תנ"ך על הפרק - זכריה יב - "ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

זכריה יב

562 / 929
היום

הפרק

מַשָּׂ֥א דְבַר־יְהוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל נְאֻם־יְהוָ֗ה נֹטֶ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ וְיֹסֵ֣ד אָ֔רֶץ וְיֹצֵ֥ר רֽוּחַ־אָדָ֖ם בְּקִרְבּֽוֹ׃הִנֵּ֣ה אָ֠נֹכִי שָׂ֣ם אֶת־יְרוּשָׁלִַ֧ם סַף־רַ֛עַל לְכָל־הָעַמִּ֖ים סָבִ֑יב וְגַ֧ם עַל־יְהוּדָ֛ה יִֽהְיֶ֥ה בַמָּצ֖וֹר עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃וְהָיָ֣ה בַיּוֹם־הַ֠הוּא אָשִׂ֨ים אֶת־יְרוּשָׁלִַ֜ם אֶ֤בֶן מַֽעֲמָסָה֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים כָּל־עֹמְסֶ֖יהָ שָׂר֣וֹט יִשָּׂרֵ֑טוּ וְנֶאֶסְפ֣וּ עָלֶ֔יהָ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהוָ֗ה אַכֶּ֤ה כָל־סוּס֙ בַּתִּמָּה֔וֹן וְרֹכְב֖וֹ בַּשִּׁגָּע֑וֹן וְעַל־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֶפְקַ֣ח אֶת־עֵינַ֔י וְכֹל֙ ס֣וּס הָֽעַמִּ֔ים אַכֶּ֖ה בַּֽעִוָּרֽוֹן׃וְאָֽמְר֛וּ אַלֻּפֵ֥י יְהוּדָ֖ה בְּלִבָּ֑ם אַמְצָ֥ה לִי֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם בַּיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא אָשִׂים֩ אֶת־אַלֻּפֵ֨י יְהוּדָ֜ה כְּֽכִיּ֧וֹר אֵ֣שׁ בְּעֵצִ֗ים וּכְלַפִּ֥יד אֵשׁ֙ בְּעָמִ֔יר וְאָ֨כְל֜וּ עַל־יָמִ֧ין וְעַל־שְׂמֹ֛אול אֶת־כָּל־הָעַמִּ֖ים סָבִ֑יב וְיָשְׁבָ֨ה יְרוּשָׁלִַ֥ם ע֛וֹד תַּחְתֶּ֖יהָ בִּירוּשָׁלִָֽם׃וְהוֹשִׁ֧יעַ יְהוָ֛ה אֶת־אָהֳלֵ֥י יְהוּדָ֖ה בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה לְמַ֨עַן לֹֽא־תִגְדַּ֜ל תִּפְאֶ֣רֶת בֵּית־דָּוִ֗יד וְתִפְאֶ֛רֶת יֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם עַל־יְהוּדָֽה׃בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יָגֵ֤ן יְהוָה֙ בְּעַד֙ יוֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלִַ֔ם וְהָיָ֞ה הַנִּכְשָׁ֥ל בָּהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּדָוִ֑יד וּבֵ֤ית דָּוִיד֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים כְּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲבַקֵּ֗שׁ לְהַשְׁמִיד֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃וְשָׁפַכְתִּי֩ עַל־בֵּ֨ית דָּוִ֜יד וְעַ֣ל ׀ יוֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלִַ֗ם ר֤וּחַ חֵן֙ וְתַ֣חֲנוּנִ֔ים וְהִבִּ֥יטוּ אֵלַ֖י אֵ֣ת אֲשֶׁר־דָּקָ֑רוּ וְסָפְד֣וּ עָלָ֗יו כְּמִסְפֵּד֙ עַל־הַיָּחִ֔יד וְהָמֵ֥ר עָלָ֖יו כְּהָמֵ֥ר עַֽל־הַבְּכֽוֹר׃בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִגְדַּ֤ל הַמִּסְפֵּד֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּמִסְפַּ֥ד הֲדַדְ־רִמּ֖וֹן בְּבִקְעַ֥ת מְגִדּֽוֹן׃וְסָפְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ מִשְׁפָּח֥וֹת מִשְׁפָּח֖וֹת לְבָ֑ד מִשְׁפַּ֨חַת בֵּית־דָּוִ֤יד לְבָד֙ וּנְשֵׁיהֶ֣ם לְבָ֔ד מִשְׁפַּ֤חַת בֵּית־נָתָן֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד׃מִשְׁפַּ֤חַת בֵּית־לֵוִי֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָ֑ד מִשְׁפַּ֤חַת הַשִּׁמְעִי֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד׃כֹּ֗ל הַמִּשְׁפָּחוֹת֙ הַנִּשְׁאָר֔וֹת מִשְׁפָּחֹ֥ת מִשְׁפָּחֹ֖ת לְבָ֑ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון"

נאמר בפרקנו:

ט. והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם.
י. ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים, והביטו אלי את אשר דקרו, וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור.
יא. ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון.
יב. וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד, משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד.
יג. משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד, משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד.
יד. כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד.

יש לשאול: מהו מספד הדד רמון בבקעת מגדון? "הדד רמון" לא נמצא בשום מקום אחר בתנ"ך, וגם "בקעת מגדון" לא נמצאת בשום מקום אחר בתנ"ך!

נאמרו בכך שתי שיטות עיקריות: הסבר המפרשים על פי הפשט והסבר חז"ל.

א. הסבר המפרשים על פי הפשט

כתב רבי אברהם אבן עזרא:

כמספד הדדרימון - מספד אדם גדול היה בימים קדמונים.
בבקעת מגדון - ואנחנו לא ידענו כל הקורות.

כעין זה כתב גם הרד"ק: "הדדרימון בבקעת מגדון ידוע היה אצלם, ולא ראינו זכר מזה במקרא".

וכן כתב ה"מצודת דוד": "כמספד הדדרמון וגו' - מספד גדול מפורסם היה בימים קדמונים להדדרימון בבקעת מגדון".

לפי הפשטנים אכן איננו יודעים מי היה הדד רמון ומה בדיוק היה הספדו בבקעת מגדון.

ב. הסבר חז"ל

הסבר אחר כתב התרגום יונתן, ולפיו הנבואה מתיחסת לדברים ידועים. כך כתב התרגום יונתן: "בעדנא ההיא יסגי מספדא בירושלם כמספדא דאחאב בר עמרי, די קטל יתיה הדדרמון בר טברימון, וכמספד יאשיה בר אמון, די קטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגדון".

רש"י הביא את דברי התרגום יונתן והסבירם:

כמספד הדדרמון בבקעת מגדון - אין ענין הדדרימון בבקעת מגדון, אלא שני מספדות הן: כמספדא דאחאב בר עמרי, דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון ברמות גלעד, שנאמר: 'ויעבור הרנה במחנה' (מל"א כב, לו), והוא הספד.
וכמספדא דיאשיהו בר אמון, דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידון, שנאמר: 'ויקונן שם ירמיהו וגו' ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם' וגו' (דהי"ב לה, כה).

כלומר: חז"ל הבינו שהנבואה מתיחסת לדברים ידועים, וכיון שלא מצאנו שום הספד להדדרמון בבקעת מגדון, הם הסבירו שהכוונה לשני הספדים שונים, שהאחד מתיחס להדדרמון, והשני מתיחס לבקעת מגדון.

אבל עדיין הדברים אינם פשוטים, כיון שכפי שאמרנו בכל התנ"ך לא נזכר "הדד רמון" ולא "בקעת מגדון"!

על כך ענו חז"ל שהדדרמון הוא בן הדד מלך ארם, וההספד אינו מתיחס להספד שהספידו אותו כאשר הוא מת, אלא להספד שהספידו את מי שהוא הרג, שהוא אחאב מלך ישראל.

מנין הבינו חז"ל שהדד רמון הוא בן הדד?

במקום אחד בתנ"ך מופיע "בן הדד בן טברמן", מלך ארם בתקופת אסא מלך יהודה, שמלך גם בזמנו של אחאב: "ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית ד' ואת אוצרות בית מלך המלך ויתנם ביד עבדיו וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם" (מלכים א טו, יח), והבינו חז"ל שהדדרמון הוא בן הדד, שנוסף לשמו השם רמון, כשם שהיה שם זה אצל אביו. וזהו שרמז יונתן במה שכתב: "דקטל יתיה הדד רמון בן טברימון".

מה משמעות השם "רמון"?

נאמר בספר מלכים (ב ה, יח) שנעמן שר צבא ארם אמר לאלישע הנביא: "לדבר הזה יסלח ד' לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה, והוא נשען על ידי, והשתחויתי בית רמן. בהשתחויתי בית רמן יסלח נא ד' לעבדך בדבר הזה".

פירש רש"י שם: "בית רמון - שם עבודת גלולים". והכוונה כמו שכתב ה"מצודת ציון" שם: "בית רמון - בית עבודת גלולים, ששמה רמון". ואם כן בשם "טברימון" מצורף שם העבודה הזרה שהוא עבד, וכן הסבירו חז"ל את משמעות השם "הדדרמון".

ו"בקעת מגדון" היא "בקעת מגדו" הנזכרת במות יאשיהו בדברי הימים (ב לה, כב).

ג. מדוע הסבירו חז"ל שהכוונה למספדים של אחאב ושל יאשיהו

כתב המהרש"א בחידושי אגדות למסכת מועד קטן (כח ע"ב):

וכמספדא דיאשיהו בר אמון דקטיל וכו'. ונראה הא דמדמה את המספד שיהיה לעתיד בירושלים למספד דאחאב ויאשיהו, לפי מה שמפורש פרק החליל שהמספד בירושלים יהיה לעתיד על משיח בן יוסף שיהיה נהרג, או על יצר הרע שיהיה נהרג, והוא מספד על היחיד, כמו שנאמר: 'וספדו עליו כמספד על היחיד' וגו', ודומה לזה היה במספד דאחאב, שלא נהרג רק הוא, כמו שנאמר: 'ומלך ארם צוה וגו' לא תלחמו את קטן ואת גדול, כי אם את מלך ישראל לבדו' (מל"א כב, לא). וכן ביאשיהו, דכתיב: 'וילך המלך יאשיהו לקראתו, וימיתהו במגידו בראותו אותו' (מל"ב כג, כט), ובדברי הימים (ב לה, כג): 'ויורו המורים למלך יאשיהו' , שנראה שלא נהרג רק הוא, כדכתיב: 'ויקונן ירמיהו על יאשיהו' (שם, כה).

ד. דיון בהסבר חז"ל

דברי התרגום יונתן הובאו בגמרא במסכת מגילה (ג ע"א) ושאל עליהם ה"טורי אבן" שם:

קשה לי הא גבי נעמן שר צבא מלך ארם כתוב: 'כי בו נתן ד' תשועה לארם' (מל"ב ה, א), ופירש רש"י: שהרג לאחאב. וכאן קאמר שהדדרימון הרג אותו!

ענה על כך ה"שפת אמת" שם שלא קשה כלל, כיון שהמלחמה מתיחסת אל המלך, והוא בן הדד בן טברימון הנזכר במלכים עיין שם, ושם הדדרימון הוא כינוי לבן הדד, והיו לו שני שמות, ונעמן היה עבדו.

סיום

יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בהתקיימות כל דברי נבואות הנחמה.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך