פסוק א:כשלג - לא נאה בקיץ, וכמטר - שלא נאה בקציר, כן לא נאה לכסיל כבוד שיכבדוהו אחרים.
פסוק ב:כצפור, שוט, אל, ענה - [ב-ה] ד' דבקים. וטעם שמות העופות והבהמות אשר פרשו הראשונים, הם כחלומות בלי פתרון והזכיר הצפור והדרור, כי הם דרות בבתים עם בני אדם וצריכין לנוד מהרה ממקום למקום מפני העוברים והשבים, כן מהרה קללת חנם לו לכסיל המקלל תבא, והעד: אל תען כסיל. וכתיב לא באל"ף, להודיע כי למקלל תבא ולאשר יקולל לא תבא.
פסוק ג:שוט - כמו שבט ומתג ידוע, להודיע כי ג' ראויים להכותם.
פסוק ד:אל תען כסיל - כאשר יקללך.
פסוק ד:תשוה - כמו תדמה, אבל ענהו בדבר חכמה כנגד אולתו, והודיעהו סכלותו שלא יהיה חכם בעיניו.
פסוק ו:מקצה - וקוצץ ענין אחד, כמו שוגג ומשגה כותת רגליו ושותה חמס שיחמסהו הכסיל. פרוש אחר: מקצה - מן קצה האחד ואחרי הקצות את הבית הסר הקצוות והוא הטיט אשר על האבנים. ופירוש: מקצה מרחוק אל הקצה רגליו ואינו הולך לצרכו.
פסוק ו:וטעם חמס שותה – מחמס, שעושה בשלוח ביד כסיל דבריו ישתנו.
פסוק ז:דליו - מן כי דליתני, שטעמו הרימותני והוא חסר ה"א התימה, כלומר הדליו והרימו השוקים מפסח אחר, שאין לו רגלים כלומר משל בלי שכל כגוף בלי רגל. פרוש אחר: דליו - כמו דללו ויו"ד דליו כאל"ף בזאו נהרים, כלומר דללו השוקים מהפסח מבלי רגלים, וכן משל בלי שכל.
פסוק ח:כצרור אבן - איננה ראויה יקרה בעבור שאיננה מתוארת ביוקר.
פסוק ח:ומרגמה - דבר משובח וחברו ארגמן וכן רגמתם, שטעמו תפארתם. וכן פירוש כצרור שיצרור אדם אבן דקה במרגמה בתוך צרור, כן נותן לכסיל כבוד. מדמה הצרור כנגד הנותן. והאבן כנגד הכסיל. ומרגמה כנגד הכבוד.
פסוק ט:חוח - שעלה ביד שכור להכאיב בו בני אדם.
פסוק ט:ומשל בפי כסילים - מדמה לחוח המכאיב, בעבור שידבר משל ואין לו שכל.
פסוק י:רב - מן רבי המלך, כלומר כי הרב והגדול בעם הוא מחולל הכל ומושל ונותן שכר לכסיל ומכריחו בעבודתו, וכן שוכר עוברים והם הסרבנים כמו מדוע אתה עובר. פרוש אחר: זה הפסוק דבק בעליון.
פסוק י:ומלת רב – הרבה, כמו: רב לכם. וכן פירוש: הכסיל הממשל משלים רבים, מחולל כל אדם כחוח ביד שכור, ומי ששוכר הכסיל ונותן שכר לעוברים, עובד מצות שאין יכולת להכריחם מדומה, וכן עברו ונענשו.
פסוק יא:ככלב - אחר שיקיאנו ישוב ויאכלנו, כן הכסיל שונה פעם שנית לעשות אולת ולא יתבייש.
פסוק יב:חכם בעיניו - למראה עיניו והוא העצל, והעד: חכם עצל בעיניו.
פסוק יב:תקוה - טעמו יקוה להיות כסיל ממנו מן העצל. פרוש אחר: יש לכסיל תקוה שיבואהו מה שיקוה לאל יותר מן העצל.
פסוק יג:שחל בדרך - עילה ותואנה כדי שלא יצא להתעסק במלאכה והזכיר ענין העצל לבלתי הדמות אליו.
פסוק יד:הדלת - התי"ו שרש כתי"ו קשת או התי"ו תחת ה"א.
פסוק יד:תסוב - דבק בפסוק פנים ואחור.
פסוק יד:צירה - מן תרגום תרתין צירין והם הפותות וכן הפירוש הדלת תסוב על צירה בהסגרה ובהפתחה, וכן עצל יסוב על מטתו מצד אל צד ולא יקום לבקש מחייתו, על כן אחריו טמן.
פסוק יד:פרוש אחר: הדלת תסוב - על שיפתחו הדלתות לצאת איש ואיש למלאכתו ועדיין העצל על מטתו.
פסוק טו:נלאה - מרוב חפוש כדי שישיבנה אל פיהו ולא ימצא מאומה, על כן צריך האדם לבקש מזונותיו.
פסוק טז:משבעה - יתכן שהם רואי פני המלך.
פסוק טז:משיבי טעם - אחר שהמלך ישאלם דברו, אין ללמוד ממנו.
פסוק יז:מחזיק באזני כלב - חסר כ"ף כמחזיק באזני כלב שאין ראוי לעשות, כן מדומה למתעבר על ריב לא לו.
פסוק יז:ומתעבר – כועס במריבה ומדת עברה שעברה על מדת הרצון.
פסוק יח:כמתלהלה - כמשתטה כמו: ותלה ארץ מצרים, כלומר נסתכלה עצתם, כלומר כמשתטה היורה זיקים, כלומר משליך ניצוצות וחצים וכלי מות.
פסוק יט:משחק - אחרים כן המרמה חברו ואמר לרעהו המתרעם ממנו.
פסוק יט:משחק אני – ממך רמיתיך ואין נכון לעשות כן.
פסוק כ:באפס. פחם - באפס באין.
פסוק כ:ישתוק - תרגום מחריש שתיק, כלומר ישתוק איש מדון.
פסוק כא:פחם - מן ימטר על רשעים פחים ופחים על משקל אחים וזה הפסוק הפך הראשון.
פסוק כא:לחרחר - מן על תתחר, והוא אל תתערב.
פסוק כב:כמתלהמים - הפוך מן והלמה סיסרא והוא פועל יוצא, כמו התגלחו את נזרו. פירוש: כמכים כן דברי הנרגן והוא הרכיל, כענין לכו ונכהו בלשון והם הדברים.
פסוק כג:כסף, בשפתיו, כי, תכסה, כורה - [כג-כז] ה' דבקים.
פסוק כג:כסף - סמוך אל סיגים.
פסוק כג:דולקים - מן דלקת והזכיר הכסף, כי לבת הדולקת היא שמדמה אליו והחרש, מדומה למחשבת השנאה וכן הפירוש ככסף מזוקק מסיגים שהוא מצופה על חרש, כן שפתים דולקים ובוערים מדומים לכסף, כלומר ככסף שהוא נכר כשהוא מצופה על החרס, כן בשפתיו הדולקים ינכר שונא.
פסוק כד:ובקרבו - כלומר בקרב לבו ישית המרמה, שיחשוב לרמות רעהו.
פסוק כה:וכי - ידבר תחנונים השונא אל תאמן בו,
פסוק כה:כי שבע תועבות – שיתעבם השם, הם בלבו לעשותם, והם הנזכרים למעלה בפסוק שש הנה, ותכסה השנאה בלב השונא, בעבור משאון שיבואהו יכסה ויעלים השנאה, כי אז תגלה רעתו הנגזרת עליו בתוך קהל בגלוי, והמשל: כורה שחת בה יפול והגולל אבנים להכות אחר אליו תשוב, כי השם ישיבה אליו ע"י אחר ויהיה מוכה בה.
פסוק כז:פרוש אחר: גולל - כמו: וגללו את האבן כלומר וגולל אבן גדול סביב תשוב אליו, ג"כ מסבב רעה לרעהו אליו תשוב.
פסוק כח:ישנא דכיו - דבק בפסוק פנים ואחור, כלומר לשון דבור שקר ישנא איש דכיו וישנא פה דובר חלקות, אשר יעשה מדחה - לדחות אחר.