כל הנשמה תהלל י-ה
פתיחתו של ספר תהלים בפרק קצר בן שישה פסוקים, העוסק בשבחו של "הָאִ֗ישׁ", אשר "בְּתוֹרַ֥ת יְ-הוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ".
סיומו של ספר תהלים אף הוא בפרק קצר בן שישה פסוקים, העוסק בשבחו של הקב"ה. פרק סיום זה הוא האחרון בקבוצה של שישה "פרקי תהילה" החותמת את ספר תהלים כולו. הפרק הראשון בקבוצה ב"פרקי תהילה" פותח במילים "תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד"(תהילים קמה א). על פרק זה "אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא: כל האומר 'תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד' בכל יום שלש פעמים – מובטח לו שהוא בן העולם הבא"(ברכות ד:).
ששת פסוקי הפרק החותם את הספר, פסוקי תהילה לבורא העולם, רומזים אולי על ששת הימים שבהם ברא את העולם, ואולי רומזים ששת פסוקי פרק הפתיחה של הספר, פסוקי תהילה ל'איש' אשר נעשה שותף למעשה הבריאה, בהגותו בתורה. הגמרא מקשרת ביניהם ואומרת:
אמר רבי אלעזר: אילמלא תורה – לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (ירמיהו לג כה): "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי".
(פסחים סח:)
ואולי ניתן לומר כי אם פרקנו קשור לבריאת העולם, הרי שב"פסוקי דזמרה" בתפילת שחרית אנו נוהגים לכפול את הפסוק האחרון של הפרק "כל הנשמה תהלל י-ה", כדי שיהיה פסוק שביעי, שלא "לקפח" את היום השביעי, אשר "בו שבת מכל מלאכתו".
נעים זמירות ישראל מהלל את בורא העולם על ארבע פנים בהתגלותו אלינו:
א. בקדשו
ב. ברקיע עוזו
ג. בגבורותיו
ד. ברב גדלו
את תהילותיו לבורא עולם מהלל דוד המלך בעשר צורות:
א. בתקע שופר ב. בנבל ג. בכינור
ד. בתוף ה. במחול ו. במינים
ז. בעוגב ח. בצלצלי שמע ט. בצלצלי תרועה
י. "כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה" – פעולתו של האדם עצמו היא.
תהילה על ארבע פנים בהתגלות הבורא, כנגד "שם של ארבע אותיות".
תהילה בעשר צורות, כנגד "עשרה מאמרות" שבהם נברא העולם, ואולי גם כנגד עשרת הדברות.
"הַֽלְלוּ־אֵ֥-ל בְּקָדְשׁ֑וֹ" - קודש הוא דבר המופרש ונבדל מבני האדם. הגמרא מסבירה את המילה "קידושין", "אסר לה (הבעל את אשתו) על כל העולם כהקדש"(קידושין ב:). וכך הבינו בעלי התוספות את הביטוי "הרי את מקודשת לי"(תוס' שם), "מקודשת לעולם בשבילי". כך היא מציאות הבורא בעולם: מחד גיסא, "מלוא כל הארץ כבודו" ו"לית אתר דפנוי מיניה", ומאידך גיסא, נעלם הוא: "איה מקום כבודו?" ובקדושתו – אינו נראה קשור לעולם הזה שהוא מנהיגו, ולא לעולם הבא שמשובח בו ביותר.
"הַֽלְלוּ־אֵ֥-ל" - השם "א-להים" כשלעצמו – מידת הדין, אבל תחילתו, "א-ל", משמעותה מידת הרחמים, ללמדנו כי תחילתו של דין היא רחמים. כמו כן, מידת הרחמים באה לידי ביטוי בשם בן ארבע אותיות י-הוה, אבל שתי אותיות השם הראשונות, י-ה, הן שם של דין, ובהן יצר הקב"ה את שני העולמות – הזה והבא – "בי-ה ה' צור עולמים"(ישעיה כו ד).
"הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃" - בפנינו, בעולם הזה, הוא "א-ל מסתתר"(ישעיה מה טו), אבל בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ, "כָל־מַלְאָכָ֑יו כָּל־צְבָאָֽיו׃"(תהלים קמח), לפניהם גלויות פעולותיו ואורחותיו, וכל אחד בדרגתו מהלל ומשבח אותו. כל יושבי רְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ "הַֽ֝לְל֗וּהוּ" יחד, ובכל זאת "הַֽ֭לְלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ"(תהילים קמח ג) בנפרד, "הַ֝לְל֗וּהוּ כָּל־כּ֥וֹכְבֵי אֽוֹר׃"(תהילים קמח ג) בנפרד, "הַֽ֭לְלוּהוּ שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר ׀ מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם׃" (תהלים קמח ד) – תהילה מיוחדת לכל קבוצה בנפרד, ותהילה משותפת ל"כולם יחד".
"הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו" – "מִן־הָאָ֑רֶץ תַּ֝נִּינִ֗ים וְכָל־תְּהֹמֽוֹת׃ אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃"(תהלים קמח ז-ח) כולם כלולים ב"תהילה" אחת. היצירה השמימית, כל פרט בה הוא יצירה מיוחדת ועצמאית, ואילו היצירה הארצית אחידה. הכל "במאמר אחד יכול להבראות", וזכה לעשרה מאמרות רק כדי "לתת שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות"(אבות ה א).
"הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃" – "זהו שאומרים 'א-להי אברהם' "(פסחים קיז:). הגם שיש גם "גיבור", והוא "א-לוקי יצחק"; ו"נורא", זהו שאומרים "א-לוקי יעקב", אבל על "גיבור" ו"נורא" יצאו עוררין ואילו על "גדול" לא יצאו עוררין.
"כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗-הּ" – היצירה השמימית נקראת להלל בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ; היצירה הארצית נקראת להלל בִגְבוּרֹתָ֑יו; הדומם, הצומח והחי.
בעולם נמצא גם ה"מדבר" וגם הוא צריך להלל ולשבח בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר, בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר, בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל, בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב, בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע, בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה. כל אלה תשע פעולות בכלים שבנה האדם בעמל כפיו, ובגופו ממש, אבל העיקר והשיא הוא "כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗-הּ, הנפש – על חמשת חלקיה"(שמונה פרקים לרמב"ם פרק א), והַנְּשָׁמָה, היא היא 'צלם דמות תבניתו'(מתוך ברכת חתנים), תהלל ותשבח את בוראה.
ואמת לאמִתה: כל ספר תהלים הוא "כל הנשמה תהלל י-ה".
באדיבות מכללת אורות ישראל, מתוך הספר "מאורות תהילים"