ויולדו להם בנים אחר המבול. פי' אע"פ שהיו ראויין להוליד קודם המבול כבש הקב"ה מעיינם ולא הולידו עד אחר המבול כדי שלא לאבד זרעם במבול או שיצטרך להציל רבים בתיבה:
בני יפת. התחיל ביפת כי יפת הוא הבכור ואחריו חם שרצה לאחר תולדות שם לקרב שתי הפרשיות בתולדותיו כי יש להאריך בתולדות אברהם:
מאלה נפרדו איי הגוים. פי' הרמ"בן בני יפת יושבי איי הים והם נפרדים כל אחד ואחד מבניו באי א' לבדו והם רחוקים ארצותם זו מזו כי הוא ברכת אביהם יפת אלהים ליפת ולכך כתב בהם מאלה נפרדו אבל בני חם כולם קרובים יושבי הארצות לכך אמר ויהי גבול הכנעני מצידון וגו' יאמר בארצותם לגוייהם וכן בבני שם. וסיפר הכתוב כל זה להודיע יחוס אברהם שהוא משם ותולדות חם להודיע לעמים שזכה אברהם בארצם וסיפר ביפת והפלגה להודיע סבת שנוי הלשונות ופזורם בקצוי הארצות בזמן מועט אחר אדם הראשון ועוד להודיע חסדי השם ושמרו את הברית לנח כי לא כלה אותם. והרב אמר במורה הנבוכים כי זה אמת לשומעים בחדוש העולם וגם זה אמת כי אברהם אבינו צוה את בניו ואת ביתו אחריו ויעיד להם על נח ובניו שראו המבול והיו בתיבה והנה הוא עד מפי עד בכל ענין המבול ועוד שלישי על היצירה כי נח ראה אדם הראשון ואברהם ויצחק ויעקב ראו שם העד במבול ויעקב מגיד כל זה ליורדי מצרים גם לפרעה ואנשי דורו והאנשים בכל דור יודעים מאבותם ד' וה' דורות מגידים מעשיהם ותולדותם:
ובני כוש סבא וחוילה. כל אלה היו ראשי אומות ובני רעמה היו שתי אומות אבל נמרוד לא היה לאום ע"כ כתוב אחרי כן וכוש ילד את נמרוד ולא אמר ובני כוש נמרוד סבא וחוילה אבל פוט לא היה לגוי אחד ולא היה ממנו אומות כמצרים וכנען על כן לא החזירו הכתוב. גם במגוג ומדי ותובל ומשך ותירס לא הזכיר משפחו' בתולדותם וכן בבני שם עילם ואשור ולוד לא הזכיר להם תולדות כי כל א' היה לגוי אחד בארץ ולא הוליד אומות שונות:
הוא החל להיות גבור בארץ. פירש"י להמריד כל העולם כולו על הב"ה אע"פ שכבר הוחל בימי דור אנוש. כתב הרמ"בן שזה התחיל אחר המבול:
הוא היה גבור ציד. פירש"י צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום. ור' אברהם פי' הפך הענין על דרך הפשט כי הוא החל להיות גבור על החיות לצוד אותם ופי' לפני ה' שהיה בונה מזבחות ומעלה חיות לעולה לפני ה'. וכתב הרמ"בן ואין דבריו נראין כי הוא מצדיק רשע כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה והנכון כי הוא החל להיות מושל בגבורתו על אנשים כי עד ימיו לא היו מלחמות ולא מלך מלך וגבר תחלה על אנשי בבל עד שמלך עליהם ואח"כ יצא אל אשור וזהו שאמר ותהי ראשית ממלכתו בבל ומן הארץ ההיא יצא אשור ופי' יצא אל אשור כי אשור מבני שם היה כמו ויצא חצר הדד ועבר עצמונה וספר עוד בגבורתו כי היה גבור ציד לצוד חיות ולהתגבר עליהם ואמר לפני ה' להפליג שאין תחת כל השמים כמוהו בגבורה וכן ותשחת הארץ לפני האלהים כי כל אשר לפניו בארץ נשחת כענין ונכרת הנפש ההיא מלפני כי כל מקום הוא לפניו:
ומצרים ילד. הזכיר למצרים תולדותיו ולא הזכיר לו מושביו כמו שהזכיר לאחרים כי בבני יפת הזכיר איים ובבני כוש ארץ שנער ובבני כנען הזכיר תחומי ארצם וכן בבני שם והטעם כי מצרים מושבו ידועה שהיא נקראת על שמו והיו כל בניו יושבי' כאחד סביבות מצרים ושם ארצם ג"כ כשמם כי כן מצינו לפתרוס ארץ פתרוס והיא מכלל מצרים דכתיב ונתתי יראה במצרים והשמותי את ארץ פתרוס וכן לוד וכל הערב סביבות מצרים ושמם ושם ארצם שוה וכן פלשתים ארץ פלשת. ור' אברהם אמר כי אלה שמות המדינות וכל מדינה משפחה אחת ועל כן כולם לשון רבים והראי' הגמורה אשר יצאו משם כי זה ירמוז למקום. והרמ"בן כתב ועל דעתי בדרך הפשט היו כסלוחים יושבי עיר ששמה כן והיתה מכלל ארץ כפתור אשר שם כפתורים אחיהם ויצאו משם מן הכפתורים אשר הם מזרע כסלוחים והלכו להם לתור מנוחה והניחו הארץ לאחיהם וכבשו להם ארץ ששמה פלשת ונקראו אח"כ פלשתים על שם הארץ והוא מה שכתוב כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם והם מבני כסלוחים יושבי ארץ כפתור:
וכנען ילד את צידון בכורו. אלו עשרה עממין בני כנען שניתנו לאברהם אבינו כי כל זרע כנען נמכר לעבד עולם אלא שנתחלף שמם ברובם בימי אברהם כי בכאן נכתבו בשם שקראם אביהם ביום הוולדם ואחר שנפרדו בארצותם לגוייהם נקראו בשמות אחרים ואולי העלו להם שם על שם הארץ אשר ישבו בה כמו מצרים שנקראו כולם על שם הארץ כמו שפירשנו או שהולידו הערקי והסיני משפחות ונכרתו מהם ובניהם היו קני וקנזי והיו לראשי בתי אבות ונקראת האומה בשמם וקראם בשם שהיה להם בימי אברהם במתנתו. וראי' לדבר כי החוי הנזכר במתנתו של אברהם אבינו והוא היה מהם שנאמר ונשל גוים רבים ממך החתי הגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי היבוסי שבעה גוים. ומונה הכנעני עם בניו ואינו מונה רק עשרה כי אחד מבניו לא גבר כאחיו ונקרא עם אחיו בשם אביו ויתכן שהיה צידון בכורו נקרא כנעני עם אחיו מאחר שלא היה לגוי ואל יקשה עליך ארץ פלשתים שהיתה לאברהם שנאמר גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והם מבני מצרים כי הכתוב אמר לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים כי כבשו מקצת ארץ פלשתים וישבו בה. ובכאן תראה כי גבול הכנעני צידון בואכה גררה עד עזה ואלה ערי פלשתים כי אבימלך מלך גרר לעזה לעזתי וצידון לפלשתים דכתיב כל צידונים אנכי אורישם מפני בני ישראל ואולי כל שאר ארץ פלשתים לא היתה לישראל רק חמשת סרניהם. ודע כי ארץ כנען מאז היתה לגוי היתה ראויה לישראל והוא חבל נחלתם שנאמר בהנחל עליון גוים וגו' יצב גבולות עמים למספר בני ישראל אבל נתנה הקב"ה בעת הפלגה לכנען מפני היותו עבד לשמור אות' לישראל כאדם המוסר נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים ובעבד:
ולשם יולד גם הוא. בשביל שאיחר תולדות שם וספר תולדות אחיו הקטן ממנו כאלו לא היו לו בנים אמר גם הוא: אבי כל בני עבר. שהוא אבי כל יישובי עבר הנהר שהוא מקום יחוס של אברהם: אחי יפת הגדול. דרך הכתוב לייחס הקטן אצל הגדול באחים ולא אל הנולד אחריו וכן מרים הנביאה אחות אהרן וטעם להזכיר כלל לומר כי אחיו הנכבד שוה אליו בכבודו להגיד שלא איחר אותו מפני מעלת חם עליו. והנראה בעיני שהגדול הוא תאר לשם כלומר שהוא אח הגדול של יפת כי חם קטן מכול' אע"פ שהקדימו לו וכן בכל מקום התואר למדובר בו כגון ישעיהו בן אמוץ הנביא חנני' בן עזור הנביא:
