תנ"ך על הפרק - ישעיה טו - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה טו

349 / 929
היום

הפרק

מַשָּׂ֖א מוֹאָ֑ב כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד עָ֤ר מוֹאָב֙ נִדְמָ֔ה כִּ֗י בְּלֵ֛יל שֻׁדַּ֥ד קִיר־מוֹאָ֖ב נִדְמָֽה׃עָלָ֨ה הַבַּ֧יִת וְדִיבֹ֛ן הַבָּמ֖וֹת לְבֶ֑כִי עַל־נְב֞וֹ וְעַ֤ל מֵֽידְבָא֙ מוֹאָ֣ב יְיֵלִ֔יל בְּכָל־רֹאשָׁ֣יו קָרְחָ֔ה כָּל־זָקָ֖ן גְּרוּעָֽה׃בְּחוּצֹתָ֖יו חָ֣גְרוּ שָׂ֑ק עַ֣ל גַּגּוֹתֶ֧יהָ וּבִרְחֹבֹתֶ֛יהָ כֻּלֹּ֥ה יְיֵלִ֖יל יֹרֵ֥ד בַּבֶּֽכִי׃וַתִּזְעַ֤ק חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶלְעָלֵ֔ה עַד־יַ֖הַץ נִשְׁמַ֣ע קוֹלָ֑ם עַל־כֵּ֗ן חֲלֻצֵ֤י מוֹאָב֙ יָרִ֔יעוּ נַפְשׁ֖וֹ יָ֥רְעָה לּֽוֹ׃לִבִּי֙ לְמוֹאָ֣ב יִזְעָ֔ק בְּרִיחֶ֕הָ עַד־צֹ֖עַר עֶגְלַ֣ת שְׁלִשִׁיָּ֑ה כִּ֣י ׀ מַעֲלֵ֣ה הַלּוּחִ֗ית בִּבְכִי֙ יַֽעֲלֶה־בּ֔וֹ כִּ֚י דֶּ֣רֶךְ חוֹרֹנַ֔יִם זַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר יְעֹעֵֽרוּ׃כִּֽי־מֵ֥י נִמְרִ֖ים מְשַׁמּ֣וֹת יִֽהְי֑וּ כִּֽי־יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ כָּ֣לָה דֶ֔שֶׁא יֶ֖רֶק לֹ֥א הָיָֽה׃עַל־כֵּ֖ן יִתְרָ֣ה עָשָׂ֑ה וּפְקֻדָּתָ֔ם עַ֛ל נַ֥חַל הָעֲרָבִ֖ים יִשָּׂאֽוּם׃כִּֽי־הִקִּ֥יפָה הַזְּעָקָ֖ה אֶת־גְּב֣וּל מוֹאָ֑ב עַד־אֶגְלַ֙יִם֙ יִלְלָתָ֔הּ וּבְאֵ֥ר אֵילִ֖ים יִלְלָתָֽהּ׃כִּ֣י מֵ֤י דִימוֹן֙ מָ֣לְאוּ דָ֔ם כִּֽי־אָשִׁ֥ית עַל־דִּימ֖וֹן נוֹסָפ֑וֹת לִפְלֵיטַ֤ת מוֹאָב֙ אַרְיֵ֔ה וְלִשְׁאֵרִ֖ית אֲדָמָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

משא. בליל, סמוך והטעם בליל כך מהשבוע:שודד ער מואב. והנה הוא חסר בי"ת במואב:נדמה. נכרת כמו ודמיתי אמך (הושע ד' ה'):קיר מואב. מדינה כמו וארם מקיר (עמוס ט' ז'):עלה. הטעם עלה יושב [הבית]:הבית. שם מדינה:הבמות. לע"ז:בכל ראשיו. של מואב:כל זקן גדועה. שם כמו וחבולתו חוב (יחזקאל י"ח ז'):ובי"ת בראשיו ימשך אחר עמו כמ"ם מאל אביך (בראשית מ"ט כ"ה):בחוצותיו. בחוצות מואב:על גגותיה. רמז למדינה:ייליל. כמו ייטיב (איוב כ"ב כ"א), והנה העתיד בבנין הפעיל נע, והם זרות:ותזעק. נפש של מואב ירעה לו והנכון שכל אחד יזעק ויאמר:לבי למואב. בעבור מואב:בריחיה. בריחי המדינה צועקים כמו הילילי שער (ישעיהו י"ד ל"א), או בריחיה הובאו אל מצרים, כי משם בא מלך אשור, או צוער של סדום, ויהיה 'עגלת שלישיה' שיש לה גם שנים, תואר צוער, ויתכן היות בריחיה שם התואר כטעם בורחיה, אך ברוחיה לא יתכן לאמרו כי איך יהיה פעול לפועל עומד:יעוערו. העי"ן השני כפול והטעם כמו עוררו, והיא מלה זרה:כי. נמרים, שם מקום:משמות. שם, ואילו היה פועלות מהכפולים [היה] תחת השי"ן חירק:יתרה. שם, ממון:עשה. קנה כמו עשה לי את החיל הזה (דברים י"ח י"ז):ופקדתם. מגזרת פקדון (ויקרא ה' כ"ג), והנה הממון ישאום אל ערבי הנחל, והנכון שממונם ישאוהו על הנחל הידוע בארצם שהוא על ערבים, והטעם שיוליכו ממונם למקום אחר אולי ישאר להם:כי. עד, מושך אחר, וכן הוא ועד באר אלים:כי. מלאו דם, חללי מואב:נוספות. הטעם רעות נוספות, וכן עשיר יענה עזות (משלי מ' כ"ג), והטעם מלות:כי אשית. מושך גם אחר וכן הוא אשית לפליטת מואב אריה והוא מלך אשור:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך