ערי המקלט

בפרקנו יושבים כבר כל השבטים בנחלותיהם, גם השבטים שהיו צריכים קצת דחיפה מיהושע הגיעו הביתה והתנחלו. אבל יש מגזר שלם שמהותו הוא חוסר בנחלה, אלה הם האסירים, הנאלצים לברוח מביתם, הגולים לעיר מקלט. גם להם דואג יהושע לבית, אמנם זמני, אך מערכת ערי מקלט היא חלק מיישוב הארץ.

מקבילה בספר במדבר

מעניין לגלות כי התלמיד ממשיך לפי סדר הספר של רבו; משה, בספר במדבר, מתאר את גבולות הארץ בפרשת מסעי פרק ל"ד ואחר כך, בפרק ל"ה, מְצֻוֶּה ע"י ה' על ערי המקלט. יהושע מפנים זאת ומיד לאחר סיום חלוקת הארץ בפרק י"ט מחלק את ערי המקלט, או בלשון הייחודית ליהושע, "עָרֵ֨י הַמּֽוּעָדָ֜ה" (ט). המשמעות היא שיש לעבור להתעסקות בכעסים הפנימיים בתוך ישראל מיד עם סיום כיבוש הארץ. הדבר הלאומי הראשון שנחנך הוא בית סוהר! כיון שהוא מקלט מגן לכל השגגות הקטלניות, לפני שיהפכו לכדור שלג של נקמת דם.

ערי המקלט משולשות

תנו רבנן: שלוש ערים הפריש יהושע בארץ כנען והיו מכוונות כנגד שלוש שבעבר הירדן כשתי שורות שבכרם.
"וְשִׁלַּשְׁתָּ֙" (דברים יט ג) - שיהיו משולשות; שיהיה מחברון לדרום, כמחברון לשכם...
(מכות ט:)

על הערים להיות זמינות להגעה מכל נקודת ישוב. לכן יש ליצור חלוקה שווה של האזורים ולצמצם ככל הניתן את המרחקים שיצטרך הבורח לעבור.

צריך יותר ערי מקלט בפריפריה

אם יהושע מסתפק לתשעה שבטים בשלוש ערים, מדוע משה העניק לשניים וחצי שבטים את אותה כמות של מקלטים? מסביר רש"י:

"אֵ֣ת ׀ שְׁלֹ֣שׁ הֶעָרִ֗ים..." – אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינם אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום דבגלעד נפישי רוצחים דכתיב (=שבגלעד רבים הרוצחים, ככתוב): "גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃" (הושע ו).
(רש"י במדבר לה יד)

כנראה יש בפריפריה, במרחק ממרכז הארץ, את התחושה כי האצבע יכולה להיות קלה על ההדק וקדושת החיים פחות נשמרת.

עיקר המערכת של ערי המקלט – בעבר הירדן המערבי

בפרשת ערי המקלט בספר במדבר נאמר עוד:

והֶעָרִים, אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ--שֵׁשׁ-עָרֵי מִקְלָט, תִּהְיֶינָה לָכֶם.
(במדבר לה יג)

ופירש רש"י:

שש ערי מקלט – מגיד שאף על פי שהבדיל משה בחייו שלוש ערים בעבר הירדן לא היו קולטות עד שנבחרו שלוש שנתן יהושע בארץ כנען (ספרי)
(רש"י במדבר לה יג)

הקליטה של האסירים תתבצע רק לאחר העצמאות. רק עם כיבוש ארץ ישראל המערבית ניתן להפעיל גם את הערים שבמזרח, כי מקור ההגנה הוא בקיום המערכת בארץ ישראל.

הטופוגרפיה של הערים

סיכום

לסיכום פרק ערי המקלט נזכור כי הדאגה לשוליים של החברה היא מאפיין של חברה חסונה. לכן חיי הרוח והקדושה שהתפתחו בערי המקלט, הם השיקום הטוב ביותר לאדם שנטל חיים, ורוצה לחזור להיות כלי המפיק חיים ולא מוות. בפרק הבא נפגוש את השותפים של מגזר הגולים, הלא הם הכוהנים והלווים שחיים יחד עימם בערי המקלט והלוויה ומסייעים בשיקום הגולים.