תנ"ך על הפרק - משלי כא - לפרק כ"א / הרב חיים בן סניור שליט"א

תנ"ך על הפרק

משלי כא

738 / 929
היום

הפרק

פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְהוָ֑ה עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ׃כָּֽל־דֶּרֶךְ־אִ֭ישׁ יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהוָֽה׃עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָ֖ר לַיהוָ֣ה מִזָּֽבַח׃רוּם־עֵ֭ינַיִם וּרְחַב־לֵ֑ב נִ֖ר רְשָׁעִ֣ים חַטָּֽאת׃מַחְשְׁב֣וֹת חָ֭רוּץ אַךְ־לְמוֹתָ֑ר וְכָל־אָ֝֗ץ אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃פֹּ֣עַל א֭וֹצָרוֹת בִּלְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר הֶ֥בֶל נִ֝דָּ֗ף מְבַקְשֵׁי־מָֽוֶת׃שֹׁד־רְשָׁעִ֥ים יְגוֹרֵ֑ם כִּ֥י מֵ֝אֲנ֗וּ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃הֲפַכְפַּ֬ךְ דֶּ֣רֶךְ אִ֣ישׁ וָזָ֑ר וְ֝זַ֗ךְ יָשָׁ֥ר פָּעֳלֽוֹ׃ט֗וֹב לָשֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מִ֝דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃נֶ֣פֶשׁ רָ֭שָׁע אִוְּתָה־רָ֑ע לֹא־יֻחַ֖ן בְּעֵינָ֣יו רֵעֵֽהוּ׃בַּעְנָשׁ־לֵ֭ץ יֶחְכַּם־פֶּ֑תִי וּבְהַשְׂכִּ֥יל לְ֝חָכָ֗ם יִקַּח־דָּֽעַת׃מַשְׂכִּ֣יל צַ֭דִּיק לְבֵ֣ית רָשָׁ֑ע מְסַלֵּ֖ף רְשָׁעִ֣ים לָרָֽע׃אֹטֵ֣ם אָ֭זְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּ֑ל גַּֽם־ה֥וּא יִ֝קְרָ֗א וְלֹ֣א יֵעָנֶֽה׃מַתָּ֣ן בַּ֭סֵּתֶר יִכְפֶּה־אָ֑ף וְשֹׁ֥חַד בַּ֝חֵ֗ק חֵמָ֥ה עַזָּֽה׃שִׂמְחָ֣ה לַ֭צַּדִּיק עֲשׂ֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃אָדָ֗ם תּ֭וֹעֶה מִדֶּ֣רֶךְ הַשְׂכֵּ֑ל בִּקְהַ֖ל רְפָאִ֣ים יָנֽוּחַ׃אִ֣ישׁ מַ֭חְסוֹר אֹהֵ֣ב שִׂמְחָ֑ה אֹהֵ֥ב יַֽיִן־וָ֝שֶׁ֗מֶן לֹ֣א יַעֲשִֽׁיר׃כֹּ֣פֶר לַצַּדִּ֣יק רָשָׁ֑ע וְתַ֖חַת יְשָׁרִ֣ים בּוֹגֵֽד׃ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּ֑ר מֵאֵ֖שֶׁתמדוניםמִדְיָנִ֣יםוָכָֽעַס׃אוֹצָ֤ר ׀ נֶחְמָ֣ד וָ֭שֶׁמֶן בִּנְוֵ֣ה חָכָ֑ם וּכְסִ֖יל אָדָ֣ם יְבַלְּעֶֽנּוּ׃רֹ֭דֵף צְדָקָ֣ה וָחָ֑סֶד יִמְצָ֥א חַ֝יִּ֗ים צְדָקָ֥ה וְכָבֽוֹד׃עִ֣יר גִּ֭בֹּרִים עָלָ֣ה חָכָ֑ם וַ֝יֹּ֗רֶד עֹ֣ז מִבְטֶחָֽה׃שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֽׁוֹ׃זֵ֣ד יָ֭הִיר לֵ֣ץ שְׁמ֑וֹ ע֝וֹשֶׂ֗ה בְּעֶבְרַ֥ת זָדֽוֹן׃תַּאֲוַ֣ת עָצֵ֣ל תְּמִיתֶ֑נּוּ כִּֽי־מֵאֲנ֖וּ יָדָ֣יו לַעֲשֽׂוֹת׃כָּל־הַ֭יּוֹם הִתְאַוָּ֣ה תַאֲוָ֑ה וְצַדִּ֥יק יִ֝תֵּ֗ן וְלֹ֣א יַחְשֹֽׂךְ׃זֶ֣בַח רְ֭שָׁעִים תּוֹעֵבָ֑ה אַ֝֗ף כִּֽי־בְזִמָּ֥ה יְבִיאֶֽנּוּ׃עֵד־כְּזָבִ֥ים יֹאבֵ֑ד וְאִ֥ישׁ שׁ֝וֹמֵ֗עַ לָנֶ֥צַח יְדַבֵּֽר׃הֵעֵ֬ז אִ֣ישׁ רָשָׁ֣ע בְּפָנָ֑יו וְ֝יָשָׁ֗ר ה֤וּא ׀יכיןיָבִ֬יןדרכיודַּרְכּֽוֹ׃אֵ֣ין חָ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה לְנֶ֣גֶד יְהוָֽה׃ס֗וּס מ֭וּכָן לְי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה וְ֝לַֽיהוָ֗ה הַתְּשׁוּעָֽה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב חיים בן סניור שליט
מאת:

לפרק כ"א

עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָ֖ר לַי-הוָ֣ה מִזָּֽבַח׃
(משלי כא ג)

אחד ההסברים מדוע דוד לא היה זה שבנה את בית המקדש הוא מפני שעשה משפט וצדקה לכל עמו בצורה מוחלטת ומושלמת והרי נאמר: "עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָ֖ר לַי-הוָ֣ה מִזָּֽבַח׃".

נֶ֣פֶשׁ רָ֭שָׁע אִוְּתָה־רָ֑ע לֹא־יֻחַ֖ן בְּעֵינָ֣יו רֵעֵֽהוּ׃
(משלי כא י)

המספר לשון הרע אינו נהנה מהאיסור כמו האוכל והשותה דברים אסורים וכו'. לכן אם בכל זאת מדבר הרי זה מראה שיש בו נפש לא מתוקנת כמאמר שלמה: "נֶ֣פֶשׁ רָ֭שָׁע אִוְּתָה־רָ֑ע"(משלי כא י). אדם שיש לו נפש רעה נמשך אל הרע בטבעו גם אם אינו נהנה מזה.

שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֽׁוֹ׃
(משלי כא כג)

יש לשאול, דוד המלך אמר: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע"(תהילים לד יג-יד), שלמה בנו אומר בפרקנו, "שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֽׁוֹ׃"(משלי כא כג). מה בא שלמה המלך להוסיף על דברי אביו?

מסביר הרב המדרש והמעשה (פרשת טהרות דרוש א'):

הגמרא אומרת: "שתי חומות יש לה ללשון, זו לפנים מזו ואמת המים עוברת ביניהן"(ערכין טו.). הלשון הינו האיבר היחיד שאין בו עצמות וסחוסים וכולו בשר. בנוסף לכך, כל האיברים נמצאים במצב של הכנה לפעולה ואילו הלשון מאוזנת. כלומר, כדי שתפעל יש לה להזדקף ואחר כך להתחיל לפעול.

הלשון הרכה, נטולת העצמות, יש בכוחה לשבור גרם, דהיינו עצמות קשות, כמאמר שלמה בפרק כ"ה, "וְלָשׁ֥וֹן רַ֝כָּ֗ה תִּשְׁבׇּר־גָּֽרֶם׃"(משלי כה טו). כלומר, האדם המדבר ברכות ובעדינות כלפי חברו יוכל להשפיע עליו ולשכנעו גם כאשר השני עקשן ותקיף בדעותיו.

מטרת הבריאה החריגה הזאת משום שהלשון הינה מסוכנת מאוד ומזיקה בפעולתה, לפיכך הקב"ה הקשה עליה לפעול כדי לשמור את האדם מהחטא. הקב"ה ידע את הסכנות הטמונות בלשון ולכן הגביל אותה, כדי לאפשר לאדם להגיע לידי שתיקה ואיפוק.

הקב"ה לא הסתפק בכך שהאדם ישתוק מלדבר דברים אסורים, דהיינו פעילות פסיבית. ה' רצה שהאדם ישתמש בלשונו כדי להתעלות בעבודת ה' ללמוד תורה, להשכין שלום בין אדם לחברו, לקרב אנשים לתורה ועוד. אלא דא עקא, כאשר פותח האדם את פיו לדבר, כבר היצר הרע עומד בפתח ומכשיל את האדם בדיבורים אסורים ושכרו יצא בהפסדו.

עתה נבין את תוספת שלמה על דברי אביו: דוד המלך מציע לנו עסקה טובה וכדאית מאד. הוא מציע לאדם לנצור לשונו מרע, דהיינו לא להכשל בדברים אסורים, ובנוסף לכך להדריך אחרים בעבודת ה', ללמוד תורה ולהביא שלום בין אדם לחברו. אדם כזה זוכה לשני עולמות, לחיי נצח בעולם הבא, ולחיי שלוה בעולם הזה.

אדם שאינו יכול לבצע את הצעתו של דוד אין לומר אבד שברו ובטל סיכויו, אלא יכולים להציע לו עצה קלה יותר לפיה יזכה לחיים טובים ושלמים בעולם הזה. לאיש כזה מציע שלמה המלך את עצתו והיא: "שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֽׁוֹ׃"(משלי כא כג). שלמה אומר: האדם ששומר פיו ולשונו מלשון הרע אך איננו משלים את חובתו ואיננו לומד תורה כראוי אינו משתמש בלשון בדרך החיובית והפעילה אלא מסתפק באי עשית רע לזולתו, יזכה להינצל מנזקים גשמיים בעולם הזה ויוכל לכלות ימיו בטוב ושנותיו בנעימים.

  באדיבות הרב, מתוך ספריו 'אמרי ח"ן – שמות, יהושע שופטים, מלכים'

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך