איך היה מותר לשאול להחליט על ביעור האובות והידעונים
כתב ר' מאיר דן פלוצקי:
מלך דן רק בשבע מצוות שגם בני נח מוזהרים עליהם. אבל בדינים שישראל נצטוו מפאת קדושת-ישראל חייבים לדון בדיני ישראל ואי אפשר להרוג כי אם בעדים והתראה (ו)לא שייך בזה דין מלך כי אם דרך בית דין.
(כלי חמדה פרשת שופטים קיט:)
וכעין זה כתב באור שמח(הלכות מלכים). כלומר, אין למלך תפקיד דתי אלא רק תפקיד מדיני – ובענייני קיום מצוות של ישראל אין למלך תפקיד.
וקשה מפרקנו, בו כתוב: "וְשָׁא֗וּל הֵסִ֛יר הָאֹב֥וֹת וְאֶת־ הַיִּדְּעֹנִ֖ים מֵהָאָֽרֶץ׃"(שמואל א כח ג), והרי אובות וידעוני אינם מהדברים שנאסרו לבני נח.
ויש לפרש על פי מה שכתב החזקוני על הפסוק: "מכשפה לא תחיה"(שמות כב יז):
סתם לך מיתתה ללמדך: כל הקודם לפגוע בה זכה! שאם תשהה אותה עד שתעמוד בדין תעשה מכשפות(=כישוף) להנצל.
(חזקוני שמות כב יז)
רואים שיש דין פרטי במכשפה שאינה מסורה רק לבית דין. ולכן שאול יכל לבער את האובות והידעונים.