לפרק ד'
בפרקנו משעבד יבין הכנעני את ישראל. למלחמה מול שר צבאו, סיסרא, יוצאים דבורה וברק עד להכרתתו בסיוע יעל.
דבורה וברק - זוג השופטים
דבורה היא שופטת במובן המשפטי והנבואי של המילה וברק הוא שופט במובן הצבאי בלבד. דבורה שופטת באזור הרי בית אל, דרום הר אפרים, ואילו מקומו של ברק הוא הרי נפתלי. דבורה היא היוזמת ואילו ברק רק נפעל. דבורה יושבת תחת התומר ומזכירה דבורה אחרת מספר בראשית, שאף היא יושבת, או יותר נכון שוכבת לנצח תחת עץ האלון, זוהי דבורה מינקת רבקה.
תומר דבורה
וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַת־תֹּ֜מֶר דְּבוֹרָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט׃
(שופטים ד ד-ה)
מה לומדים חכמינו מפירוט מקום מושבה של דבורה?
מאי אשת לפידות? - שהייתה עושה פתילות למקדש "וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַת־תֹּ֜מֶר" (שופטים ד ה)
מאי שנא תחת תומר?
אמר ר' שמעון בן אבשלום משום יחוד.
דבר אחר: מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים.
(מגילה יד.)
"וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה..." (שופטים ד ד), וכי מה טיבה של דבורה שהיא שפטה את ישראל ומתנבאת עליהם, הלא פנחס בן אלעזר עומד?
מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו, אמרו, בעלה של דבורה עם הארץ היה, אמרה לו אשתו, בוא ועשה פתילות והולך לבית המקדש שבשילה, מה אם יהא חלקך עם אנשים כשרים ותבוא לחיי העולם הבא, והוא היה עושה פתילות עבות, כדי שיהא אורן מרובה, לפיכך נקרא שמו לפידות.
(תנא דבי אליהו רבה (איש שלום) פרשה י)
תרגום יונתן רואה ברשימה המפורטת של מקום מושבה את הצהרת ההון שלה. את עצמאותה הכלכלית ויכולתה לשפוט ללא חשד של שוחד מבעלי הממון.
יבין מלך חצור וסיסרא שר צבאו מחרושת הגויים
וַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר וְשַׂר־צְבָאוֹ֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם׃
(שופטים ד ב)
האויב הוא המלך יָבִ֣ין ועירו היא חָצוֹר. בספר יהושע למדנו שחצור נשרפה, ויבין הוצא להורג, אז במי נלחמים? אלא יש לדייק ממה שכתוב "אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר", שהוא כבר לא מולך שם, אלא בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם, כי חצור אכן נשרפה. באשר לשמו, יש לומר שזהו כינוי לשושלת מלוכה, כמו "פרעה", "אבימלך" וכדומה.
מטרת פָּעֳלה של דבורה הוא איחוד של שבטי ישראל שמדרום לעמק יזרעאל עם שבטי הצפון. סיסרא מפריע עם השריון שלו, מחרושת הגויים, בית החרושת למרכבות, בעמק זבולון.
מפת הקרב
נ.צ. ליציאה לקרב הוא הר התבור.
רש"י (שופטים ה ג) רואה כאן פיצוי להעדפת הר סיני במתן תורה.
מהתבור שולטים על העמק למטה אך לא כובשים אותו. לכנענים רכב משוריין שרומס את חיל הרגלי הישראלי. והנה פקק בצומת מגידו! הסיבה לפקק הוא בוץ על הכביש! גשם אדיר הופך את כבישי העמק לבלתי עבירים למרכבות המשוריינות והן הולכות ומחלידות.
יעל אשת חבר הקיני
סיסרא מבין שעליו להשתמש ברגליו אך אין לו סיכוי לברוח לעירו, חרושת הגויים, שבמפרץ, במערב. לכן בורח סיסרא דווקא מזרחה אל הבדוויים של פעם, הלא הם המתגיירים בני יתרו הקיני חותן משה. הם אמנם קרובים אל העבריים אך בודאי יוכל למצוא ביניהם גיס חמישי, חושב לו שר הצבא הגוי.
בני קיני עלו מאזור עיר התמרים (כאמור בפרק א' בשופטים) לאורך כל בקעת הירדן עד לקצה הדרומי של הגליל העליון.
יעל מכניסה לביתה את סיסרא והורגת אותו יעל רצתה להוכיח את נאמנותה לישראל, לכן לא הסתפקה בהריגת סיסרא ע"י הכאה במקבת אלא השאירה את היתד נעוצה ברקתו של סיסרא, כדי להוכיח לברק, הרודף אחרי סיסרא, כי הכינה מראש את מלכודת המוות לשר צבא הכנענים. בכך מקבלת יעל "כרטיס כניסה" לחיק האומה העברית. כך נפתחת התקופה שיד ישראל הולכת בהדרגתיות ונעשית רמה על הכנענים באזור הצפוני.