גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון
הקדמה
כמובן שנושא זה הוא רחב מאד. במאמר קצר זה נעסוק רק בחלק קטן ממנו, על פי מה שהסבירו חז"ל והמפרשים ביחס לשני פסוקים בספר חגי.
בספר חגי (ב, ט) נאמר: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר ד' צב-אות, ובמקום הזה אתן שלום נאֻם ד' צב-אות".
יש לשאול על פסוק זה ארבע שאלות:
- במה היה גדול כבוד הבית השני מן הבית הראשון?
- מדוע נאמר בפסוק: "גדול יהיה כבוד הבית הזה, האחרון"? מדוע לא נאמר רק: "הזה", או רק: "האחרון"?
- חז"ל דרשו על סמך פסוק אחר בספר חגי (א, ח) שבית המקדש הראשון היה חשוב יותר מבית המקדש השני, ואם כן לכאורה יש סתירה בין שני הפסוקים בספר חגי!
- הרי חגי הנביא היה בתחילת ימי בית המקדש השני, והוא אומר עליו שהוא הבית האחרון. לכאורה מפורש בדבריו שלא יהיה ח"ו, בית מקדש שלישי! כיצד יתכן?!
א. במה היה גדול כבוד הבית השני מן הראשון?
כתב רש"י: "גדול יהיה - רב ושמואל, חד אמר בבנין, וחד אמר בשנים, ששני [-ששנות] בית ראשון ארבע מאות ועשר, ובית שני ארבע מאות ועשרים".
מקור דברי רש"י הוא בגמרא במסכת בבא בתרא (ג ע"א וע"ב), ושם עולה שהאמורא שאמר: "בבנין" כוונתו היא שבית המקדש השני היה גבוה יותר מבית המקדש הראשון (ועיין על כך בהרחבה במאמרי "מה היה גובהו של בית המקדש הראשון?" בספרי "הדר הנביאים" מלכים א פ"ו).
הגמרא שם סיימה: "ואיתא להא ואיתא להא". כלומר: בית המקדש השני היה יותר גבוה מבית המקדש הראשון, וגם עמד יותר שנים ממנו.
לפי זה יש לשאול: מדוע נחלקו האמוראים בביאור הפסוק, ולא אמרו שניהם את שני הדברים?
כתב על כך החיד"א בפירושו "חומת אנך" (כאן) שהם חולקים בפירוש תיבת "גדול": אחד מהאמוראים סבר ש"גדול" פירושו באיכות, ולכן אמר: בבנין. והשני סבר ש"גדול" פירושו בכמות, ולכן אמר: בשנים.
עוד כתב החיד"א שם, שאף על פי ששני האמוראים נחלקו בביאור המלה "גדול" שפסוק, אפשר להסביר ששני הדברים רמוזים בפסוק: "גדול" - בבנין, "יהיה" - שתהיה לו הויה וקיום יותר שנים.
ב. מדוע נאמר בפסוק: "גדול יהיה כבוד הבית הזה, האחרון"?
הרד"ק שם הוסיף וכתב: "וכן היה גדול בבנין כמו שכתוב בדברי רז"ל ובספר יוסף בן גוריון כי הבנין שבנה הורדוס בבית המקדש לא נראה מעולם בנין טוב ונאה כמוהו".
לפי הרד"ק בית המקדש השני היה גם יפה יותר מבית המקדש הראשון.
מקור דברי הרד"ק נאמר גם הוא במסכת בבא בתרא (דף ד ע"א): "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו".
על פי זה הסביר ה"תורת חיים" במסכת בבא בתרא (ג ע"ב) את הכפילות "גדול יהיה כבוד הבית הזה, האחרון": "נראה דלכך כפל הכתוב: 'הזה', 'האחרון', ולא כתב: 'הזה' לחודא. 'האחרון' - רמז לבנין הורדוס".
כלומר: בבית הזה, שהוא בית המקדש השני, היו שני שלבים: השלב הראשון בזמן שיבת ציון, והשלב השני בזמן הורדוס. והנביא רמז שבשלב האחרון, שבנה הורדוס, יהיה כבוד הבית גדול עוד יותר מאשר בשלב הראשון, שלא רק שהוא יהיה גבוה יותר מבית המקדש הראשון, אלא שהוא יהיה גם יפה יותר מבית המקדש הראשון.
נמצאנו למדים שבשלושה דברים היה בית המקדש השני גדול מבית המקדש הראשון:
- הוא היה גבוה ממנו.
- הוא היה יפה ממנו.
- הוא עמד יותר שנים ממנו.
ג. האם בית המקדש השני היה חשוב יותר מבית המקדש הראשון?
בפרק הקודם בספר חגי (פסוק ח) נאמר: "עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית, וארצה בו וְאֶכָּבְדָ, אמר ד'".
בפסוק זה יש קרי וכתיב. הכתיב הוא: "ואכבד", והקרי הוא: "ואכבדה". מה הסיבה לשוני בין הקרי והכתיב?
כתב על כך רש"י: "ואכבדה - חסר ה"א, כנגד חמישה דברים שהיו במקדש ראשון ולא היו במקדש שני: ארון, אורים ותומים, ואש, ושכינה, ורוח הקודש, כדאיתא במסכת יומא".
בגמרא במסכת יומא (דף כא ע"ב) נאמר כך:
מאי דכתיב: 'וארצה בו ואכבד' (חגי א, ח), וקרינן: 'ואכבדה', מאי שנא דמחוסר ה"א?
אלו חמישה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים.
ופירש רש"י שם: "ארון כפורת וכרובים - כוליה חדא מילתא, ושכינה לא שרתה בו, ורוח הקודש לא היתה בנביאים משנת שתים לדריוש ואילך".
מפורש אם כן שבית המקדש הראשון היה חשוב יותר מבית המקדש השני!
וקשה: כיצד אמר הנביא: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון"?
כתב על כך ה"חתם סופר" בפירושו למסכת בבא בתרא (דף ג ע"א): "גדול יהיה כבוד הבית האחרון - ...בית הראשון היה השכינה והלוחות עיקר, והבית טפל, כקליפה לפרי. ואמנם בית שני, החסר מהנ"ל, היה כבוד הבית עיקרי יותר".
כלומר: הבית עצמו, שהוא הבנין החיצוני, היה גדול ומכובד יותר בבית המקדש השני, אבל בפנימיות, שהיא השראת השכינה על הארון ודברים נוספים, בית המקדש הראשון היה חשוב יותר.
ד. האם בית המקדש השני הוא הבית האחרון, ולא יהיה, ח"ו, בית מקדש שלישי?!
נשאלה השאלה: הרי חגי הנביא היה בתחילת ימי בית המקדש השני, והוא אומר עליו שהוא הבית האחרון. לכאורה מפורש בדבריו שלא יהיה ח"ו, בית מקדש שלישי!
הרשב"א בתשובותיו (חלק ד סימן קפז) כתב ששאלה זו שאל אותו אחד מחכמי האומות, והוא השיב לו. זו לשונו:
...חזר ובא עלי מצד אחר, ואמר: הנה הכתוב אומר שאין בית אחר הבית השני, שכן כתוב: 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון'. הנה שקראו אחרון. ואם יש אחר לאחריו לא יקרא לזה אחרון!
אמרתי: לא קראו אחרון אלא בהצטרף אל הראשון. וכמוהו: 'וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, ואת לאה וילדיה אחרונים, ואת רחל ואת יוסף אחרונים' (בראשית לג, ב). הנה קראה ללאה וילדיה אחרונים, אף על פי שרחל ויוסף אחרונים להם, אלא שקראם אחרונים בהצטרף אל השפחות וילדיהן.
אמר: זה בדיבור בני אדם, שאינם יודעים, ולא בידם האיחור, אבל בדברי הנביא, שיודע האמת לא יבא.
אמרתי יבא אפילו במה שיאמר לנביא מפי הגבורה. שכן כתוב במה שאמר הוא יתעלה למשה: 'והיה אם לא יאמינו ולא ישמעו לקול האות הראשון, והאמינו לקול האות האחרון. והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה, ולקחת ממימי היאור' (ד, ח-ט). הנה שקרא לאות השני אחרון, אף על פי שבא אות המים.
כלומר: בלשון התנ"ך "אחרון" הוא לאו דווקא אחרון כמו בלשון ימינו, אלא גם מי שהוא אחרי הראשון ויש אחריו עוד אחד.
כעין דבריו כתב גם התוספות יום טוב בפירושו למשנה במסכת דמאי (פ"ז מ"ג).
ה. הרמז שאמר ה"חתם סופר"
בספר "שרי המאה" (חלק א' עמ' 80) מסופר שכאשר נאמרו הדברים הללו לפני ה"חתם סופר" בילדותו, אמר על כך ה"חתם סופר" שדבר זה נרמז בפסוק "והיה הדם לכם לאֹת על הבתים" (שמות יב, יג): הדם, שהיה האות השלישי, אף על פי שעל קודמו נאמר "אחרון", יהיה לבני ישראל לאות על הבתים - הם בתי המקדש, שאף על פי שנאמר על בית המקדש השני "אחרון", עוד יהיה אחריו בית מקדש שלישי, שיבנה במהרה בימינו.