עינים – זכר או נקבה?

בפרקנו אומר הנביא זכריה:

כִּ֣י ׀ הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל־אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְ-הוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת־עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ־הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃
(זכריה ג ט)

ובפרק הבא:

כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְ-הוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃
(זכריה ד י)

יש צורך להבין פסוקים אלו המדברים על עינים בלשון זכר בניגוד לכללי הדקדוק. ספר זה נכתב על ידי אנשי כנסת הגדולה. גם ספר דברי הימים נכתב על ידי אנשי כנסת הגדולה, ושם הפסוק המדבר על עינים מנוסח כפי כללי הדקדוק:

כִּ֣י יְ-הוָ֗ה עֵינָ֞יו מְשֹׁטְט֤וֹת בְּכָל־הָאָ֙רֶץ֙ לְ֠הִתְחַזֵּק עִם־לְבָבָ֥ם שָׁלֵ֛ם אֵלָ֖יו נִסְכַּ֣לְתָּ עַל־זֹ֑את כִּ֣י מֵעַ֔תָּה יֵ֥שׁ עִמְּךָ֖ מִלְחָמֽוֹת׃
(דברי הימים ב טז ט)

בספר זכריה היה צריך לכתוב לכאורה "משוטטות" כפי שנאמר בדברי הימים.

מסביר רשב"י (זוהר נשא) שיש בעולם שתי הנהגות. האחת של מידת הדין והשנייה של מידת החסד. אומרים חכמים, מידת הזכר היא מדת החסד ואלו האישה היא במידת הגבורה. הסיבות הן רבות ולא נכנס עתה להסבירן. יש תקופות שה' מתנהג עם ישראל במידת החסד. העם רואה בכל מקום את חסדי ה' ועזרתו הטבעית או הנסית. גם האדם הפרטי חש לפעמים את עזרת ה' ומתבונן כיצד מושגח היטב על ידי ההשגחה הפרטית, הן לטוב והן למוטב. אולם קיימות תקופות שההנהגה היא במידת הדין או כלשוננו במידת הגבורה. תקופה זו מצטיינת בהסתר פנים. לא רואים בעליל את ההשגחה הפרטית ונראה כאלו העולם מתנהל בצירוף מקרים עיוור, חלילה, ללא יד מכוונת. ברור שגם בתקופות אלו משאיר הקב"ה נקודות בהירות המאפשרות, לחפצים בכך, לראות שגם אז קיימת השגחה בדרך לא שגרתית. כאשר ההשגחה היא במידת החסד כתוב במקרא בלשון זכר, ואילו כאשר ההשגחה במידת הדין כתובים המאורעות בלשון נקבה.

עתה נבדוק את הדברים. הנביא זכריה מנבא על בנין הבית השני (גם הבית השלישי) ומתאר את ההשגחה המיוחדת של הקב"ה על ישראל, הנביא אומר: "רוני ושמחי בת ציון..." ומדבר על אבן הראשה ועל גאולת ישראל (ולכן מדבר על עינים בלשון זכר, השגחה במידת החסד). לעומתו, בדברי הימים, הנביא (חנני הרואה) מוכיח את אסא על אשר כרת ברית עם מלך ארם וששגה מאד על שלא נהג כדרך שנהג כאשר זרח הכושי הכריז עליו מלחמה והגיע לממלכת יהודה עם מליון חיילים. מאחר והקב"ה העניש את אסא שלא חזרה אליו מלכות ישראל, כפי שהסברנו, ועוד עונשים אחרים כפי שכתוב בדברי הימים, נאמר: "עיני ה' משוטטות" דהיינו השגחה במידת הדין.

  באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן – מלכים'