תנ"ך על הפרק - יהושע כ - ערי המקלט / הרב אבנר בוטוש שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע כ

207 / 929
היום

הפרק

הקדשת ערי מקלט בעבר הירדן המערבי

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר תְּנ֤וּ לָכֶם֙ אֶת־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃לָנ֥וּס שָׁ֙מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִי־דָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם׃וְנָ֞ס אֶל־אַחַ֣ת ׀ מֵהֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְעָמַד֙ פֶּ֚תַח שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וְדִבֶּ֛ר בְּאָזְנֵ֛י זִקְנֵ֥י־הָעִֽיר הַהִ֖יא אֶת־דְּבָרָ֑יו וְאָסְפ֨וּ אֹת֤וֹ הָעִ֙ירָה֙ אֲלֵיהֶ֔ם וְנָתְנוּ־ל֥וֹ מָק֖וֹם וְיָשַׁ֥ב עִמָּֽם׃וְכִ֨י יִרְדֹּ֜ף גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אַֽחֲרָ֔יו וְלֹֽא־יַסְגִּ֥רוּ אֶת־הָרֹצֵ֖חַ בְּיָד֑וֹ כִּ֤י בִבְלִי־דַ֙עַת֙ הִכָּ֣ה אֶת־רֵעֵ֔הוּ וְלֹֽא־שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃וְיָשַׁ֣ב ׀ בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַד־עָמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָֽעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז ׀ יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶל־עִירוֹ֙ וְאֶל־בֵּית֔וֹ אֶל־הָעִ֖יר אֲשֶׁר־נָ֥ס מִשָּֽׁם׃וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶת־קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־שְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽה׃וּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֤ן יְרִיחוֹ֙ מִזְרָ֔חָה נָתְנ֞וּ אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בַּמִּישֹׁ֖ר מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ מִמַּטֵּה־גָ֔ד וְאֶת־גלוןגּוֹלָ֥ןבַּבָּשָׁ֖ן מִמַּטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה׃אֵ֣לֶּה הָיוּ֩ עָרֵ֨י הַמּֽוּעָדָ֜ה לְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְלֹ֣א יָמ֗וּת בְּיַד֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם עַד־עָמְד֖וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אבנר בוטוש שליט

ערי המקלט

בפרקנו יושבים כבר כל השבטים בנחלותיהם, גם השבטים שהיו צריכים קצת דחיפה מיהושע הגיעו הביתה והתנחלו. אבל יש מגזר שלם שמהותו הוא חוסר בנחלה, אלה הם האסירים, הנאלצים לברוח מביתם, הגולים לעיר מקלט. גם להם דואג יהושע לבית, אמנם זמני, אך מערכת ערי מקלט היא חלק מיישוב הארץ.

מקבילה בספר במדבר

מעניין לגלות כי התלמיד ממשיך לפי סדר הספר של רבו; משה, בספר במדבר, מתאר את גבולות הארץ בפרשת מסעי פרק ל"ד ואחר כך, בפרק ל"ה, מְצֻוֶּה ע"י ה' על ערי המקלט. יהושע מפנים זאת ומיד לאחר סיום חלוקת הארץ בפרק י"ט מחלק את ערי המקלט, או בלשון הייחודית ליהושע, "עָרֵ֨י הַמּֽוּעָדָ֜ה" (ט). המשמעות היא שיש לעבור להתעסקות בכעסים הפנימיים בתוך ישראל מיד עם סיום כיבוש הארץ. הדבר הלאומי הראשון שנחנך הוא בית סוהר! כיון שהוא מקלט מגן לכל השגגות הקטלניות, לפני שיהפכו לכדור שלג של נקמת דם.

ערי המקלט משולשות

תנו רבנן: שלוש ערים הפריש יהושע בארץ כנען והיו מכוונות כנגד שלוש שבעבר הירדן כשתי שורות שבכרם.
"וְשִׁלַּשְׁתָּ֙" (דברים יט ג) - שיהיו משולשות; שיהיה מחברון לדרום, כמחברון לשכם...
(מכות ט:)

על הערים להיות זמינות להגעה מכל נקודת ישוב. לכן יש ליצור חלוקה שווה של האזורים ולצמצם ככל הניתן את המרחקים שיצטרך הבורח לעבור.

צריך יותר ערי מקלט בפריפריה

אם יהושע מסתפק לתשעה שבטים בשלוש ערים, מדוע משה העניק לשניים וחצי שבטים את אותה כמות של מקלטים? מסביר רש"י:

"אֵ֣ת ׀ שְׁלֹ֣שׁ הֶעָרִ֗ים..." – אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינם אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום דבגלעד נפישי רוצחים דכתיב (=שבגלעד רבים הרוצחים, ככתוב): "גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃" (הושע ו).
(רש"י במדבר לה יד)

כנראה יש בפריפריה, במרחק ממרכז הארץ, את התחושה כי האצבע יכולה להיות קלה על ההדק וקדושת החיים פחות נשמרת.

עיקר המערכת של ערי המקלט – בעבר הירדן המערבי

בפרשת ערי המקלט בספר במדבר נאמר עוד:

והֶעָרִים, אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ--שֵׁשׁ-עָרֵי מִקְלָט, תִּהְיֶינָה לָכֶם.
(במדבר לה יג)

ופירש רש"י:

שש ערי מקלט – מגיד שאף על פי שהבדיל משה בחייו שלוש ערים בעבר הירדן לא היו קולטות עד שנבחרו שלוש שנתן יהושע בארץ כנען (ספרי)
(רש"י במדבר לה יג)

הקליטה של האסירים תתבצע רק לאחר העצמאות. רק עם כיבוש ארץ ישראל המערבית ניתן להפעיל גם את הערים שבמזרח, כי מקור ההגנה הוא בקיום המערכת בארץ ישראל.

הטופוגרפיה של הערים

עָרֵ֨י הַמּֽוּעָדָ֜ה שבחלק המערבי של ארץ ישראל הן על ראשי ההרים: חברון שבהרי יהודה, שכם שבהרי אפרים וקדש בהרי נפתלי. המקלט צריך להיות נגיש כאמור, אך גם חסין ובטוח וגלוי לעין כל. יתכן ובמיקום הבולט במרכז גב ההר מתקבלים יתרונות אלו. התיאור של ערי המקלט המערביות מוצג בכיוון שונה מהכיוון הכללי של ספר יהושע; כל הכיבושים והנחלות מתוארים מדרום לצפון, ואילו ערי המקלט מתוארות הפוך, מהעיר קדש שבגליל העליון (הצפוני), דרך שכם אל חברון שבדרום. לעומת זאת בעבר הירדן המזרחי, מתוארות ערי המקלט כסדר הרווח בספר יהושע, מהעיר הדרומית, בצר, במדבר, ועד גולן שברמת הגולן, בצפון.


סיכום

לסיכום פרק ערי המקלט נזכור כי הדאגה לשוליים של החברה היא מאפיין של חברה חסונה. לכן חיי הרוח והקדושה שהתפתחו בערי המקלט, הם השיקום הטוב ביותר לאדם שנטל חיים, ורוצה לחזור להיות כלי המפיק חיים ולא מוות. בפרק הבא נפגוש את השותפים של מגזר הגולים, הלא הם הכוהנים והלווים שחיים יחד עימם בערי המקלט והלוויה ומסייעים בשיקום הגולים.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך