תנ"ך על הפרק - תהילים יא - היחס לרע / הרב שמואל טל שליט"א

תנ"ך על הפרק

תהילים יא

578 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד בַּֽיהוָ֨ה ׀ חָסִ֗יתִי אֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑ינודונ֝֗וּדִיהַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר׃כִּ֤י הִנֵּ֪ה הָרְשָׁעִ֡ים יִדְרְכ֬וּן קֶ֗שֶׁת כּוֹנְנ֣וּ חִצָּ֣ם עַל־יֶ֑תֶר לִיר֥וֹת בְּמוֹ־אֹ֝֗פֶל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב׃כִּ֣י הַ֭שָּׁתוֹת יֵֽהָרֵס֑וּן צַ֝דִּ֗יק מַה־פָּעָֽל׃יְהוָ֤ה ׀ בְּֽהֵ֘יכַ֤ל קָדְשׁ֗וֹ יְהוָה֮ בַּשָּׁמַ֪יִם כִּ֫סְא֥וֹ עֵינָ֥יו יֶחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֝בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃יְהוָה֮ צַדִּ֪יק יִ֫בְחָ֥ן וְ֭רָשָׁע וְאֹהֵ֣ב חָמָ֑ס שָֽׂנְאָ֥ה נַפְשֽׁוֹ׃יַמְטֵ֥ר עַל־רְשָׁעִ֗ים פַּ֫חִ֥ים אֵ֣שׁ וְ֭גָפְרִית וְר֥וּחַ זִלְעָפ֗וֹת מְנָ֣ת כּוֹסָֽם׃כִּֽי־צַדִּ֣יק יְ֭הוָה צְדָק֣וֹת אָהֵ֑ב יָ֝שָׁ֗ר יֶחֱז֥וּ פָנֵֽימוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב שמואל טל שליט

היחס לרע

במזמורים רבים בספר תהילים דוד עוסק בהתמודדות עם רשעים ורשעה, הן במישור האישי כנגד אדם רשע שפוגע בו, הן במישור הפנימי כנגד יצר הרע, והן במישור הציבורי כנגד אויבי ה' ועמו. בכל מזמור ישנה אמירה מיוחדת ומסר מיוחד שמוסיפים נדבך להתמודדות זו. במזמור זה דוד מתנצח עם רשעים מסוג מאוד מסויים - אלו האומרים לנפשו "נודי הרכם צפור" (בעזרת ה' במאמר הבא נבאר משפט זה).

יש לשים לב שלאורך כל המזמור אין פנייה ישירה של דוד אל הקב"ה, אך מנגד לא מדובר בתיאור של ויכוח בין דוד לרשעים, אלא בפרק שירה שאומר דוד לפני ה'. גם זו תופעה שחוזרת על עצמה פעמים רבות בספר תהילים, ומקיפה כרבע מתוכנו, ובה דוד עומד לפני ה' ומדבר אל הרשעים. כדי להבין את פשרו של מעשה זה יש להפנים שישנו כח רב בפעולת הדיבור של האדם. כאשר דוד עומד בתפילה לפני הקב"ה ומעלה את טענותיו כלפי הרשעים, הוא איננו מדבר איתם, וייתכן אף שהם אינם נמצאים בקרבתו כדי לשמוע את דבריו, אולם הוא פועל ומשפיע בעולם על ידי דיבור.

היחס לרשעים ולרוע

כהמשך להקדמה זו נרחיב מעט ביסוד נוסף שעלינו ללמוד מדוד המלך, והוא יחסו הבלתי מתפשר אל הרשעה. דוד איננו 'תמים', ולא מתרפס, מחבק, או מקרב את הרשעים ומתקרב אליהם, אלא מגדיר אותם בהחלטיות ונאבק בהם בכל כוחו. אפילו דואג ואחיתופל, שהיו תלמידי חכמים מפורסמים (עיין סנהדרין קו:), לא הצליחו להטעות את דוד, ובהתייחסו אליהם הוא טובע את הביטוי "יימח שמם" (תהילים קט יג). ייתכן שיכולת זו היא שעמדה לדוד להיבחר כמלך במקום שאול, אשר שגה בנקודה זו כאשר חמל על אגג העמלקי.

אדם שרוצה להתקרב למדרגה כזו, צריך לחדד ולהגדיר לעצמו את המסקנות המעשיות היוצאות מבירור סוגיית 'מהו הרוע בעולם ומדוע הוא נברא'. רבים מגדולי ישראל עסקו בשאלה זו, וספרים שלמים נתחברו על כך (למשל: דעת תבונות; לשם שבו ואחלמה, דע"ה), ולכן לא נוכל להקיף את הנושא במסגרת זו; אף על פי כן, ננסה בעזרת ה' להציע בקצרה קריאת כיוון מעשית.

הימצאותו של רוע כל כך גדול בעולם מעוררת שאלה, כיצד זה מתיישב עם ידיעתנו שה' הוא טוב ומיטיב וברא את עולמו כחסד והטבה. יש גישה שנוקטת שבאמת לא ייתכן שתהיה מציאות של בריאה שבמהותה היא רעה, ולכן בהכרח כל רע הקיים בעולם איננו רע בשורשו, ואפילו ברשעה הגדולה ביותר מסתתר איזה ניצוץ טוב, וכל שצריך הוא להתחבר אליו ולהגדיל אותו בדרכי שלום ואהבה.

אך באמת, דווקא מתוך ההנחה שהקב"ה לא בורא רע שמנותק ממציאות הטוב, מוכרחים להגיע להבנה שונה. הרע והטוב הם חלק ממכלול שיצר הקב"ה, שתכליתו היא לטוב, וכח הקיום של הרע הוא בהיותו חלק ממכלול זה - משום שעל ידו מתאפשרת מציאות של בחירה. ישנה מציאות של רע שתפקידו בהופעתו בעולם הזה הוא להיות באמת רע גמור, והאיחוד שלו עם הטוב איננו בעצמותו שלו (כלומר בו מצד עצמו אין טוב כלל) אלא בהיותו חלק מהמכלול שכולל את הטוב. ממילא, התפקיד של יראי ה' הוא להילחם במלוא העוצמה ברוע, ולא להתפתות לחשוב שהוא בעצם טוב מסיבות שונות. העובדה שהרע יכול לשמש בסיס לגילוי הטוב בעולם צריכה לשמש מקור להערצת הבורא יתברך והתפעמות מגדלותו ויכולתו המופלאה; טעות חמורה היא להפך את היוצרות ולהעריץ מסיבה זו את הרוע. אמנם חשוב לציין שמבחינה אסטרטגית לא נכון תמיד להילחם עם הרשעה 'ראש בראש', ולפעמים יש לנקוט בדרכי עורמה, אך גם מלחמה עקיפה מוכרחת להיעשות מתוך אותה הגדרה בסיסית של הרוע ומקומו בעולם.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך