדינין לכוין אל האמת: עת אשר שלט האדם וכו'. פירש רבינו האר"י ז"ל שהסט"א עושקת הנשמות כמו נשמת אברהם אע"ה שהיתה מוטמעת בין הקליפות ובאה כשתרח ראש לעע"ז תבע אמתלאי בנדתה וחשב הסט"א זה עת לשחוק דנשמת אברהם תלכד יותר בסט"א ומקיש הויה ליציאה. אבל לרע לו שאברהם אע"ה ראש המאמינים ומילא העולם חסד זהת"ד וא"ש לפי מ"ש ר"ת דהאדם הם הגוים ודוק: ובכן ראיתי רשעים קבורים וכו'. פירש בספר מקור חיים כי הרשעים יבואו בגלגול לתקן אשר עיותו ולקיים איזה מצות שביטלו וישובו בתשובה באותו פרק באותו אשה. וז"ש ראיתי רשעים קבורים שמתו ונקברו. ובאו ממקום קדוש יהלכו ממחצב הראשון. וכשבאו בעה"ז וישתבחו בעיר אשר כן עשו באותו מקום ובאותה אשה ומשתבחים ששבו בתשובה שלימה:

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך