קריאת פרשיות השבוע של התורה — חמישה-עשר הפרשיות לכל חומש, כל פרשה עם קריאת התורה שלה וההפטרה שלה למנהגי הספרדים, האשכנזים והתימנים.
בחלק מהשנים קוראים שתי פרשיות יחד בשבת אחת. כל פרשה שומרת על זהותה ועל ההפטרה שלה: כאשר קוראים שתי פרשיות מחוברות - מפטירין את הפטרת הפרשה השניה, חוץ מנצבים ווילך כשהן מחוברות מפטירין את הפטרת נצבים, וכן יש מהאשכנזים שנוהגים להפטיר בשבת אחרי מות וקדושים את הפטרת אחרי מות.
קריאות אלו תלויות באירוע ובמנהג הקהילה — הן מוצגות כאן כחומר עיון ואינן מחליפות אוטומטית את ההפטרה של דף הפרשה.
ספרדים, אשכנזים ותימנים: ישעיהו סו א-כד + ישעיהו סו כג
נדחית מפני הפטרות שבת שקלים, החודש, שבת חנוכה, וכן ראש חודש מנחם-אב שחל בשבת. לגבי ראש חודש אלול שחל בשבת - ראה הערת פרשת ראה.
הפסוק האחרון חוזר על "והיה מדי חדשו בחדשו" (סו כג) לאחר סיום הקריאה ב"לכל בשר" (סו כד).
ספרדים, אשכנזים ותימנים: שמואל א כ יח-מב
נדחית מפני הפטרות המיוחדות כמו שבת ראש חודש. לגבי ערב ראש חודש אלול - ראה הערת פרשת ראה.
אשכנזים: ישעיהו נה ו - נו ח
הספרדים אין מפטירים בתענית ציבור.
ספרדים, אשכנזים ותימנים: שמואל א א א - א ב י
ספרדים, אשכנזים ותימנים: ירמיהו לא א-יט
ספרדים, אשכנזים ותימנים: ישעיהו נז יד - נח יד
ספרדים, אשכנזים ותימנים: יונה א א - ד יא + מיכה ז יח-כ
ספרדים ואשכנזים: זכריה יד א-כא
תימנים: זכריה יג ט - יד כא
ספרדים ואשכנזים: יחזקאל לח יח - לט טז
תימנים: יחזקאל לח א-כג
ספרדים, אשכנזים ותימנים: זכריה ב יד - ד ז
ספרדים, אשכנזים ותימנים: מלכים א ז מ-נ
ספרדים: מלכים ב יא יז - ב יב יז
אשכנזים ותימנים: מלכים ב יב א-יז (יש מן האשכנזים שנוהגים להתחיל כמו הספרדים - "ויכרת יהוידע")
ספרדים: שמואל א טו א-לד
אשכנזים: שמואל א טו ב-לד
תימנים: שמואל א יד נב - א טו לג
ספרדים ותימנים: יחזקאל לו טז-לו
אשכנזים: יחזקאל לו טז-לח
ספרדים: יחזקאל מה יח - מו טו
אשכנזים: יחזקאל מה טז - מו יח
תימנים: יחזקאל מה ט - מו יא
ספרדים, אשכנזים ותימנים: מלאכי ג ד-כד + מלאכי ג כג
הפסוק "הנה אנכי שלח לכם" (ג כג) נקרא שוב לאחר "הארץ חרם" (ג כד).
יש הנוהגים להפטיר בשבת הגדול "כה אמר... עלותיכם ספו" (ירמיהו ז כא - ח ג + ט כב-כג). אבל אם חל א' דפסח ביום ראשון, ושבת הגדול היא ערב פסח, כולם מפטירים "וערבה לה'".
אשכנזים: יהושע ה ב - ו א
ספרדים ותימנים: יהושע ה ב - ו א + יהושע ו כז
יש נוהגים להוסיף בתחילת הפרשה את הפסוקים ביהושע ג ה-ז - "ויאמר יהושע אל העם התקדשו".
ספרדים ואשכנזים: יחזקאל לז א-יד (ויש אומרים - עד יחזקאל לז יז)
תימנים: יחזקאל לו לז - לז יד
ספרדים, אשכנזים ותימנים: שמואל ב כב א-נא
ספרדים, אשכנזים ותימנים: ישעיהו י לב - יב ו (בטבלה מודפס הסיום (יא ו), אך פסוק הסיום המצוטט "כי גדול בקרבך קדוש ישראל" הוא ישעיהו יב ו)
מדובר רק כאשר יום העצמאות חל ביום שני, או כאשר ה' באייר חל ביום שישי או בשבת - ואז יום העצמאות מוקדם ליום חמישי. קורין בפרשת השבוע, כבכל שני וחמישי, ומפטירין "עוד היום בנב לעמד". אבל כשחל בשאר ימות השבוע - אין קורין בתורה כלל. (סידור "רינת ישראל")
ספרדים, אשכנזים ותימנים: יחזקאל א א-כח + יחזקאל ג יב
ספרדים ואשכנזים: ירמיהו ח יג - ט כג
תימנים: ירמיהו ו טז-יז + ירמיהו ח יג - ט כג
ספרדים ותימנים: הושע יד ב-י + מיכה ז יח-כ
אשכנזים: ישעיהו נה ו - נו ח
מקור הטבלה: טבלת הפרשיות וההפטרות - לוח יעקב מתלון (מצפה יריחו), מהדורת PDF כ"ד ניסן התשס"ד. הטבלה מתייחסת לנהוג בארץ ישראל בלבד ואינה מכסה את המנהגים בחו"ל.