תנ"ך על הפרק - משלי יח - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי יח

735 / 929
היום

הפרק

לְֽ֭תַאֲוָה יְבַקֵּ֣שׁ נִפְרָ֑ד בְּכָל־תּ֝וּשִׁיָּ֗ה יִתְגַּלָּֽע׃לֹֽא־יַחְפֹּ֣ץ כְּ֭סִיל בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֝֗י אִֽם־בְּהִתְגַּלּ֥וֹת לִבּֽוֹ׃בְּֽבוֹא־רָ֭שָׁע בָּ֣א גַם־בּ֑וּז וְֽעִם־קָל֥וֹן חֶרְפָּֽה׃מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים דִּבְרֵ֣י פִי־אִ֑ישׁ נַ֥חַל נֹ֝בֵ֗עַ מְק֣וֹר חָכְמָֽה׃שְׂאֵ֣ת פְּנֵי־רָשָׁ֣ע לֹא־ט֑וֹב לְהַטּ֥וֹת צַ֝דִּ֗יק בַּמִּשְׁפָּֽט׃שִׂפְתֵ֣י כְ֭סִיל יָבֹ֣אֽוּ בְרִ֑יב וּ֝פִ֗יו לְֽמַהֲלֻמ֥וֹת יִקְרָֽא׃פִּֽי־כְ֭סִיל מְחִתָּה־ל֑וֹ וּ֝שְׂפָתָ֗יו מוֹקֵ֥שׁ נַפְשֽׁוֹ׃דִּבְרֵ֣י נִ֭רְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִ֑ים וְ֝הֵ֗ם יָרְד֥וּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃גַּ֭ם מִתְרַפֶּ֣ה בִמְלַאכְתּ֑וֹ אָ֥ח ה֝֗וּא לְבַ֣עַל מַשְׁחִֽית׃מִגְדַּל־עֹ֭ז שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בּֽוֹ־יָר֖וּץ צַדִּ֣יק וְנִשְׂגָּֽב׃ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ וּכְחוֹמָ֥ה נִ֝שְׂגָּבָ֗ה בְּמַשְׂכִּיתֽוֹ׃לִפְנֵי־שֶׁ֭בֶר יִגְבַּ֣הּ לֵב־אִ֑ישׁ וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃מֵשִׁ֣יב דָּ֭בָר בְּטֶ֣רֶם יִשְׁמָ֑ע אִוֶּ֥לֶת הִיא־ל֝֗וֹ וּכְלִמָּֽה׃רֽוּחַ־אִ֭ישׁ יְכַלְכֵּ֣ל מַחֲלֵ֑הוּ וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה מִ֣י יִשָּׂאֶֽנָּה׃לֵ֣ב נָ֭בוֹן יִקְנֶה־דָּ֑עַת וְאֹ֥זֶן חֲ֝כָמִ֗ים תְּבַקֶּשׁ־דָּֽעַת׃מַתָּ֣ן אָ֭דָם יַרְחִ֣יב ל֑וֹ וְלִפְנֵ֖י גְדֹלִ֣ים יַנְחֶֽנּוּ׃צַדִּ֣יק הָרִאשׁ֣וֹן בְּרִיב֑וֹיבא־וּבָֽא־רֵ֝עֵ֗הוּ וַחֲקָרֽוֹ׃מִ֭דְיָנִים יַשְׁבִּ֣ית הַגּוֹרָ֑ל וּבֵ֖ין עֲצוּמִ֣ים יַפְרִֽיד׃אָ֗ח נִפְשָׁ֥ע מִקִּרְיַת־עֹ֑זומדוניםוּ֝מִדְיָנִ֗יםכִּבְרִ֥יחַ אַרְמֽוֹן׃מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ תִּשְׂבַּ֣ע בִּטְנ֑וֹ תְּבוּאַ֖ת שְׂפָתָ֣יו יִשְׂבָּֽע׃מָ֣וֶת וְ֭חַיִּים בְּיַד־לָשׁ֑וֹן וְ֝אֹהֲבֶ֗יהָ יֹאכַ֥ל פִּרְיָֽהּ׃מָצָ֣א אִ֭שָּׁה מָ֣צָא ט֑וֹב וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְהוָֽה׃תַּחֲנוּנִ֥ים יְדַבֶּר־רָ֑שׁ וְ֝עָשִׁ֗יר יַעֲנֶ֥ה עַזּֽוֹת׃אִ֣ישׁ רֵ֭עִים לְהִתְרֹעֵ֑עַ וְיֵ֥שׁ אֹ֝הֵ֗ב דָּבֵ֥ק מֵאָֽח׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

לתאוה יבקש נפרד וכו'. אמרו בב"ר זה לוט ובכל תושיה יתגלע שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובתי מדרשות וכתבו המפרשים שבהקיץ נתאוה ובשכרתו עשה. ואפשר לרמוז כי ר"ת לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה ר"ת לי"ן ב"ת ועמ"ש בעניותי בנחל פרשת וירא בס"ד:מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו. אפשר במ"ש בירושלמי סוף פ"ח דפאה אית הוו סבין ביומן מן דהוו יהבין לון מבין ריש שתא לצומא רבא נסבין מן בתר כן לא נסבין אמרי דשתן גבן והרב יפה מראה ומהר"ר אליהו ז"ל פירשו איזה פירושים והעיקר נראה כדפירש הרב מהר"ם די לונזאנו ז"ל בכ"י דשתן גבן פירוש יש לנו הוצאת כל השנה עכ"ד וטעם זקנים לזכות ישראל שיעשו צדקה בהני יומי עם אנשים הגונים ויריאים ואז"ל דצדקה מהפכת מדת הדין למדת רחמים וז"ש מתן אדם ירחיב לו כי מדת הדין היא קצרה בלי ויתור וע"י הצדקה ירחיב לו שמתהפכת למדת רחמים רח"ב רח"ב. ולפני גדולים ינחנו כהנהו סבי קדישי שלזכות היו לוקחים. א"נ במשז"ל עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצות אצל בעלי תורה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף ועט"ר אמ"ן עדן היה מקשה דמאי טיבותא לבעלי עושר עמי הארץ לישב אצל בעלי תורה הלא יבושו ויכלמו דלא ידעי מאי קאמרי רבנן. והוא ז"ל מצא משם רז"ל שהמחזיק ביד ת"ח ובשבילו למד הרבה הת"ח כשיפטר המחזיק מלמדים אותו תורה ובהא א"ש דבעלי מצות שהם המחזיקים ביד הת"ח הם אצל בעלי תורה כי גם הם בני חיל חילא לאוריתא ורז"ל באומרם דעתיד לעשות צל וחופה לבעלי מצות אצל בעלי תורה שתים זו שמענו דיהיו ת"ח ויהיו אצלם במעלה זהת"ד ז"ל. ואפשר זה רמז מתן אדם ירחיב לו שהמחזיק לת"ח ירחיב לו בתורה ע"ד מ"ש הרחב פיך ואמלאהו בדברי תורה כתיב. ולפני גדולים ינחנו דהקב"ה יעשה לו צל וחופה אצל בעלי תורה א"נ אפשר במ"ש רז"ל אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה צדקה ואמרו במדרש ובזהר הקדוש דהקדים זבולון ליששכר בגין דאפיק פתא מפומיה ויהב ליה ליששכר. וז"ש מתן אדם ירחיב לו דמאי דהוו מצומצמין עתה שעשה צדקה ירחיב לו ויהיה בריוח ואם החזיק בידי ת"ח לפני גדולים ינחנו קודם הגדולים יהיה נזכר לטובה כמו שהקדים הכתוב זבולון ליששכר:אח נפשע מקרית עז וכו'. בילקוט ויקח קרח זש"ה אח נפשע מקרית עז זה קרח וכו' ומדינים כבריח ארמון עשה דינים עם משה והעלה הארץ בריחיה בעדו עכ"ל ואפשר במ"ש רבינו האר"י זצ"ל דש"ח ניצוצות רעות של הבל הם עיקר נפש קרח ואח"כ נתעבר בו בחינת הרע שברוח קין. ומשה רע"ה היה הטוב שבהבל ועפ"ז מדוקדק אח נפשע שכבר פשע ויקם קין ויהרוג הבל ועתה עוד הפעם סירכיה נקיט ועיין בראש דוד סדר קרח ומשם באר"ה:מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע. אפשר לומר במ"ש פ"ק דפאה ובבבלי פ"ק דקדושין הזכות יש לה קרן ויש לה פירות ומקשים דהכא משמע דכל המצות יש להם פירות וכן בש"ט אמרו שהקב"ה זורע המצות והתנן אלו דברים אוכל מפירותיהם ותירצתי בעניותי דאלו המצות דקתני דאוכל מפירותיהם תכף בעשייתם קובע לו פירות קודם זריעה ואח"כ זורעם והפירות שיוצאין יתן להם כמ"ש באהבת דוד דף פ' וז"ש מפרי פי איש בת"ת תשבע בטנו תכף נותן פירות ואחר שזורע התורה תבואת שפתיו ישבע והרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו ז"ל בדרשותיו כ"י פירוש דע"י עסקו בתורה יוכל להתיר דבר שנראה אסור כההיא דעזא כרכום בחולין דף נ"ט שהתירו ואכל ממנו וזהו תשבע בטנו ותבואת שפתיו ישבע דברו עגלא תלתא ואכלי ליה כמ"ש בסנהדרין דף ס"ה וז"ש מות וחיים ביד לשון דברו ליה ואכלי ליה א"נ מות וחיים ביד לשון דברית כרותה לשפתים כמ"ש הות כשגגה וכו' וכן לטוב ונשובה אליכם וז"ש מות וחיים ביד לשון אפילו שהוא לא כיוין לזה ולזה לא אמר בלשון:מצא אשה מצא טוב. שהיא התורה דשרוי בלא אשה שרוי בלא תורה ויזכה לבנים ממזל עליון וזהו ויפק רצון אותיות נוצר מה' ע"ד ויעתר יצחק וכו':

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך