תנ"ך על הפרק - יחזקאל כא - "ואתה חלל רשע נשיא ישראל" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

יחזקאל כא

473 / 929
היום

הפרק

וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב׃וְאָֽמַרְתָּ֙ לְיַ֣עַר הַנֶּ֔גֶב שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֡ה הִנְנִ֣י מַֽצִּית־בְּךָ֣ ׀ אֵ֡שׁ וְאָכְלָ֣ה בְךָ֣ כָל־עֵֽץ־לַח֩ וְכָל־עֵ֨ץ יָבֵ֤שׁ לֹֽא־תִכְבֶּה֙ לַהֶ֣בֶת שַׁלְהֶ֔בֶת וְנִצְרְבוּ־בָ֥הּ כָּל־פָּנִ֖ים מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹנָה׃וְרָאוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בִּֽעַרְתִּ֑יהָ לֹ֖א תִּכְבֶּֽה׃וָאֹמַ֕ר אֲהָ֖הּ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֵ֚מָּה אֹמְרִ֣ים לִ֔י הֲלֹ֛א מְמַשֵּׁ֥ל מְשָׁלִ֖ים הֽוּא׃וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְהַטֵּ֖ף אֶל־מִקְדָּשִׁ֑ים וְהִנָּבֵ֖א אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃וְאָמַרְתָּ֞ לְאַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֣י אֵלַ֔יִךְ וְהוֹצֵאתִ֥י חַרְבִּ֖י מִתַּעְרָ֑הּ וְהִכְרַתִּ֥י מִמֵּ֖ךְ צַדִּ֥יק וְרָשָֽׁע׃יַ֛עַן אֲשֶׁר־הִכְרַ֥תִּי מִמֵּ֖ךְ צַדִּ֣יק וְרָשָׁ֑ע לָ֠כֵן תֵּצֵ֨א חַרְבִּ֧י מִתַּעְרָ֛הּ אֶל־כָּל־בָּשָׂ֖ר מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹן׃וְיָֽדְעוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה הוֹצֵ֥אתִי חַרְבִּ֖י מִתַּעְרָ֑הּ לֹ֥א תָשׁ֖וּב עֽוֹד׃וְאַתָּ֥ה בֶן־אָדָ֖ם הֵֽאָנַ֑ח בְּשִׁבְר֤וֹן מָתְנַ֙יִם֙ וּבִמְרִיר֔וּת תֵּֽאָנַ֖ח לְעֵינֵיהֶֽם׃וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ עַל־מָ֖ה אַתָּ֣ה נֶאֱנָ֑ח וְאָמַרְתָּ֡ אֶל־שְׁמוּעָ֣ה כִֽי־בָאָ֡ה וְנָמֵ֣ס כָּל־לֵב֩ וְרָפ֨וּ כָל־יָדַ֜יִם וְכִהֲתָ֣ה כָל־ר֗וּחַ וְכָל־בִּרְכַּ֙יִם֙ תֵּלַ֣כְנָה מַּ֔יִם הִנֵּ֤ה בָאָה֙ וְנִֽהְיָ֔תָה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֖ה אָמַ֣ר אֲדֹנָ֑י אֱמֹ֕ר חֶ֥רֶב חֶ֛רֶב הוּחַ֖דָּה וְגַם־מְרוּטָֽה׃לְמַ֨עַן טְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ הוּחַ֔דָּה לְמַעַן־הֱיֵה־לָ֥הּ בָּ֖רָק מֹרָ֑טָּה א֣וֹ נָשִׂ֔ישׂ שֵׁ֥בֶט בְּנִ֖י מֹאֶ֥סֶת כָּל־עֵֽץ׃וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְמָרְטָ֖ה לִתְפֹּ֣שׂ בַּכָּ֑ף הִֽיא־הוּחַ֤דָּה חֶ֙רֶב֙ וְהִ֣יא מֹרָ֔טָּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ בְּיַד־הוֹרֵֽג׃זְעַ֤ק וְהֵילֵל֙ בֶּן־אָדָ֔ם כִּי־הִיא֙ הָיתָ֣ה בְעַמִּ֔י הִ֖יא בְּכָל־נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מְגוּרֵ֤י אֶל־חֶ֙רֶב֙ הָי֣וּ אֶת־עַמִּ֔י לָכֵ֖ן סְפֹ֥ק אֶל־יָרֵֽךְ׃כִּ֣י בֹ֔חַן וּמָ֕ה אִם־גַּם־שֵׁ֥בֶט מֹאֶ֖סֶת לֹ֣א יִֽהְיֶ֑ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הִנָּבֵ֕א וְהַ֖ךְ כַּ֣ף אֶל־כָּ֑ף וְתִכָּפֵ֞ל חֶ֤רֶב שְׁלִישִׁ֙תָה֙ חֶ֣רֶב חֲלָלִ֔ים הִ֗יא חֶ֚רֶב חָלָ֣ל הַגָּד֔וֹל הַחֹדֶ֖רֶת לָהֶֽם׃לְמַ֣עַן ׀ לָמ֣וּג לֵ֗ב וְהַרְבֵּה֙ הַמִּכְשֹׁלִ֔ים עַ֚ל כָּל־שַׁ֣עֲרֵיהֶ֔ם נָתַ֖תִּי אִבְחַת־חָ֑רֶב אָ֛ח עֲשׂוּיָ֥ה לְבָרָ֖ק מְעֻטָּ֥ה לְטָֽבַח׃הִתְאַחֲדִ֥י הֵימִ֖נִי הָשִׂ֣ימִי הַשְׂמִ֑ילִי אָ֖נָה פָּנַ֥יִךְ מֻעָדֽוֹת׃וְגַם־אֲנִ֗י אַכֶּ֤ה כַפִּי֙ אֶל־כַּפִּ֔י וַהֲנִחֹתִ֖י חֲמָתִ֑י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃וְאַתָּ֨ה בֶן־אָדָ֜ם שִׂים־לְךָ֣ ׀ שְׁנַ֣יִם דְּרָכִ֗ים לָבוֹא֙ חֶ֣רֶב מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל מֵאֶ֥רֶץ אֶחָ֖ד יֵצְא֣וּ שְׁנֵיהֶ֑ם וְיָ֣ד בָּרֵ֔א בְּרֹ֥אשׁ דֶּֽרֶךְ־עִ֖יר בָּרֵֽא׃דֶּ֣רֶךְ תָּשִׂ֔ים לָב֣וֹא חֶ֔רֶב אֵ֖ת רַבַּ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֑וֹן וְאֶת־יְהוּדָ֥ה בִירוּשָׁלִַ֖ם בְּצוּרָֽה׃כִּֽי־עָמַ֨ד מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל אֶל־אֵ֣ם הַדֶּ֗רֶךְ בְּרֹ֛אשׁ שְׁנֵ֥י הַדְּרָכִ֖ים לִקְסָם־קָ֑סֶם קִלְקַ֤ל בַּֽחִצִּים֙ שָׁאַ֣ל בַּתְּרָפִ֔ים רָאָ֖ה בַּכָּבֵֽד׃בִּֽימִינ֞וֹ הָיָ֣ה ׀ הַקֶּ֣סֶם יְרוּשָׁלִַ֗ם לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ לִפְתֹּ֤חַ פֶּה֙ בְּרֶ֔צַח לְהָרִ֥ים ק֖וֹל בִּתְרוּעָ֑ה לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ עַל־שְׁעָרִ֔ים לִשְׁפֹּ֥ךְ סֹלְלָ֖ה לִבְנ֥וֹת דָּיֵֽק׃וְהָיָ֨ה לָהֶ֤םכקסום־כִּקְסָם־שָׁוְא֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם שְׁבֻעֵ֥י שְׁבֻע֖וֹת לָהֶ֑ם וְהֽוּא־מַזְכִּ֥יר עָוֺ֖ן לְהִתָּפֵֽשׂ׃לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ יַ֗עַן הַזְכַּרְכֶם֙ עֲוֺ֣נְכֶ֔ם בְּהִגָּל֣וֹת פִּשְׁעֵיכֶ֗ם לְהֵֽרָאוֹת֙ חַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל עֲלִילֽוֹתֵיכֶ֑ם יַ֚עַן הִזָּ֣כֶרְכֶ֔ם בַּכַּ֖ף תִּתָּפֵֽשׂוּ׃וְאַתָּה֙ חָלָ֣ל רָשָׁ֔ע נְשִׂ֖יא יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־בָּ֣א יוֹמ֔וֹ בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הָסִיר֙ הַמִּצְנֶ֔פֶת וְהָרִ֖ים הָֽעֲטָרָ֑ה זֹ֣את לֹא־זֹ֔את הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַ וְהַגָּבֹ֖הַ הַשְׁפִּֽיל׃עַוָּ֥ה עַוָּ֖ה עַוָּ֣ה אֲשִׂימֶ֑נָּה גַּם־זֹאת֙ לֹ֣א הָיָ֔ה עַד־בֹּ֛א אֲשֶׁר־ל֥וֹ הַמִּשְׁפָּ֖ט וּנְתַתִּֽיו׃וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הִנָּבֵ֤א וְאָֽמַרְתָּ֙ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֔ה אֶל־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וְאֶל־חֶרְפָּתָ֑ם וְאָמַרְתָּ֗ חֶ֣רֶב חֶ֤רֶב פְּתוּחָה֙ לְטֶ֣בַח מְרוּטָ֔ה לְהָכִ֖יל לְמַ֥עַן בָּרָֽק׃בַּחֲז֥וֹת לָךְ֙ שָׁ֔וְא בִּקְסָם־לָ֖ךְ כָּזָ֑ב לָתֵ֣ת אוֹתָ֗ךְ אֶֽל־צַוְּארֵי֙ חַֽלְלֵ֣י רְשָׁעִ֔ים אֲשֶׁר־בָּ֣א יוֹמָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃הָשַׁ֖ב אֶל־תַּעְרָ֑הּ בִּמְק֧וֹם אֲשֶׁר־נִבְרֵ֛את בְּאֶ֥רֶץ מְכֻרוֹתַ֖יִךְ אֶשְׁפֹּ֥ט אֹתָֽךְ׃וְשָׁפַכְתִּ֤י עָלַ֙יִךְ֙ זַעְמִ֔י בְּאֵ֥שׁ עֶבְרָתִ֖י אָפִ֣יחַ עָלָ֑יִךְ וּנְתַתִּ֗יךְ בְּיַד֙ אֲנָשִׁ֣ים בֹּֽעֲרִ֔ים חָרָשֵׁ֖י מַשְׁחִֽית׃לָאֵ֤שׁ תִּֽהְיֶה֙ לְאָכְלָ֔ה דָּמֵ֥ךְ יִהְיֶ֖ה בְּת֣וֹךְ הָאָ֑רֶץ לֹ֣א תִזָּכֵ֔רִי כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"ואתה חלל רשע נשיא ישראל"

א. צדקיהו בפרקנו: רשע

נאמר בפרקנו (כא, ל):

ואתה חלל רשע נשיא ישראל, אשר בא יומו בעת עון קץ", ופירשו רש"י ורד"ק: "נשיא ישראל - הוא צדקיהו.

על סמך פסוק זה אמרה הגמרא במסכת ברכות (יח ע"ב):

'והמתים אינם יודעים מאומה' (קהלת ט, ה) - אלו רשעים, שבחייהם קרויים מתים, שנאמר: 'ואתה חלל רשע נשיא ישראל' (יחזקאל כא, ל). ופירש רש"י שם: "'חלל רשע' - על צדקיהו הוא אומר, ועדיין בימי יחזקאל היה חי, וקורהו: 'חלל'.

ב. צדקותו של צדקיהו

לעומת זאת במקומות רבים אמרו חז"ל שצדקיהו היה צדיק:

  1. במסכת שבת (קמט ע"ב) אמרו: "צדקיהו צדיקא... דאמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש אותו רשע [-נבוכדנאצר] לעשות לאותו צדיק כך..."
  2. במסכת הוריות (יא ע"ב) אמרו: "תנו רבנן: הוא שלום הוא צדקיהו, ולמה נקרא שמו שלום? שהיה משולם [בעין יעקב הגירסא היא: מושלם] במעשיו". פירש רש"י: "דצדיק גמור הוה, בעל מעשים טובים".
  3. במסכת מועד קטן (טז ע"ב) אמרו: "כיוצא בדבר אתה אומר: 'וישמע עבד מלך הכושי' (ירמיהו לח, ז), וכי כושי שמו? והלא צדקיה שמו! אלא מה כושי משונה בעורו, אף צדקיה משונה במעשיו. פירש רש"י: "צדיק גמור".
  4. במסכת סוכה (נב ע"ב) אמרו: "'והיה זה שלום, אשור כי יבוא בארצנו, וכי ידרוך בארמנותינו, והקמנו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם' (מיכה ה, ד). מאן נינהו שבעה רועים? דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה בשמאלו. ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם? ישי ושאול ושמואל, עמוס וצפניה צדקיה, ומשיח ואליהו". עולה שצדקיהו הוא משמונה האנשים הצדיקים שיבואו לעתיד לבוא, שכוללים את אליהו הנביא ומשיח צדקנו!
  5. במסכת ערכין (יז ע"א) אמרו:
    דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב 'בראשית ממלכות יהויקים מלך יהודה' (ירמיהו כו, א), 'בראשית ממלכות צדקיהו מלך יהודה' (ירמיהו כז, א)? [רש"י: מאי שנא דכתיב ביהויקים וצדקיהו 'בראשית'?] ביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובהו [רש"י: לפי שביקש הקב"ה להפוך מעשה בראשית בימיהם] בשביל יהויקים, כיון שנסתכל בדורו נתיישבה דעתו. ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם לתוהו ובהו מפני דורו של צדקיהו, כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו!
    המהרש"א שם הפנה לדבריו בסנהדרין (קג ע"א) ושם כתב: "נסתכל בצדקיהו ונתקררה דעתו - כדאמרינן (יומא לח ע"ב) דבשביל צדיק אחד נברא עולם, שנאמר: 'וצדיק יסוד עולם' (משלי י, כה)". בגמרא זו כתוב שצדקיהו הציל את כל העולם בזכותו, ועליו נאמר: "וצדיק יסוד עולם"!
  6. התוספות במסכת גיטין (לה ע"ב ד"ה "ליחוש") כאשר דנו לגבי התר שבועה של אדם שנשבע בפני אדם מסוים, האם בדיעבד השבועה מותרת גם אם לא התירו בפניו, כתבו: "ויש לומר דבדיעבד אם הפר מופר, תדע מדסמיך צדקיהו, שהיה חסיד גמור על מה שהתירו לו הסנהדרין שלא בפני נבוכדנאצר".
  7. גם מהפסיקתא רבתי כו (קכט ע"ב) עולה שצדקיהו היה צדיק, שכך נאמר שם: "בשעה שבא נבוכדנאצר להגלות אותם גלות ראשונה, גלות יכניה, חזרו רחמיו של נבוכדנאצר עליהם. ענה ואמר: יש לכם מזרעו של יאשיהו ואמליכנו עליכם? ושם היה מתניה בן יאשיהו. ענה נבוכדנאצר ואמר לו: מה שמך? חשב מתניה בלבו: הריני מוציא את שמי צדקיהו, כדי שיצאו ממני צדיקים".
  8. עוד אמרו שם בפסיקתא (קל ע"א): "אמר לו ירמיהו: ולא עוד אלא שנקרא שמך צדקיהו, שאתה אדם צדיק".

ג. תירוץ הסתירה

יש להאריך ליישב את כל המקורות, אבל במסגרת מאמר קצר זה נתיחס רק להסבר הגמרא שהביאה את הפסוק מפרקנו.

את הגמרא במסכת ברכות (יח ע"ב) שאמרה: "'והמתים אינם יודעים מאומה' (קהלת ט, ה) - אלו רשעים, שבחייהם קרויים מתים, שנאמר: 'ואתה חלל רשע נשיא ישראל' (יחזקאל כא, ל). ופירש רש"י שם: "'חלל רשע' - על צדקיהו הוא אומר, ועדיין בימי יחזקאל היה חי, וקורהו: 'חלל'", הסבירו המפרשים בצורה שלא תחלוק על שאר הגמרות, ונאמרו בכך שני הסברים:

  1. המהרש"א שם כתב:
    שנאמר: 'ואתה חלל רשע נשיא ישראל' פירש רש"י שעל צדקיהו הוא אומר. בערכין (יז ע"א) אמרו שהוא היה צדיק ודורו רשעים!
    מכל מקום קרי ליה 'רשע' על שעבר על שבועתו לנגד נבוכדנאצר.
    הסבר זה מסתמך על הסבר רש"י בדברי הימים.
  2. הסבר אחר כתב ה"פרשת דרכים" (בדרוש כ"ב) על פי הגמרא בסנהדרין (קג ע"א): "משום הכי קראו הכתוב 'רשע' ונקרא 'חלל' משום דרשעים בחייהם קרויים מתים, משום דלא מיחה בבני דורו, אבל לעולם הוא לא חטא, אלא באותם שני דברים, וכמו שפירש רש"י (בדברי הימים)".

ד. סיכום

כתב ב"דעת סופרים" (יחזקאל כא, לא): "צדקיהו על פי מעשי עצמו היה צדיק. אולם כמלך לא נהג כראוי, ונקרא לכן בספר יחזקאל (כא, ל) בהעלם שמו [מפני כבודו] בשם: 'רשע', על שם התוצאות של מעשיו. זו דוגמה לדורות על החשיבות המעטה של המעשים הטובים הפרטיים של האחראים על הנהגת העם. אם הנהגה זו איננה טובה, הוא נקרא בשם 'רשע', גם בזמן שיש לו מעשים טובים רבים באופן פרטי". יש להוסיף שגם התנהגותו הרעה כמלך נבעה רבות מלחץ השרים, והביקורת עליו היא שהוא לא עמד בפני לחצם (עיין בירמיהו לח, ה ושם כד-כו).

כאמור, בספרי הנביאים, המלמדים אותנו יותר על הצד הכללי של עם ישראל, נקרא צדקיהו רשע, אך חז"ל לימדונו גם את הפן השני של הצד הפרטי, ואמרו שמבחינה זאת היה צדקיהו צדיק גמור!

יהי רצון שכשם שדנו את צדקיהו לכף זכות כך ידון אותנו המקום לכף זכות.

[ועיין באריכות במאמר "צדקיהו מלך יהודה - רשע או צדיק?" בספרי "הדר הנביאים"]

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך