פסוק א:נסו ואין רודף רשע - הרשעים ינוסו או כמו נסים ואין רשע רודף אותם, אבל רודף אותם קול עלה נדף, ככפיר שיושב לבטח, כן הם בוטחים ואינם נסים.
פסוק ב:בפשע ארץ - עם הארץ יש להם רבים שרים להשחיתם ובעבור אדם מבין יודע דעת, שישיבם מפשעם, כן יאריך העם.
פסוק ג:סוחף - שוטף, או סוחב הזרעים.
פסוק ד:יהללו רשע - בעבור שילך בדרכיהם.
פסוק ד:יתגרו בם - בעוזבי התורה.
פסוק ה:אנשי רע - שיתעסקו במעשה הרע לא יבינו משפטי ה'.
פסוק ה:ומבקשי ה' - בבית תפלתו אז יבוקש המשפט מפיהו ע"י נביא, הם יבינו כל דבר טוב.
פסוק ו:בתומו - בדרך תומו.
פסוק ז:ורועה - מן רעה המלך.
פסוק ז:זוללים - המתאווים לאכל בשר והעד זוללי בשר.
פסוק ז:יכלים – יתן כלימה.
פסוק ח:לחונן - לאיש שיחון הדלים.
פסוק ט:גם תפלתו - שיתפלל לשם בצרתו יתעב.
פסוק י:משגה - מדרכם אולי יכשלו בדרך רע.
פסוק י:בשחותו - שעשה ללכדם הוא יפול.
פסוק י:ינחלו טוב - אחרי מות המשגה.
פסוק יא:ודל מבין - יוכל לחקור בדבר, שהוא חכם בעיניו.
פסוק יב:רבה - גדולה תפארת שיתפארו עם הארץ בראותם הצדיקים שמחים ועליצים.
פסוק יב:יחופש אדם - שהרשעים יחפשו הונם ויעשקום.
פסוק יד:מפחד תמיד - מן השם ולא יפשע.
פסוק יד:ומקשה לבו - לבלתי הבין התוכחה.
פסוק יד:יפול ברעה - שחשב לעשות.
פסוק טו:ארי, נגיד - [טו-טז] חסר כ"ף.
פסוק טו:שוקק - מן שוק, כלומר דורס, כן מושל שהוא רשע על עם דל, וכן נגיד שהוא חסר תבונה, נמשל לארי ולדוב בעשקו העניים.
פסוק טז:שונאי - ביו"ד להורות, כי על המושל והנגיד ידבר.
פסוק יז:אדם עשוק בדם - כמו עושק וכן אגור כמו אוגר השדודה, כמו השודדה השכוני, כמו השוכן, ומי שהוא עושק בדם נפש, רוצח עונותיו יביאוהו לצרה, שילך אל הבור להמית נפשו ולהשליכה במקום רע ולא ימצא מי ישיבנו. פרוש אחר: אדם עשוק מממונו ומעצמו בעבור דם נפש ששפך עד רדתו לבור, הוא ינוס ממקום למקום כי הוא מפחד על נפשו והבור רמז לקבר.
פסוק יז:אל יתמכו בו - דרך אזהרה, כלומר שלא יתמכוהו אחרים בנפלו ולא ירחמו עליו, בשביל שהשחית הנוצר בצלם אלהים.
פסוק יח:הולך - בדרך תמים והעד ונעקש דרכים מצד דרכיו המעוקשים.
פסוק יח:דרכים - אינם שתים לבד, והעד באחת, שהבי"ת נקודה בשבא, כלומר באחת מהן.
פסוק יט:ומרדף - פועל יוצא ללב.
פסוק יט:וריקים - הם המורדפים והרדיפה היא המהירות ללכת אותם ריקים, שהם רשים שאין להם מאומה. וכן: נעור וריק:
פסוק כ:איש אמונות - שיעשה אמונות הוא רב ברכות, כלומר שיברכוהו אחרים, או השם והוא הנכון, וסוף הפסוק לעד: ואץ. ממהר להעשיר לא יהיה נקי מן השבר.
פסוק כא:לא טוב - דבק בפסוק פנים ואחור, וכן הוא הפירוש ובעבור פת לחם שיפשע וימרוד גבר לא טוב.
פסוק כב:נבהל להון - כפירוש ואץ להעשיר, כלומר נבהל ואץ לקבץ הון יקרא איש רע, עין שעינו רעה כמו: ורעה עיניך.
פסוק כב:חסר - כשיקבצנו ולא יתן לעני ממנו.
פסוק כג:אחרי - אמר שלמה: מי שיוכיח אדם אחר מצותי, חן ימצא בעין כל רואיו יותר מן המחליק לו לשונו.
פסוק כד:אין פשע - אין עלי פשע, כי יאמר שלי הוא באמת.
פסוק כד:חבר הוא לאיש משחית - הונו, כי הוא יסיתהו לגזול אביו.
פסוק כה:רחב נפש - כענין שנפשו רחבה ואינה מפחדת מהשם.
פסוק כה:יגרה מדון - יערב.
פסוק כה:ידושן - ישבע דשן.
פסוק כו:בוטח בלבו הוא כסיל - והולך בדרך חכמים לבטוח בשם - ימלט מצרה.
פסוק כז:נותן לרש - אין לו מחסור, כי השם ימלא צרכיו כענין מלוה ה' חונן דל.
פסוק כז:ומעלים עיניו - מן העניים, רוב מארות לו.
פסוק כח:יסתר אדם - הם עושי משפט שיסתרו מפני הרשעים, וסוף הפסוק לעד.