תנ"ך על הפרק - שמות יא - אבי עזר

תנ"ך על הפרק

שמות יא

61 / 929
היום

הפרק

ההתראה על מכת בכורות

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַֽחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה׃דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב׃וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם ׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃וְהָֽיְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף׃וּלְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
כחצות הלילה וגו'. הנה הרב הלך בעקבי חכמינו זכרונם לברכה שדרשו כמו סמוך לו לפניו או לאחריו. כדי שלא יאמרו אצטגניני פרעה משה בדאי הוא. אף שמשה אמר בשליחות השם ואין ספיקא קמי קודשא בריך הוא אף על פי כן טוב לכת בלשון אינו יודע כמו שכתב המזרחי בדברי רש"י ז"ל. לכן לא ישר בעיניו לפרש שחצות שם הפועל. באמצע הלילה ממש. כי אין יכולת ביד אדם לברר על נכון אמצע הלילה. ולא נכון שהשם ישלח שליחות לבני אדם בזמן מה אשר לא יוכלו לעמוד על הזמן ההיא לכן דעת הרב שחצות הוא שם דבר כאשר יעבור חצי לילה ראשונה. ואז מתחלת חצי הלילה שנית. וזה ויהי בחצי הלילה. וכן חצות לילה אקום. הוא חצות לילה שנית ולא דקדק הכתוב כלל לשער דוקא בזמן חצות לילה. ועיין רש"י. ודברי הרב נכונים מאד בחק השכל: שםוטעם אני יוצא. הלא שאול הוא מלת יוצא לה' עבור גזרתו. וכן כתב הרב לקמן בפסוק ועברתי בארץ מצרים. וזה לשונו כי כח השם וגבורתו הם העוברים כאלו השם עובר. ועיין מה שכתבתי בתיבת וירד ה' ונפקחו עיניך. ועתה אין צורך לדברי אהל יוסף. שכתב דהרב חולק על בעל אגדה. וכן פירש הרב בפרשת בשלח וה' הולך לפניהם וגו':אינם שומרים המלות. עיין לקמן בפסוק ויהי בחצי הלילה. אמר יפת. ותבין דברי הרב הנאמרים פה:לומר כמוהו לא נהיתה. הנה בעל אהל יוסף מפרש. כיון דכמהו לשון זכר ונהיתה לשון נקבה עיין שם. אבל באמת הקושיא במקומה עומדת. כי הדקדוק הזה אינו מתורץ בדברי הרב. ואפשר דקשה לרב. חדא דלא מצינו במקרא מלת כמוך עם וי"ו העטוף. ועוד דמלת כמוני כמוך כעם ככהן. שני כפי"ן המה להדמות זה לזה. וכן אי אפשר להדמות זה לזה בדבר שלא היה כלל ולא נברא. לכן מפרש דוי"ו משמש תחת על. ומצינו כן שימוש הוי"ו בכמה מקומות. גם כמוהו הראשון אין לו שייכות כלל עם כמוהו השני כמבואר בדבריו:לא יחרץ כלב. דעתו שאף שיהיה מהומה גדולה במצרים לא ישלחו יד להנקם בבני ישראל. כי יפול וימס לבב מצרים. ודברי המפרשים אינם עולים יפה. וזה היה פלא גדול שני הפכים בנושא אחד. השם חזק לב פרעה ואמץ את לבבו ולא פג לבו בראותו כל המכות. ואף על פי כן ירא על עצמו לשלוח יד בישראל אשר על ידם נעשתה לו כל המכות האלה. וזה פלא גדול:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך