העמדת מלך

מאז בריאת העולם רצה הקב׳׳ה להנהיג אותו בדרך ההשגחה הפרטית, דהיינו מדת הדין. כידוע, הקו המאפיין את מדת הדין הוא הענישה המידית על כל חטא שחוטא האדם. בדרך זו הנהיג ה' את ישראל כאשר היו במדבר, שם ראינו כי על כל פעולה שלא נעשתה כשורה הגיב הקב"ה בדרך חריפה. לאחר חטא עץ הדעת אי אפשר היה להנהיג את העולם בדרך זו. הקב״ה המתין לשעת הכושר ובעת מתן תורה הודיע ה׳ כי בחר בעם ישראל כעם סגולתו והביע את רצונו להתנהג עמו בדרך נסית ולא טבעית. לוא היה מקבל את הצעת הקב״ה היה העם והעולם כולו באים לידי תקונם המלא. אך משלא רצה החליט ה׳ לנהוג אתו בדרך הטבע. (הדברים הוסברו בהרחבה בספרנו אמרי חן חלק ג׳ פרשת המרגלים ועוד). ה׳ הכניס את עם ישראל לארץ וצוה לחלק להם את הארץ לשבטים שילכו לעבוד באחוזתם אך לשבט לוי לא נתנה נחלה ותפקידו היה לגור בתוך נחלת השבטים וללמדם תורה ויראת ה׳. במלים אחרות - ה׳ הסכים שעם ישראל יונהג בדרך הטבע, אך לא בכל דבר. ה׳ החדיר בקרב העם את ההכרה כי בכל מה שמתרחש אין טבע ומנהגו של עולם כלל אלא אם נלך בדרך ה׳ נצליח ואם לאו נכשל. העטיפה היא טבעית אך התוכן איננו טבעי אלא מושפע ממעשינו. הרב יהודה צדקה זצ״ל אמר באחת מדרשותיו כי משה נתן לישראל את התורה ואלו יהושע נתן לנו את ארץ ישראל. חז״ל אומרים: פני משה כחמה - פני יהושע כלבנה. יהושע שנמשל ללבנה מקבל אור ממשה שנמשל לחמה. במלים אחרות יהושע נתן לנו מתנה חשובה, את ארץ ישראל, אך ארץ ישראל אינה יכולה להשאר בידינו בלי תורה כשם שלבנה אינה יכולה להאיר מבלי לקבל אור מן השמש, דהיינו רק אם נשליט את חוקי התורה במלואם בארצנו הקדושה נוכל להתקיים. אם כן כל קיומנו איננו טבעי אלא המסגרת היא טבעית.

תכנית זו איננה התכנית המקורית של הקב״ה. ה׳ לא רצה שלעם ישראל יהיה מלך ככל הגוים. הוא רצה להנהיג את העם על ידי הנביאים שאינם מנוסים בגנוני מלכות ולהוכיח לכל באי עולם כי למרות שאין לישראל מלך במובן הרגיל של המלה בכל זאת עם ישראל מתקיים בדרך מיוחדת אשר לא רק שאינה נופלת מן הממלכות המתוקנות שבעולם אלא שמלכות זו יחודית בכל התחומים, וגם בתחום החקיקה והמשפט. הגוים שיכירו מקרוב את חוקי התורה יכריזו ויאמרו: "ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נותן לפניכם היום"(דברים ד ח)עם ישראל יוכיח לאומות העולם כיצד נראה מנהיג אמיתי. עם ישראל יצביע על מנהיג כמו שמואל ששרת את העם שלא על מנת לקבל פרס במשך עשרות שנים. עם ישראל העמיד מתוכו נביא שהנהיג את העם בדרך מיוחדת. הוא לא קרא את העם לבוא אליו לדין אלא הסתובב כל השנה ממקום למקום, שמע את הטענות, פשר בין הנצים, יישר את ההדורים בין אדם לחברו וחזק את הטעון חזוק בחיי הקהלה ובחיי הפרט וכל זה בלי ליהנות מאומה מאף אחד ובשום תחום. כאשר עזב את תפקידו יכל להעיד בפני המלך הנבחר וכל עם ישראל שלא לקח מהם מאומה ואפילו בת קול משמים הסכימה לדבר. הוא הדין גדעון, שמשון ואחרים ששרתו את העם בנאמנות מירבית.

הנהגה זו עומדת בנגוד גמור למלכות של אומות העולם אשר השחיתות פושה בכל תחומי השלטון וכל שר או פקיד מחפש את טובת ההנאה בדרך ההיתר או אפילו האסור. ה' רצה להמשיך ולהנהיג את העם בדרך זו והנה עם ישראל רוצה מלך "לשפטנו ככל הגוים"(שמואל א ח ה). הקב׳׳ה ושמואל לא היו מרוצים גם אם היתה הכוונה טובה, כי הקב״ה רצה כאמור להראות לאומות דגם של מלכות מיוחדת שאין לגוים ואם עם ישראל רוצה מלכות ככול הגוים, מהי אם כן היחודיות של מלכות ישראל? ה' ראה שעם ישראל עדיין איננו בנוי למלכות בדגם מיוחד ואי אפשר לכפות על האומה מלכות כזאת אם אין עדיין את ההכרה הפנימית שאכן דגם זה הוא הרצוי והראוי לעם סגולתו של הקב"ה.

כאשר הגיש הנביא את עצומות העם לפני ה', אומר לו הקב׳׳ה: אני מורה לך למלא את בקשתם. תאמר לישראל כי אמנם תקבלו מלך כפי שיש לגוים. בבקשתכם זאת הוכחתם שאינכם ראויים למלכות מדגם מיוחד אולם עליכם לדעת כי מלכות כמו של הגוים לא תקבלו. מלכות ישראל תהא מוגבלת בתחומים רבים, ועיקר העיקרים לא יהיה לכם מלך אלא עליכם. במלים אחרות - אני לא אסכים שהעם יקבע למלך מה לעשות אלא המלך ימלוך עליהם והוא יחליט מה לעשות בארץ ואיך להנהיג את הממלכה. עתה הפסוק יובן: "ועתה שמע בקולם(ולא לקולם) אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלוך עליהם"(שמואל א ח ט) . ה' אומר לשמואל: דברי העם אין בהם הגיון, כי שטת ההנהגה הקיימת עד עתה טובה מאד לישראל כפי שהסברנו לעיל אולם אם הם רוצים מלך בדרך שלהם, מלא את מבוקשם אך תאמר להם שני דברים. האחד: שהמלך ימלוך עליהם ושלא ישתעשעו בתקוות שוא שהם יכתיבו לו מה לעשות (תנה לנו מלך), ודבר נוסף: שלמלך תהיינה סמכויות רבות להלאים קרקעות ולקחת לו אזרחים לעבודות שונות נגד רצונם. ה׳ אמר עוד לומר לישראל, כי כאשר יכביד המלך את עולו ותרצו למרוד בו ולפרוק את עולו מעליכם לא תוכלו לעשות זאת כי הוא ידכא את המרד ביד קשה, למרות שאתם מניתם אותו לתפקידו. אך לא זו בלבד אלא גם אם תתפללו ותבקשו שהקב״ה יעזור לכם דעו שתפלתכם תשוב ריקם כי ה׳ לא יענה לכם.

שמואל אמר לעם דברים אלה ובני ישראל הבינו כי טעו בבקשה להעמיד להם מלך אלא אמרו לשמואל: "לא כי מלך יהיה עלינו, והיינו גם אנחנו ככל הגוים(שיש להם מלך) ושפטנו מלכנו (לא כמשפט הגוים כפי שאמרו לעיל אלא כפי משפט התורה) ויצא לפנינו (לא כמנהג מלכי הגוים שהצבא הולך קדימה והמלך אחורה כדי לא להפגע) ונלחם את מלחמותינו(ולא את מלחמותיו), כלומר אין אנחנו רוצים במלך עריץ אשר יהא להוט לצאת למלחמות כדי לייקר את שמו ולכבוש מדינות ושטחים ללא צורך. אחרי ששמע שמואל את דברי העם הבין כי הוא לא יוכל להמשיך ולהנהיג את העם משום שישראל בקשו מלך שינהיג את הממלכה על ידי טכסיסי מלוכה ולא בהנהגה נסית וזאת לא יכל שמואל לבצע כי ההנהגה שלו היתה נסית ולא טבעית. כמן כן שמע שמואל כי הם רצו מלך שינהיג אותם על פי התורה ולא ככל הגוים לכן הביא את דבריהם לפני ה׳ ועתה הוא ידאג להעמיד להם מלך אשר ה׳ יבחר בו.