כי בשש משה. מאחר לבא כמו (שופטים ה') מדוע בשש רכבו לבא, אמרו לא יבא עוד:
עשה לנו אלהים. שופט דיין ומנהיג ודבר כמו נתתיך אלהים לפרעה וכמו עד האלהים יבא דבר שניהם וחס ושלום לא נתכוונו לע"ז ונתינת הטעם מוכיח דקאמרי כי זה משה האיש אלמא דבמקום משה רצו להעמידו ומה שאמר דוד (תהלים ק"ו) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב ה"ק שהמירו כבודם משה שעשה הק"ב נסים ונפלאות ע"י בתבנית שור וישתחוו למסכה לכבדה ולא לשם ע"ז:
פרקו נזמי הזהב. אהרן לשם שמים נתכוון חשב אם אומר להם כלב בן יפנה או נחשון בן עמינדב או אחד מן הגדולים יהיה לראש וימליכו אותו עליהם וכשיבא משה לא ירצה לירד מגדולתו וירבה קטטה ותגר ביניהם וישפכו דמים ונפשות על זאת ואם אומר להם לא אעשה לכם ראש יתנו הם מעצמם ראש ותרב הקטטה ואם אומר אני אהיה לכם ראש יקשה בעיני משה, אעסיקם בדברים עד שיבוא משה ואעשה להם דבר שאין בו ממשות וכשיבא משה יתבטל מאליו וכן עשה וכן אמר להם התפרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם איני חפץ באחר, נתכוון שמא יעכבו הנשים על ידם ובתוך כך יבא משה:
ויצר אותו בחרט. י"מ חרט גרייפ"א (Griffel) כמו (ישעיה ח') בחרט אנוש שצר בו צורות וצעצועים כדי לאחר אולי יבא משה וי"ל שקשר אותו בבגד עד שיביאו הכל כמו (מ"ב ה') ויצר אותם בשני חריטים דגחזי:
אלה אלהיך ישראל. דרך לדבר אלהות ואדנות בלשון רבים כמו אלהים קדושים א"נ שתפו אהרן עמו ובכך תעו שהיו סבורים שיכול להנהיגם לפי שידעו אהרן מלומד בנסים וסברו שיעשה לו שידבר ויסבור אות':
וירא אהרן. שטעו אמר מתיירא אני שמא ישימו לב לאמר מה יושיענו זה וישימו להם ראש לפיכך בנה מזבח להטעותם עד שיבא משה:
חג לה' מחר. כלומר למחר נעמידנו על הממלכה ועשה חג לשמים על שנתן לנו מנהיג ואיחרם עד המחרת:
ויעלו עולות. לשמים בשבילו כמו שמצינו בשאול כשנתחדשה לו המלוכה (ש"א י"א) ויזבחו שם זבחים שלמים לפני ה' וישמח שם שאול וגו' וכן בכאן לא נתכוונו אלא לשמים והשתחוו לו לכבוד ולא לאלוהות:
כי שחת עמך. עמך הם בעל כרחם אשר הוצאת מארץ מצרים ואותך נתתיך להם למנהיג ודבר להם:
סרו מהר. עלובה כלה שזינתה בתוך חופתה עדיין לא עברו מ' יום שהזהרתי בהם והם עשו מנהיג במקומך וגם עברו על אשר אמרתי להם ולא תעשו לכם פסל כל תמונה אפי' לשמים כמו שפי' בוישמע יתרו לא תשתחוה להם ולא תעבדם והם השתחוו ועבדו ואע"פ שלא כוונו לע"ז עברו על מצות ומרדו בך:
הניחה לי. פתח לו פתח להתפלל שלא כיון הק' אלא שיפחדו כשישמעו דבר זה ויוסרו וגם נראה לפי שעשו אדון אחר במקום משה אמר לו לכבודו הניחה לי כלומר אם אתה רוצה אני אנקום אותך מהם ועמד משה והתפלל:
למה ה' יחרה אפך. בשבילי יחרה אפך על עם גדול שעשית להם נסים ונפלאות כמו שמונה והולך תפסיד כל מה שעשית עמהם הגה"ה:
מזה ומזה הם כתובים. לפי הפשט נראה שכתב מכאן ומכאן ורבות' אמרו שהכתיבה ניראית מכאן ומכאן כמו נבוב ולכך מ' וס' בנס היו עומדים ונראה שלכך הוא מפ' כאן שהיו כך חלולות שמתוך כך היונוחות להשבר ונשברו כשהשליכן:
ברעה. כמו בהריעו:
וישק את בני ישראל. לפי הפשט שלא נתכוון משה להשקותם אלא לפזרו ולאבדו אלא משנתנו במים על כרחך שותין אותו שאי אפשר להם שלא ישתו מן המים ומתו כך על כרחם נראין כשותין אותו לכך הוא אומר וישק את בני ישראל אבל רבות' אמרו שנתכוון לבודקן כסוטות לתשובת מינין שמלעיגין על אותה שתייה אמר להם בכאן רמז אלהים שאוכלין ושותין אותו אין בו ממש והם אוכלים בשר תרפותם והם שותים דמו בכל שנה:
כי ברע הוא. ואם לא עשיתי להם זאת:
הזה. שנגמר לפעולה כמו (משלי כ"ה) ויצא לצורף כלי:
פרוע הוא. כמו (במדבר ה') ופרע את ראש האשה שנתגלה שטותם וקלונם שהיו סבורים העולם שהם עם חכם ועתה נתגלה שהם שוטים שהיו סבורים שעגל זהב ינהיגם:
לשמצה בקמיהם. שאומות הועלם מלעיגים עלינו לאמר הלא אתם עשיתם את העגל ואני ראיתי משל על זה שאומות שעושות בכל מקום פסילים וצלמים מלעיגים עלינו והוא משל לאדם אחד שהיתה לו שה יפת תאר מאד והיו לו שפחות והיו אומרות השפחות אדונינו יגרש את אדונותינו ויקח אותנו לנשים אמרו להם למה אתמול כשבא אדונינו מן השוק ראה מעט ליכלוך על ידה מפחם אחר שנגעה בו ונמאס בעיניו ויגרשנה אמרו להם שוטות מה אתם אומרות אשתו שהיא יפת תאר יניח מפני רושם שהיה על ידה מפני הפחם ואתכם יקח שאתם מלוכלכות בטיט ובפחמים מן הקדירות ומן היורות שאתם רוחצות עד שאין נראה לכם לא חוטם ולא פה כך האומות מלעיגות עלינו על עגל אחד שעשו אבותינו והם עושים בכל יום תלי צלמים עד אין קץ:
ויאספו אליו כל בני לוי. ודאי כל ישראל כמותם כל אותם שלא פשעו בעגל דה"ק מי לה' מי שעמד ביראת ה' שלא פשע בעגל ולא עשה מסכה יבא אלי אלא לא בא אלא שבט שלם שלא היה בהם מקצת פשעי' חוץ מבני לוי שבאו כולם שלא פשעו אחד מהם בעגל ולכך הוא אומר ויאספו אליו כל בני לוי שלא נעדר מהם איש וכן הוא אומר בוזאת הברכה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר וגו' כלומר מי שיוכל לומר על אביו ואמו לא ראיתיו במעשה העגל ואת אחיו ואת בניו לא ידע במעשה העגל לא אחד מהם בעגל כי שמרו בכולם אמרתך ובריתך ינצורו כולם כי אין שבט בישראל שלא פשעו קרוביהם בעגל חוץ מבני לוי שהיו כולם לה' ולפי המפרשים שלא הכירום אלא הרגום צריך לדחוק אביו אבי אמו בניו בני ביתו אחיו מאמו לפי שכל הלוים היו לה' ואינו נראה בעיני:
ויעשו בני לוי. לפי שהם עיקר תולה כל המעשה בהם:
לתת עליכם היום ברכה. שמעתי שמכאן זכו בני לוי שברכם משה בוזאת הברכה אע"פ שלא ברכם יעקב ובני ראובן כבר פי' לפי ששלחם חלוצים בעבר הירדן והלכו במצותו ברכן וגם יעקב ברכן על אותו מעשה כמו שפי' בגד גדוד יגודנו וגם י"ל שברך בני לוי שהיו שבטו ואחיו אבל בני שמעון לא זכו שקללו במדינית וגינו משה שאמרו לו בת יתרו מי התירה לך:
אולי אכפרה. מפני שהוא גדול יש ספק בדבר:
מחני נא מספרך. על קלקולם אין אתה מוחל איך תמחול לי על ששברתי הלוחות שהרי בתחלה כתב ואכלם ואעשך לגוי גדול אבל עכשיו גם אני קלקלתי ששברתי הלוחות ואתה שופט צדק אם תמחול לי מחול להם ואם לא תמחול להם איך תמחול לי וכי יש משוא פנים בדבר:
מי אשר חטא לי. הם גרמו והפשיעה שלהם ואתה בדין עשית שאינן ראויין לקבל לוחות:
וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם. כלומר אני מוחל להם עתה שלא יזוקו בדבר זה כל זמן שלא יוסיפו לחטא כשאפקד עליהם החטא שיעשו אפקוד גם זה עמו כאדם שאמר לחבירו אני מוחל לך כל זמן שלא תוסיף לעשות אבל אם תוסיף לא דיי שלא אמחול אלא שאפקוד עליך גם מה שעשית עתה:
ויגף ה' את העם. שמתו על פי הדבר מהם ג' אלפים על שעשו את העגל אשר עשה אהרן כלומר אהרן חשב להציל אתכם מן ההריגה שלא רצה שיעשה ראש שלא תרבה קטטה ומלחמה ביניהם ועתה נהרגו על מה שעשה:
