תנ"ך על הפרק - משלי ב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי ב

719 / 929
היום

הפרק

בְּ֭נִי אִם־תִּקַּ֣ח אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃לְהַקְשִׁ֣יב לַֽחָכְמָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ תַּטֶּ֥ה לִ֝בְּךָ֗ לַתְּבוּנָֽה׃כִּ֤י אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ׃אִם־תְּבַקְשֶׁ֥נָּה כַכָּ֑סֶף וְֽכַמַּטְמוֹנִ֥ים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה׃אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא׃כִּֽי־יְ֭הוָה יִתֵּ֣ן חָכְמָ֑ה מִ֝פִּ֗יו דַּ֣עַת וּתְבוּנָֽה׃וצפןיִצְפֹּ֣ןלַ֭יְשָׁרִים תּוּשִׁיָּ֑ה מָ֝גֵ֗ן לְהֹ֣לְכֵי תֹֽם׃לִ֭נְצֹר אָרְח֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וְדֶ֖רֶךְחסידוחֲסִידָ֣יויִשְׁמֹֽר׃אָ֗ז תָּ֭בִין צֶ֣דֶק וּמִשְׁפָּ֑ט וּ֝מֵישָׁרִ֗ים כָּל־מַעְגַּל־טֽוֹב׃כִּֽי־תָב֣וֹא חָכְמָ֣ה בְלִבֶּ֑ךָ וְ֝דַ֗עַת לְֽנַפְשְׁךָ֥ יִנְעָֽם׃מְ֭זִמָּה תִּשְׁמֹ֥ר עָלֶ֗יךָ תְּבוּנָ֥ה תִנְצְרֶֽכָּה׃לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מִדֶּ֣רֶךְ רָ֑ע מֵ֝אִ֗ישׁ מְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃הַ֭עֹ֣זְבִים אָרְח֣וֹת יֹ֑שֶׁר לָ֝לֶ֗כֶת בְּדַרְכֵי־חֹֽשֶׁךְ׃הַ֭שְּׂמֵחִים לַעֲשׂ֥וֹת רָ֑ע יָ֝גִ֗ילוּ בְּֽתַהְפֻּכ֥וֹת רָֽע׃אֲשֶׁ֣ר אָרְחֹתֵיהֶ֣ם עִקְּשִׁ֑ים וּ֝נְלוֹזִ֗ים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם׃לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃הַ֭עֹזֶבֶת אַלּ֣וּף נְעוּרֶ֑יהָ וְאֶת־בְּרִ֖ית אֱלֹהֶ֣יהָ שָׁכֵֽחָה׃כִּ֤י שָׁ֣חָה אֶל־מָ֣וֶת בֵּיתָ֑הּ וְאֶל־רְ֝פָאִ֗ים מַעְגְּלֹתֶֽיהָ׃כָּל־בָּ֭אֶיהָ לֹ֣א יְשׁוּב֑וּן וְלֹֽא־יַ֝שִּׂ֗יגוּ אָרְח֥וֹת חַיִּֽים׃לְמַ֗עַן תֵּ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבִ֑ים וְאָרְח֖וֹת צַדִּיקִ֣ים תִּשְׁמֹֽר׃כִּֽי־יְשָׁרִ֥ים יִשְׁכְּנוּ אָ֑רֶץ וּ֝תְמִימִ֗ים יִוָּ֥תְרוּ בָֽהּ׃וּ֭רְשָׁעִים מֵאֶ֣רֶץ יִכָּרֵ֑תוּ וּ֝בוֹגְדִ֗ים יִסְּח֥וּ מִמֶּֽנָּה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

בני אם תקח אמרי וכו'. אפשר דבא ללמד דעת דהרוצה לשוב בתשובה. וכן הרוצה לקבל עליו עול תורה. לא יעשה תכף דברים חמורים רק יהיה הכל בסדר נכון להתחיל מעט מעט הן בענין הלימוד הן בענין התשובה וכמ"ש רבינו יונה ז"ל בשערי תשובה שיתנהג לאט לאט. וז"ש בני אם תקח אמרי כלומר מעת אשר עלה על לבך לשוב. תכף אתה במדרגת בני וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' תשובה פ"ז אמש היה זה מובדל מה' וכו' והיום הוא מודבק בשכינה וכו' ולז"א בני ודע כי טרם כל תקח אמרי וכו' פירוש שתקבל עליך עול תורה וז"ש תקח אמרי ועול מצות וז"ש ומצותי תצפון אתך. ואחר הקבלה בלב שלם. השתדל להקשיב לחכמה אזנך ללמוד תורה ואחר שתלמוד תטה לבך לתבונה להתבונן במה שלמדת. ואחר זה תעלה מעלה אחרת להדבק בתורה כי היא אמך וז"ש כי אם לבינה תקרא ודרשו רז"ל מלשון בן שקורא לאמו. ואחר כל זה תדקדק מאד בעבודה במצות ובתורה שמא יש איזה סיגים וז"ש אם תבקשנה ככסף דאחר שידעת שהוא כסף צריך לברר הסיגים וזה צריך דקדוק גדול ביתר שאת כגון אם יש איזה פניה או יוהרא א"נ ע"מ לקבל פרס וכיוצא מכמה ענינים וצריך דקדוק וחיפוש מחיפוש כמטמונים ואם כה תעשה אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא דרך מציאה אשר לא ידעת מקודם כי ה' יתן חכמה ולפניו נגלו תעלומות והבא ליטהר מסייעין אותו:יצפון לישרים תושיה וכו'. אפשר דישרים פירוש ענוים כמ"ש סוף פרק כיסוי הדם יכול יגיס דעתו ת"ל משרים ע"ש ופירש"י ז"ל. ובזה יומתק דהעניו מרכבה לשכינה כמשז"ל ואמרו בזהר הקדוש ח"ג דף רצ"ז וישר דא צדק שהיא השכינה וא"ש דהענוים נקראים ישרים. ונודע דהענוים מכוונים אל האמת כמ"ש גבי בית הלל. וז"ש יצפון לישרים ענוים תושיה שמכוונים לאמת מגן להולכי תום דהתורה אגוני מגנא כמ"ש פ"ג דסוטה וכמ"ש במדרש על פסוק זה:כי תבוא חכמה וכו' להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפוכות וכו'. פירש בספר ארץ צבי דף י"ד שהיצה"ר מפתה לאדם שיחטא בכל מיני חטא וימלא תאותו ויהיה מוצלח בשני עולמות דבתר דמלי כריסיה זני בישי ישוב בתשובה מאהבה וזדונות נעשות לו כזכיות ומראה פנים כי זו עצה טובה לזכות בעה"ז ובעה"ב. אך הבל יפצה פיהו דהאומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה והוא ימות באין מוסר וזהו שאמר כי תבוא חכמה בלבך דבתלמוד תורה אז תבין החכמה שהעיקר הוא ודעת לנפשך ינעם דוקא מה שהוא טוב לנפשך מצוות ומעשים טובים דוקא זה ינעם. מזמה תשמור עליך להצילך מדרך רע דהיינו מאיש מדבר תהפוכות שיאמר אליך שתעבור עבירות ועל ידי התשובה זדונות נהפכים לזכיות העוזבים ארחות יושר לעבוד ה' בדרך ישר ללכת בדרכי חשך שרוצה ללכת אל ה' בדרכי חשך לעבור עבירות ולהפכם לזכיות ע"י התשובה השמחים לעשות רע כי העובר עבירה כמו צער בנפשו ומלא חרטות ונעצב אל לבו אבל אלו שמחים לעשות רע בטענה שעושים תשובה ויהפכו לזכיות. וז"ש יגילו בתהפוכות רע. אבל דע כי כל זה שקר דאין מספיקין בידו לעשות תשובה וז"ש כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים ולכן אנכי מצוך למען תלך בדרך טובים וכו' עכ"ד. ואפשר במ"ש בזהר הקדוש פרשת וירא דף קי"א דהמשילו בענין יצה"ר לכת לסטים וכו' ופירש אחד שיודע לפתות ונעשה כעבד ומוליכו בדרך שהלסטים שם והוא הראשון להורגו זהת"ד בקצור נמרץ וז"ש כי תבא חכמה בלבך שהגעת לפרשת דרכים שאמרו פ"ג דסוטה זה ת"ח שהגיע להוראה שניצול מכלם. ודעת לנפשך ינעם רבותא קמ"ל דהגם שהתורה היא כנגד הרוח ומתקן הרוח עכ"ז התורה מועילה גם לנפש וז"ש ודעת לנפש"ך ינעם אף לחלק הנפש כמ"ש רבינו האר"י ז"ל ואז מזימה תשמור עליך דתורה אגוני מגנא ואצולי מצלא. וכי תימא התינח בעידנא דעסיק בה לזה אומר ותבונה תנצרכה דלא אפשר בלי הרהור תורה כמ"ש התוספות. להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפוכות כמו הלסטים שמשרת אותם ומוליכם בדרך רע ומדבר תהפוכות הפך מה שרוצה לעשות להוליכו אל הלסטים להורגו והוא מן הכת העוזבים ארחות יושר וכו' וההולך בדרך הזה כל באיה לא ישובון והתורה מצילך מזה ומדריכך בדרך ישר. למען תלך בדרך טובים לפנים משורת הדין ואז ודאי לא תכשל וארחות צדיקים תשמור כמ"ש הראשונים ז"ל:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך