לפרק ל"ו
בשנה הרביעית ליהויקים בן יאשיהו, לפני חורבן בית ראשון, חיבר ירמיהו את מגילת איכה בשביל לעורר את המלך יהויקים.
המלך יאשיהו - אחד מגדולי בעלי התשובה
יאשיהו, אבא של המלך יהויקים, היה אחד מגדולי בעלי התשובה בעולם. היה מלך בעל תשובה. הגמרא אומרת שהחזיר כל דינים שדן שלא כדין בצעירותו כשלמד והבין את הטעות שלו, שהאלילים של הסביבה זה הכל הבל וריק, אז הוא תיקן את הכל. הוא לא אמר, 'טוב הייתי טועה נו מה לעשות'.
יהויקים נוטה אחרי תרבות מצרים
הבן שלו גדל בבית כמו שצריך, אבל הוא היה 'מתקדם', הוא אומר מה אני אלך עם ה'מיושן' של אבא שלי, אני אאמץ את תרבות מצרים. בדור ההוא מצרים הייתה 'סלב'.
התכנית של ירמיהו
אמר ירמיה, איך אני אעורר אותו? – אני אכתוב את הקינות שיגידו אחר כך, שירגיש איך זה יראה, ירגיש את הכאב. ככה מסופר בפרקנו.
אומר לו הקב"ה תכתוב מגילת ספר, את כל הדברים אשר דיברתי אליך. אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי חושב לעשות להם, למען ישובו איש מדרכו הרעה. אומר ה', וסלחתי לעוונתם ולחטאתם. למרות שכבר גלו עשרת השבטים יש תיקון.
ירמיהו קורא לברוך בן נריה, והוא מקריא לו וברוך כותב. ירמיהו אומר לו שאינו יכול לבוא מפני שהוא כלוא, הוא עצור. שמו אותו בכלא מפני שהעיז לדבר. לכן ירמיהו אומר לברוך שילך הוא עם המגילה הזו לבית המקדש, יכריז יום צום, כולם יבואו, ויקריא להם את המגילה.
ברוך מכריז יום צום ומקריא את המגילה
וכך ברוך עושה. בשנה החמישית ליהויקים, בחודש התשיעי, חודש כסלו, קראו צום לפני ה' כל העם בירושלים. גם כל אלה שעלו לרגל צמו. עומד ברוך בן נריה וקורא את המגילה. שימו לב! המקדש קיים! במקדש, בחצר העליון, פתח בית ה', כלומר בעזרת הכהנים, שם קורא אותה ברוך.
העם ובעקבותיהם השרים מתעוררים לתשובה
וְהִ֨נֵּה־שָׁ֔ם כָּל־הַשָּׂרִ֖ים יֽוֹשְׁבִ֑ים אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֡ר וּדְלָיָ֣הוּ בֶן־שְׁ֠מַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָ֨ן בֶּן־עַכְבּ֜וֹר וּגְמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן וְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־חֲנַנְיָ֖הוּ וְכָל־הַשָּׂרִֽים׃
(ירמיה לו יב)
השרים שומעים את ברוך קורא את המגילה ואת רחש העם, ומזדעזעים, רועדים מפחד; מה? זה מה שהולך לקרות?! אולי באמת נחזור בתשובה. העם מתעורר, השרים מתעוררים; הם אומרים, אין לנו ברירה, בואו נגיד למלך.
אבל מפני החשש שהמלך יעשה בחמתו משהו לירמיהו ולברוך בן נריה החביאו את ירמיה וברוך ואת המגילה הפקידו.
השרים אצל המלך יהויקים
בהגיעם אל המלך מצאוהו יושב וקראו לפניו את הדברים (ולבקשת המלך המגילה הובאה). "וַיְהִ֣י ׀ כִּקְר֣וֹא יְהוּדִ֗י שָׁלֹ֣שׁ דְּלָתוֹת֮ וְאַרְבָּעָה֒"(ירמיה לו כג), המלך יהויקים קורא פסוק ראשון ואומר 'לא נורא'; פסוק שני, 'לא נורא'; פסוק שלישי, גם 'לא נורא'.
הגמרא אומרת שיהויקים יודע שירמיהו מדבר אמת. השרים (גם אלו הצמודים למלך) אף הם ידעו שירמיהו מדבר אמת. הם יודעים מי נביא אמת ומי נביא שקר. גם צדקיהו ידע. אבל הם דואגים לעצמם.
העניינים הנוראים שבתחילת המגילה לא מרגשים את המלך יהויקים
הפסוק הראשון של המגילה לא פוגע ישירות במלך יהויקים, העיר תהיה בודדת, ירושלים תרד מגדולתה, לא נורא, נמשיך בדרכנו; מה, נפסיק עם התענוגות שלנו?
"בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ"(איכה א ב) – 'לא נורא'.
"אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ"(איכה א ב) – גם 'לא נורא.
מה שירושלים הופכת מהעיר הכי חשובה בעולם לעיר הכי שנואה בעולם, לרדת מ'כוכבים' ל'עפר', זה לא מפריע למלך יהויקים, הוא לא חוזר בתשובה.
"כָּל־רֵעֶ֙יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים׃"(איכה א ב) – לא אכפת לו.
"גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה"(איכה א ג) – הגלות, גם לא מפריעה לו.
"דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד"(איכה א ד) – גם לא שובר אותו.
הוא קורא שָׁלֹ֣שׁ דְּלָתוֹת֮ וְאַרְבָּעָה֒ ולא עושה כלום.
המלך יהויקים נשבר כשמדובר בקיום מלכותו
מתי הוא נשבר? מהפסוק החמישי:
הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ...
(איכה א ה)
אומר הפסוק, 'מה אתה חושב, ישאירו אותך מלך? יגלגלו אותך מכל המדרגות'. ובאמת כך מתנבא בפרקנו ירמיהו "עַל־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה, לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה׃"(ירמיהו לו ל); לא תזכה לקבורה. אומר לו, 'מה אתה חושב, שתישאר?', ישימו איזה הורדוס אחד, איזה רשע אחר בתור מלך שינהל את הממלכה.
יהויקים כועס ושורף את שמות ה' והמגילה
זה הכעיס את יהויקים. לקח תער, חתך איפה שכתוב שם ה' ושרף אותו באש. בהמשך הפסוק החמישי נאמר "כִּֽי־יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ"; חתך את שם ה' ושרף (חודש כסלו – האש דולקת...). כן לאורך כל המגילה הוא שורף את שם ה', ולבסוף – שורף את המגילה בעצמה.
העזות של יהויקים משפיעה גם על הסובבים אותו
השרים שהיו שם לא פחדו ולא קרעו את בגדיהם, ויש לשאול מדוע? הרי מקודם פחדו. אלא שראו את העזות שלו וזו חלחלה גם לתוכם.
חוסר ההגיון במעשה יהויקים
נו מה, אם מכבים את נורת החיווי של מחסור בדלק ברכב, אז פתאום מתמלא הדלק? אם מכבים את נורת ההתראה של חום המנוע, המנוע לא יתחמם? אז קרעת את המגילה, דבר ה' ישתנה? נבוכדנצר לא יבוא עכשיו?
דבר ה' לירמיהו אחרי שריפת המגילה
אומר ה' לירמיהו "אַחֲרֵ֣י ׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙... שׁ֥וּב קַח־לְךָ֖ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֑רֶת וּכְתֹ֣ב עָלֶ֗יהָ אֵ֤ת כָּל־הַדְּבָרִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר הָי֗וּ עַל־הַמְּגִלָּה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֖ף יְהוֹיָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃".
זה לא ייאמן. 'יהויקים, אתה רואה שעשרה שבטים כבר גלו, מה אתה חושב, שתינצל? בכלל, מה אתה מעריץ את מצרים?'. 'אם אתה הולך אחרי אופנות', כך אומר לו ירמיהו, 'עכשיו יש אופנה חדשה, עכשיו בבל'. ה' אומר שימליך את בבל. וגם זו אופנה חולפת; יעבור דור אחד, יקבלו את הבעיטה שלהם, תבוא פרס; יעבור הזמן שלהם, תבוא יוון. 'מה אתה מעריץ אופנות מתחלפות? אז הפעם מצרים על הגל. איפה תרבות אבותיך? איפה יאשיהו, אבא שלך'; יהויקים לא הולך אחרי אביו.
"חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה"(משלי יג כא); "תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻׁבוֹתַ֙יִךְ֙ תּֽוֹכִחֻ֔ךְ"(ירמיה ב יט). אם אתה, יהויקים, נוהג בדרך רעה, זו המציאות, הרעה תבוא. מה אתה חושב, שתעשה איזה פלא, תקרא בשמות הקודש, תשביע את המלאכים, תעבוד על הקב"ה, תיקח סגולות וקמעות? "חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה". גם אם תשרוף את המגילה, אומר לו ירמיהו, בסוף הרעה תבוא.