תנ"ך על הפרק - משלי יג - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי יג

730 / 929
היום

הפרק

בֵּ֣ן חָ֭כָם מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝לֵ֗ץ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יֹ֣אכַל ט֑וֹב וְנֶ֖פֶשׁ בֹּגְדִ֣ים חָמָֽס׃נֹצֵ֣ר פִּ֭יו שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ פֹּשֵׂ֥ק שְׂ֝פָתָ֗יו מְחִתָּה־לֽוֹ׃מִתְאַוָּ֣ה וָ֭אַיִן נַפְשׁ֣וֹ עָצֵ֑ל וְנֶ֖פֶשׁ חָרֻצִ֣ים תְּדֻשָּֽׁן׃דְּבַר־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א צַדִּ֑יק וְ֝רָשָׁ֗ע יַבְאִ֥ישׁ וְיַחְפִּֽיר׃צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם־דָּ֑רֶךְ וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת׃יֵ֣שׁ מִ֭תְעַשֵּׁר וְאֵ֣ין כֹּ֑ל מִ֝תְרוֹשֵׁ֗שׁ וְה֣וֹן רָֽב׃כֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ־אִ֣ישׁ עָשְׁר֑וֹ וְ֝רָ֗שׁ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃רַק־בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה וְאֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חָכְמָֽה׃ה֭וֹן מֵהֶ֣בֶל יִמְעָ֑ט וְקֹבֵ֖ץ עַל־יָ֣ד יַרְבֶּֽה׃תּוֹחֶ֣לֶת מְ֭מֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵ֑ב וְעֵ֥ץ חַ֝יִּ֗ים תַּאֲוָ֥ה בָאָֽה׃בָּ֣ז לְ֭דָבָר יֵחָ֣בֶל ל֑וֹ וִירֵ֥א מִ֝צְוָ֗ה ה֣וּא יְשֻׁלָּֽם׃תּוֹרַ֣ת חָ֭כָם מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃שֵֽׂכֶל־ט֭וֹב יִתֶּן־חֵ֑ן וְדֶ֖רֶךְ בֹּגְדִ֣ים אֵיתָֽן׃כָּל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת וּ֝כְסִ֗יל יִפְרֹ֥שׂ אִוֶּֽלֶת׃מַלְאָ֣ךְ רָ֭שָׁע יִפֹּ֣ל בְּרָ֑ע וְצִ֖יר אֱמוּנִ֣ים מַרְפֵּֽא׃רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר וְשׁוֹמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃הלוךהוֹלֵ֣ךְאֶת־חֲכָמִ֣יםוחכםיֶחְכָּ֑םוְרֹעֶ֖ה כְסִילִ֣ים יֵרֽוֹעַ׃חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת־צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם־טֽוֹב׃ט֗וֹב יַנְחִ֥יל בְּנֵֽי־בָנִ֑ים וְצָפ֥וּן לַ֝צַּדִּ֗יק חֵ֣יל חוֹטֵֽא׃רָב־אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃חוֹשֵׂ֣ךְ שִׁ֭בְטוֹ שׂוֹנֵ֣א בְנ֑וֹ וְ֝אֹהֲב֗וֹ שִֽׁחֲר֥וֹ מוּסָֽר׃צַדִּ֗יק אֹ֭כֵל לְשֹׂ֣בַע נַפְשׁ֑וֹ וּבֶ֖טֶן רְשָׁעִ֣ים תֶּחְסָֽר׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

בן חכם מוסר אב. י"מ בן חכם יקח מוסר אב אפילו ברמיזה. ולץ אפילו שידבר לו ולא עוד אלא שיגער בו לא שמע גערה:יש מתעשר ואין כל וכו'. אפשר לפרש יש מתעשר שמלוה ברבית וגם על ידי עושק והונאה וסובר שהוא מתעשר ואין כל שנכסיו מתמוטטין ולא יעשר ולא יקום חילו. מתרושש שהוא יגע להרויח באמונה מעט למצוא טרף. והון רב כי יברכהו ה' בנכסיו ויתעשר:אור צדיקים ישמח. אפשר לפרש אור צדיקים פירוש אור תורה ישמח כי פקודי ה' ישרים משמחי לב. ונר רשעים פירוש מצוה שעושים הרשעים ידעך כמשז"ל דעבירה מכבה מצוה וזהו ידעך:ריש וקלון פורע מוסר וכו'. אפשר לפרש במ"ש הרב מהר"ם אלשיך ז"ל דמוסר הוא יסורין הבאים על עונותיו ותוכחת הם יסורין של אהבה להרבות שכרו וז"ש ריש וקלון פורע מוסר מי שבאים לו יסורין על עונותיו והוא קץ בהם הוא ריש וקלון. ושומר תוכחת שהוא צדיק ובאים לו יסורין של אהבה והוא מקבלם ברצון ושמרם יכובד יהיה לו שכר נוסף. ויתכן בעובדא דר' אלעזר ב"ר שמעון דהיה אומר בואו אחי בואו ריעי ואשתו הקפידה והלכה והיו באים בים ונדרו נדר גדול לר' אלעזר כמ"ש פרק הפועלים וז"ש ושומר תוכחת כרבי אלעזר דהיה ממתין שיבואו לו יסורין ואומר בואו אחי בואו ריעי יכובד שנדרו נדר הבאים בים לתת לו ס' ארנקי וזהו בעה"ז מלבד הקרן קיימת לעה"ב:צדיק אכל לשבע נפשו וכו'. אפשר דרך הלציי כי הצדיק מסודר בסדר אכילתו להברות גופו לעבודתו יתברך אוכל בעתו בשעור ידוע והולך בטח לא כן הרשעים זוללי בשר למו לצבות בטן ומזה יבואו להם כמה חלאים מרוב אכילה ונפלו למשכב והרופא מסדר להם הרקות ואפיקטוזין ויזהירם לאכול מעט וז"ש צדיק אוכל לשובע נפשו שבע רצון ולא תאונה אליו רעה אך ובטן רשעים תחסר מזונו בהרקות וימעטו וישוחו. א"נ אפשר במ"ש ביומא דף פ"ב ההוא עוברא דארחא אתו לקמיה דר' חנינא א"ל לחושו לה ולא אילחשא קרי עליה זורו רשעים מרחם ומקשים דבפרק חלק אמרינן דאין יצה"ר אלא משעת לידה ומצאתי בספר חסידים סימן אלף קל"ז כתב דעשו והנהו דיה"כ היו רשעים מתתקע"ד דורות ואלו יצרם בבטן. וז"ש צדיק אוכל לשובע נפשו ומזה מובן דהרשע הוא לשובע גוף הנגוף מצד יצה"ר. והחידוש הוא ובטן כשהם בבטן אם הם רשעים מתתקע"ד דורות כמש"ה זורו רשעים אז תחסר הנפש שאוכלים ביה"כ או מאכלות אסורות דאם הריחה ריח נבלה נותנין לה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך