תנ"ך על הפרק - איוב ל - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

איוב ל

778 / 929
היום

הפרק

וְעַתָּ֤ה ׀ שָֽׂחֲק֣וּ עָלַי֮ צְעִירִ֥ים מִמֶּ֗נִּי לְיָ֫מִ֥ים אֲשֶׁר־מָאַ֥סְתִּי אֲבוֹתָ֑ם לָ֝שִׁ֗ית עִם־כַּלְבֵ֥י צֹאנִֽי׃גַּם־כֹּ֣חַ יְ֭דֵיהֶם לָ֣מָּה לִּ֑י עָ֝לֵ֗ימוֹ אָ֣בַד כָּֽלַח׃בְּחֶ֥סֶר וּבְכָפָ֗ן גַּ֫לְמ֥וּד הַֽעֹרְקִ֥ים צִיָּ֑ה אֶ֝֗מֶשׁ שׁוֹאָ֥ה וּמְשֹׁאָֽה׃הַקֹּטְפִ֣ים מַלּ֣וּחַ עֲלֵי־שִׂ֑יחַ וְשֹׁ֖רֶשׁ רְתָמִ֣ים לַחְמָֽם׃מִן־גֵּ֥ו יְגֹרָ֑שׁוּ יָרִ֥יעוּ עָ֝לֵ֗ימוֹ כַּגַּנָּֽב׃בַּעֲר֣וּץ נְחָלִ֣ים לִשְׁכֹּ֑ן חֹרֵ֖י עָפָ֣ר וְכֵפִֽים׃בֵּין־שִׂיחִ֥ים יִנְהָ֑קוּ תַּ֖חַת חָר֣וּל יְסֻפָּֽחוּ׃בְּֽנֵי־נָ֭בָל גַּם־בְּנֵ֣י בְלִי־שֵׁ֑ם נִ֝כְּא֗וּ מִן־הָאָֽרֶץ׃וְ֭עַתָּה נְגִינָתָ֣ם הָיִ֑יתִי וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לְמִלָּֽה׃תִּֽ֭עֲבוּנִי רָ֣חֲקוּ מֶ֑נִּי וּ֝מִפָּנַ֗י לֹא־חָ֥שְׂכוּ רֹֽק׃כִּֽי־יתרויִתְרִ֣יפִ֭תַּח וַיְעַנֵּ֑נִי וְ֝רֶ֗סֶן מִפָּנַ֥י שִׁלֵּֽחוּ׃עַל־יָמִין֮ פִּרְחַ֪ח יָ֫ק֥וּמוּ רַגְלַ֥י שִׁלֵּ֑חוּ וַיָּסֹ֥לּוּ עָ֝לַ֗י אָרְח֥וֹת אֵידָֽם׃נָתְס֗וּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י לְהַוָּתִ֥י יֹעִ֑ילוּ לֹ֖א עֹזֵ֣ר לָֽמוֹ׃כְּפֶ֣רֶץ רָחָ֣ב יֶאֱתָ֑יוּ תַּ֥חַת שֹׁ֝אָ֗ה הִתְגַּלְגָּֽלוּ׃הָהְפַּ֥ךְ עָלַ֗י בַּלָּ֫ה֥וֹת תִּרְדֹּ֣ף כָּ֭רוּחַ נְדִבָתִ֑י וּ֝כְעָ֗ב עָבְרָ֥ה יְשֻׁעָתִֽי׃וְעַתָּ֗ה עָ֭לַי תִּשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשִׁ֑י יֹ֭אחֲז֣וּנִי יְמֵי־עֹֽנִי׃לַ֗יְלָה עֲ֭צָמַי נִקַּ֣ר מֵעָלָ֑י וְ֝עֹרְקַ֗י לֹ֣א יִשְׁכָּבֽוּן׃בְּרָב־כֹּ֭חַ יִתְחַפֵּ֣שׂ לְבוּשִׁ֑י כְּפִ֖י כֻתָּנְתִּ֣י יַֽאַזְרֵֽנִי׃הֹרָ֥נִי לַחֹ֑מֶר וָ֝אֶתְמַשֵּׁ֗ל כֶּעָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃אֲשַׁוַּ֣ע אֵ֭לֶיךָ וְלֹ֣א תַעֲנֵ֑נִי עָ֝מַ֗דְתִּי וַתִּתְבֹּ֥נֶן בִּֽי׃תֵּהָפֵ֣ךְ לְאַכְזָ֣ר לִ֑י בְּעֹ֖צֶם יָדְךָ֣ תִשְׂטְמֵֽנִי׃תִּשָּׂאֵ֣נִי אֶל־ר֭וּחַ תַּרְכִּיבֵ֑נִי וּ֝תְמֹגְגֵ֗נִיתשוהתּוּשִׁיָּֽה׃כִּֽי־יָ֭דַעְתִּי מָ֣וֶת תְּשִׁיבֵ֑נִי וּבֵ֖ית מוֹעֵ֣ד לְכָל־חָֽי׃אַ֣ךְ לֹא־בְ֭עִי יִשְׁלַח־יָ֑ד אִם־בְּ֝פִיד֗וֹ לָהֶ֥ן שֽׁוּעַ׃אִם־לֹ֣א בָ֭כִיתִי לִקְשֵׁה־י֑וֹם עָֽגְמָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י לָאֶבְיֽוֹן׃כִּ֤י ט֣וֹב קִ֭וִּיתִי וַיָּ֣בֹא רָ֑ע וַֽאֲיַחֲלָ֥ה לְ֝א֗וֹר וַיָּ֥בֹא אֹֽפֶל׃מֵעַ֖י רֻתְּח֥וּ וְלֹא־דָ֗מּוּ קִדְּמֻ֥נִי יְמֵי־עֹֽנִי׃קֹדֵ֣ר הִ֭לַּכְתִּי בְּלֹ֣א חַמָּ֑ה קַ֖מְתִּי בַקָּהָ֣ל אֲשַׁוֵּֽעַ׃אָ֭ח הָיִ֣יתִי לְתַנִּ֑ים וְ֝רֵ֗עַ לִבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃ע֭וֹרִי שָׁחַ֣ר מֵעָלָ֑י וְעַצְמִי־חָ֝֗רָה מִנִּי־חֹֽרֶב׃וַיְהִ֣י לְ֭אֵבֶל כִּנֹּרִ֑י וְ֝עֻגָבִ֗י לְק֣וֹל בֹּכִֽים׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

עלימו יאבד כלח. אפשר לפרש במה שפירשו המפרשים מאמרם ז"ל ואברהם זקן בא בימים יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים ויש לך אדם שהוא בימים ואינו בזקנה אבל כאן זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה דהכונה במה דאמרו בזהר הקדוש על פסוק ויקרבו ימי ישראל דכל הימים שהאדם מסגל בהם תורה ומצות נתקנים הימים ובעת פטירתו נאספים הימים שתקנם ובלכתם ילכו עמו לאור באור החיים. והרשעים כל הימים שעשו בהם עבירות נפגמו ונדחו ונותן עליהם את הדין וז"ש יש לך אדם שהוא בזקנה שחי שנים רבות ואינו בימים שפגם ימיו ונדחו. ויש לך אדם שהוא בימים שתקן בכל יום משני חייו בתורה ובמצות אבל לא הגיע לזקנה ומת בקצרות שנים. אבל אברהם אבינו ע"ה היה זקן וכל ימיו מתוקנים וקדושים וזהו זקנה כנגד ימים והכל מתוקן ועל זה אמר ואברהם זקן בא בימים עכ"ד ועתה איוב מדבר כנגד הרשעים דפגמו כל ימיהם ונדחו וז"ש עלימו אבד כלח בשבילם מכח מעשיהם הרעים אבד כלח אבדה זקנה ובצרי להם הימים ואין לקרותם זקנים כי אין להם ימים ואבד שם זקנה מהם:ועתה נגינתם הייתי וכו' כי יתרי פתח ויענני וכו'. הנה הרב הגדול עיר וקדיש מהר"ר חיים ויטאל זצ"ל בדרשותיו כ"י בתוך דבריו כתב כי יתרו היה אחד מיועצי פרעה והוא אשר יעצו להשתעבד בישראל ואח"ך חזר בו ממה שעשה והלך למדין טרם שישתעבד בהם אבל איוב היה שם ושתק ונדון ביסורים וע"ז היה איוב מתרעם כי יתרו פתח ויענני כי יתרו פתח תחילה בעצה זו ואח"כ בעת השעבוד ברח ואיוב ששתק נדון ביסורין וזהו ויענני עכ"ל ומה טוב ומה נעים פירוש הרב ז"ל בקראין וא"ש לפי זה דכתיב יתרו וקרי יתרי שהוא היה שמו יתר וכשנתגייר הוסיפו לו וי"ו ונקרא יתרו כמ"ש רז"ל ולכך כתיב יתרו וקרי יתרי ר"ל יתר שלי אהובי ורעי וכתיב יתרו לומר שנתגייר ונקרא יתרו. והקרי הוא כמו שהיה אומר איוב על שם יתר מוסב אליו יתרי על שקל בכורי. ואפשר לפרש המשך הכתובים באופן זה. ועתה נגינתם הייתי וכו' תעבוני רחקו מני וכו' כי יתרי וכו' דהוא ידע בעצמו שהיה צדיק גמור ודן בדעתו כי שמא היסורין הם על ששתק בעצת פרעה ולא מיחה. אך העולם היו אומרים דאין האמת כן דודאי יש לו עונות גדולות והראיה כי יתרו פתח ולא נדון ביסורין ואיך אפשר דעל ששתק יתיסר ביסורין חזקים אין זה כי אם רוע מעלליו וז"ש תעבוני וכו' בטענה דעין רואה כי יתרי פתח ויענני כי הוא שלו ושקט ואני ביסורין כאלה ומוכח שהוא מעונות אחרים. ורסן מפני שלחו שפרקו עול ומכריעים חובתי על מגן בדברי נרגן שאני יודע בעצמי כי אין בי עון על ימין פרחח יקומו כלומר על הסברא המיומנת והישרה דידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור פרחח יקומו בחרי חמר שהתחילו לפרוח זקנם חולקים על האמת. א"נ אפשר על ימין פרחח יקומו על דרך מ"ש המהלך לימין רבו הרי זה בור שאפילו בדרך ארץ אינו בקי כמו שפירש"י ביומא ל"ז וזה מהלך בימיני. א"נ אפשר פרחח יקומו דהם שנים ושניהם עומדים לימיני ונמצא דהשנים לימיני ואני גרוע משניהם דג' המהלכין בדרך הרב באמצע והגדול בימין והקטן בשמאל כמ"ש שם ביומא:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך